16

אליה טיפסה ליד ג'רי, שחפר על כל נושא אפשרי.

לוקה טיפסה ליד אוליבר, שבדק כל אבן שעליה דרכה, שלא תיפול.

קלי טיפסה ראשונה, קוראת לאחרים להיזדרז, אין לדעת מה עם אנשי הנזלת.

אליה מיהרה לטפס לצד קלי.

"היי" היא התנשפה "למה את חושבת שאנחנו צריכים את הלבה?" היא שאלה, מסוקרנת.

קלי משכה בכתפה "את זאת שקראה הרבה ספרים, תשתמשי בדימיון שלך, יש לך הרבה יותר סיכוים לשער נכון".

אליה חשבה "אולי אפשר להכין עם הלבה הזאת כלי נשק שיהרוג את כל האנשים שקיבלו מנה מהתרופה" היא הציעה.

קלי לא אמרה כלום, רק הקשיבה.

"ואולי, בעצם, הלבה רק מסתירה מקום חשוב, ובעצם אנחנו לא צריכים את הלבה" אליה המשיכה לשער.

"היי!" ג'רי נדחף לשיחה בחיוך, "מה קורה?"

קלי התעלמה ואליה רק חייכה חיוך קלוש.

"היי!! בואו" צעק אוליבר, מסתבר שהוא ולוקה כבר עקפו את כולם.

אליה וקלי רצו לעברם, כשג'רי מנסה לרוץ ולא כל כל מצליח עם המשקל הכבד.

הם עמדו מעל הלבה.

הם יכלו להרגיש את החום הרותח.

ההר געש הזה היה פעיל.

במילים אחרות, בהחלט מסוכן.

קלי קירבה את ידה לתיקה, היא הוציאה משהו- מכל אפרפר שקוף- ולקחה איתו מנה מהלבה.

אל תשאלו אותי איך זה לא נשרף, ממה שהבנתי, שגם לא היה הרבה, קלי השתמשה בכוחות שלה.

"אה, חברה..?" הם שמעו את ג'רי אומר במעט אימה.

הם הסתובבו.

"נראה שהצטרפו אלינו חברים למסע" אמר בגיחוך אוליבר.

אנשי נזלת, למי ציפיתם?.

"חוזרים למלון, עכשיו!" צייצה אליה.

הם התחילו לרדת בסנפלינג, קלי נראתה כאילו היא עומדת להקיא, היא לא מחבבת גבהים, ובטיפוס לא מסתכלים למטה, אבל בירידה, אם לא תסתכל תמחץ.

אליה תפסה את ידה, "זה בסדר" היא לחשה לה באוזן "קדימה, קיי, את מסוגלת לעשות את זה".

קלי נשמה עמוק והמשיכה לרדת, כשהן מחזיקות ידיים.

"חסר לך אם את מספרת למישהו" קלי סיננה.

אליה חייכה "את יכולה לסמוך עלי, בת בלונה" קלי הסתכלה עליה במבט מבולבל, אבל אליה רק חייכה, "אני יסביר לך אחר כך" היא הבטיחה.

אוליבר ירד כשהוא מצמיד את לוקה אליו, שדי צעקה עליו שיעזוב אותה, כי זה מפריע לה להחטיף לו כאפה.

אוי, אני מתה עליהם, אבל לא כמו על לילה וקרטר, ליטר לנצחחחחח.

כן, השיפ שלהם זה או ליטר או קָרְלָה. עדיף ליטר...

בכל מקרה, ג'רי ירד אחרי אליה, לא מוריד ממנה את העיניים.

ורק שיהיה ברור, כל זה תוך כדי שהם מתחמקים מכדורי רובים ואקדחים, הם רק נפצעו, אבל כן, בכל זאת הם בני אדם...

הבנתם מה עשיתי פה? כאילו, הם לא חצוים, או קוסמים, או אריות הרים, או חרטומים, או מתים, או סייסניקים, או כל יצור, בעל יכולות, מצב שהוא ההפך מחיים אחר... בקיצור, הרסתי לעצמי את הבדיחה הלא מצחיקה....

בכל מקרה, אני מניחה שתרצו לדעת מה עבר להם בראש...

לוקה בעיקר ניסתה לחשוב איך היא חוזרת ככה לאחיה בלי לקבל חיבוק שיהרוג אותה, אוליבר התכוון לקפוץ על אנשי הנזלת כדי שלא אפילו בטעות יפגעו בלוקה, אליה בעיקר מצאה את עצמה מצטערת שגיי לא הצטרף, לפחות הוא היה מעודד אותה.

וקלי וג'רי?.

קלי בעיקר קיוותה שהיא סוף סוף תמצא אותו, או אותה, מי שהם לא יהיו.

כן, זה אמור להיות לא ברור😁.

וג'רי, הוא בעיקר ניסה לחשוב איך הוא מעודד את אליה, שנראתה די מבוהלת.

הם ירדו מההר, ואליה מיהרה להוריד את המסא (אה אה, אני יודעת, זה בכוונה מסה בא', מסאריםםםם!!!, כן מ7 הפלאים) הכבד, כדי שתוכל לרוץ מהר, האחרים מיהרו לעשות כמוה.

הם רצו לכיוון המלון, כשהאנשי נזלת רודפים אחריהם, הם מצאו את גיי, קרטר, ולילה, שהתצטרפו לריצה.

~•~=^[]^=~•~

כן, זהו, אין לי כוח להמשיך את הפרק.

פרק הבא ב210 כוכבים.

בבקשה, תכתבו משהו בצאט, דו משמעותי, "משהו".

ביי♥️

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top