הייתי עושה הרבה הרבה יותר סימני קריאה וסמיילים אבל יש גבול לכמות התווים שאפשר לעשות בכותרת של פרק בוואטפד.

אמא שלי אוהבת לגלוש.

היא לא מהטיפוסים המגניבים האלה, שאוהבים לגלוש כיפים מגניבים וזורמים בעליי חוש הומור. ממש לא. די ההפך.

אמא שלי היא טיפוס די ממוצע ומשעמם- היא מורה לעברית ולשון בבית ספר יסודי פעם היא גם לימדה בתיכונים וחטיבה. היא ממש מקפידה על בריאות (טבעונית לייתר דיוק. אני צמחונית. אבא ואח שלי בשריים ואחותי קטנה מכדיי להחליט. איזה בית מגוון יש לנו) היא קוראת מלא כתבות על בריאות ודברים כאלה וקראה מלא ספרים כאלה. בנוסף יש לה חוש הומור יבש אפילו היא מודה בזה. אני למזלי, ירשתי את חוש ההומור של אבא שלי במרביתו ש לו יש חוש הומור שופע במיוחד.

אתם בטח תוהים כרגע איך לעזעזל  חוש ההומור של אמא שלי קשור לעסקה. גם אני תוהה.

נחזור לנושא- היא טיפוס יחסית ממוצע חוץ מחלום אחד לא שגרתי שהיה לה כבר שנים עד שהחליטה להגשים אותו- גלישה.

שהייתי קטנה היא סיפרה לי שהיא חלמה לגלוש, ואז יום אחד היא החליטה להגשים את החלום- היא נרשמה למכון כושר כי אבא שלי אמר לה שהיא לא יכולה פשוט להתחיל לגלוש היא צריכה לפתח שרירים לפניי. אחריי זמן מה שהיא נרשמה למכון כושר שליד הבית שלנו- ושכנעה גם את אח שלי להירשם לשם גם על אבא שלי היא לחצה להירשם לשם להוריד משקל וגם אותי למשך תקופה מסויימת היא משכה להירשם כדיי שאני אעשה יותר ספורט אבל פרשתי מהר מאוד (והצטרפתי מהתחלה רק בגלל שאמא שלי הבטיחה לתת כסף לקנות לי משהו טעים ב AM-PM [סוג של סופר] שליד המכון כושר אחריי כול אימון וגם למרות זה פרשתי אחריי מעט מאוד אימונים. חוץ מהחוג סיף שלי וגם זה בקושי אני לא טיפוס של כושר).

טוב נחזור לנושא.

בקיצור עכשיו היא גולשת מתחילה היא רשמה גם את אח שלי לגלוש רשמה אותו לקייטנת גלישה בשניי קיצים האחרונים ועכשיו הוא גולש הרבה יותר טוב ממנה (הוא מלמד אותה).

גם את אחותי הקטנה בת ה6 אמא שלי משכה לגלוש (אבל לפי דעתי זה רק כי אחותי תעשה הכול בשביל אמא שלנו היא ממש אוהבת אותה בטירוף והיא גם בגיל הרך להשפעה שינסה לעשות כול מה שההורים רוצים לפניי שייגבש דעה מה הוא רוצה שהתחביבים שלו יהיו אז זה לא ממש נחשב) וגם את אבא שלי אמא שלי משכה לגלוש.

כולם חוץ ממני בבית עושים כושר אפילו את לאחותי הקטנה אמא שלי מעבירה לה אימונים קצרים פרטיים ההורים שלי לוקחים אותה (כול פעם הורה אחר) לרכיבה על אופניים וכאלה.

אני העוף המוזר היחיד בבית שלא אוהב לעשות ספורט. אני יכולה להיות טובה בזה אם אשקיע אבל אני מעדיפה עצלנות. אני בטטת כורסא ואני גאה בזה!

אמא שלי ניסתה לשכנע אותי לאהוב ספורט גם אני עברתי כמה שיעורי גלישה והייתה גם לי פעם אחת קייטנת גלישה לשבוע. סיוט.

היה נמאס לי לנסות לעשות דברים שאני בבירור לא אוהבת עבור אמא שלי. היא כול הזמן מספרת לי על הריגוש שהיא מקבלת בזמן שהיא גולשת. הדבר היחיד שאני מקבלת זה גלשן לפרצוף וטונות של מי ים בפה.

נחזור לנושא.

בשנים האחרונות גם התחלתי לא לאהוב את הים.

שהייתי קטנה יותר הייתי משוגעת על הים, חולת שחייה. הים היה המקום האהוב עליי מייד אחריי בריכה מרוב שהייתי מבלה זמן במים היו מכנים אותי דג ואני גם ממש אוהבת לאסוף צדפים ולעשות עוד כול מיני דברים.

אבל בשנים האחרונות התחלתי להיגרר אל הים. לא רציתי להיות שם. הבאתי איתי ספר להעביר את הזמן אבל עדיין... התחלתי לא לשנוא את חוף הים אבל בהחלט לסלוד מימנו. כול פעם שהייתי שם זה היה רק משעמם וארוך המים צורבים לי בעיניים גם שעצמתי אותן הצדפים התמעטו השמש חמה כול פעם שהייתי שם רק התלוננתי ורציתי לחזור הבייתה. הסיבה היחידה שהלכתי הייתה ברוב הפעמים התחנונים של אחותי שהתחננה ממני אז לא היה לי נעים ואבטיח. אני ממש אוהבת אבטיח. מרוב שאני אוהבת אבטיח שמים לי מגבלה על כמות האבטיח שמסכימים לי לאכול ביום. אותו דבר על מנגו (כמובן שאני לא מקשיבה).

אני לא שונאת את חוף הים עצמו אני עדיין אוהבת את חוף הים פשוט אני לא אוהבת להיות שם. חוף הים הוא מקום נהדר פשוט לאנשים מסויימים שאני בינהם הוא לא מתאים. לא עוד.

נחזור לנושא-

אמא שלי הודיעה לאח שלי שמחר הים עומד להיפתח אם הוא רוצה לבוא לגלוש איתה ואני הייתי במקרה בחדר שלו (עלק במקרה שיחקתי במחשב שלו עד שיהיה לי מחשב משלי). אז שאלתי אותה מה היא מוכנה לתת לי בתמורה שאני אלך איתם לים לגלוש בתור הבן אדם הסוחט שאני כי אני יודעת שהיא מוכנה לעשות הרבה כדיי שאני אבוא איתם לגלוש יש לה חלום כזה (שלעולם לא יתגשם בגללי) על שנהיה כולנו משפחה גולשת או לפחות שעושה ספורט ביחד.

אמא שלי גם יודעת שלגלוש זו שנאה כפולה שלי- אם לא משולשת- גם בגלל חוף הים גם בגלל שאני שונאת ספורט וגם בגלל שאני שונאת גלישה עצמה בגלל שאני אף פעם לא מצליחה לעמוד על הגלשן תמיד נופלת מקבלת 20000000000000 מכות מהגלשן ובולעת אוקיינוסים קטנים. בקיצור גלישה זה לא בשבילי.

אז אמא שלי יודעת שדרוש משהו מיוחד כדיי לשכנע אותי לגלוש. אז בהתחלה היא הציעה גלידה. סירבתי. גלידה אני יכולה לקנות במכיר מוזל פה לייד הבית בלי הסבל של החוף.

ואז היא שאלה אותי: אז מה את רוצה? עלה לי רעיון בראש ועניתי- לא משהו שאת תסכימי אליו. ואז היא שאלה אותי מה ואז עניתי ספר.

מפה לשם 10 דקות של גלישה ישיגו לי ספר.

זה הולך להיות שעתיים לפחות של סיוט עם 10 דקות של גיהנום אחריי חצי שעה בערך מאז שאני אגיע לשם אני כנראה אתחרט מהעסקה ואתחיל לאיים לחזור הביתה לבד בתחבורה ציבורית אם לא יחזירו אותי אבל נכון לעכשיו זה יהיה שווה את זה.

סתם כנראה שלא אבל- ספר. וכול הספרים שיש לי ישנים בטירוף הספר הכי חדש שיש לי הוא מלפניי חודשים חצי שנה בערך. לא קראתי ספרים חדשים כבר נצחחחחח.

אני אביא איתי מלא ספרים 100% טעינה בטלפון + מטען נייד וכנראה אדרוש גם גלידה בנוסף.

זה עדיין הולך להיות סיוט. אבל לפחות לא גיהנום. הגיהנום שמור ל10 דקות של גלישה.

נ.ב. איזה סתומה אנייייי. שברתי את הראש לחשוב על עובדות עליי בפרק העובדות ושכחתי לגמריי שאני בסיףףףףף.