אליה לקחה את ציוד הטיפוס.

"את לא עושה את זה!" התפרץ לחדר ג'יי.

אליה נאנחה, וואי, כמה כבר אפשר להאנח?.

"גיי, די, אני צריכה לעשות את זה" היא אמרה בשקט.

"חוץ מזה, אני יגן עליה" אמר בעליזות ג'רי.

אליה קלטה מאוחר מידי שזה רק יחמיר את המצב.

"אתה, חתיכת &:_#₪ האחרון שאני סומך עליו להגן עליה" צעק גיי.

ג'רי גיחך, "אולי אני לא מזכיר את זה מספיק, להזכירך, אני בן 28, אני יכול להגן עליה יותר טוב ממך, תינוק בן 20".

גיי שלח לעברו מבט זועף "אולי אני תינוק, אבל תיזכור שגם אליה בגיל שלי".

ג'רי עדיין נראה שלו "אבל לפי האופי היא נראת הרבה יותר"

"אתה אפילו לא אמור ללכת איתם, נכון גריינגר? נכון שאני צודק? הוא פשוט חפר לקרטר עד שהוא הסכים שהוא ילך במקומי" פנה גיי בכעס לאליה.

היא שתקה, ולבסוף אמרה "זה לא משנה, פשוט תפסיקו לריב, החלטנו שצריך רק 5 אנשים, אני חייבת, משהו בקשר לזה שאני משושלת צ'ין, לוקה באה בגלל שהיא גאונה, ונצטרך אותה, אוליבר חזק, קלי יכולה לעזור לנו עם הכוחות המיסטים שלה, וג'רי התעקש שהוא רוצה להיות האחרון, אז פשוט תעשו לי טובה, במקום לריב תעזרו לנו להתארגן, כי אם לא יהיה לנו את הדברים החשובים נמות, או מקור או מלבה"

שני הבחורים שמולה הקשיבו לה בשקט.

הם נראו מבויישים על התנהגותם, תיקון טעות, גיי נראה מבוייש, ג'רי לא חשב שהוא לא בסדר, למרות שהוא גם לא היה נחמד.

"גריינג'יר, אני יכול לדבר איתך?" אמר לה בשקט גיי כשג'רי הלך לאסוף את הדברים שלו.

היא הינהנה בסקרנות.

הוא התיישב לידה.

"תקשיבי, אני יודע שאני לפעמיים לא הכי נחמד, אבל אני לא מוכן שתלכי לשם אם אני לא הולך" הוא אמר, קצת נבוך, אבל דואג.

היא חייכה ונתנה לו חיבוק, "זה ממש חמוד מצידך שאתה דואג לי, אבל אני צריכה ללכת, אם אתה רוצה, אולי אוליבר יסכים להישאר במקומך, למרות שלא נראה לי, בגלל לוקה"

גיי נאנח, בחיים שלו הוא הפסיד הרבה הזדמנויות בגלל שההורים שלו היו בחובות נוראיות, הוא לא הולך להפסיד את ההזדמנות הזאת.

"גריינג'יר" הוא אמר בשקט.

היא חייכה חיוך קטן "מה מאלפוי?" היא שאלה בחיוך מעט משועשע.

"אני... אני או–" "היי!!" צעק ג'רי בקולי קולות כשנכנס לחדר.

והנה פרחה לה עוד הזדמנות.

מסכן, מרחמת עליו.

"ג'רי, אכפת לך שניה שקט?, גיי ואני מנסים לדבר" אמרה בעדינות אליה.

ג'רי חייך, מתעלם מהשאלה "כדי לך להתארגן, שלוש רבעי שעה ואנחנו יוצאים" היא הינהנה ונאנחה.

גיי מיהר לעזור לה עם לארוז את הציוד טיפוס.

הוא כל הזמן ניסה לדבר איתה, אבל ג'רי נתקע כמו קרציה בכל שניה אפשרית.

הם צריכים ללכת.

או, אני מניחה שלא הסברתי, כפי שאתם בטח זוכרים, על הצמיד היו חרוטות המילים 'הר אונטקה- לבה', לוקה ואליה הגיעו למסקנה שצריך כמות מהלבה, השאלה כמה, ואיך לקחת, כי זה שורף כל חומר שזה נוגע בו.

אבל קלי התעקשה שיש לה רעיון, אז הם עזבו את זה.

לגבי כמות, הם החליטו שיקחו כמה שאפשרי.

כן, מקסימום הם יצטרכו לחזור.

לוקה ואוליבר הלכו, שלובי ידיים, קלי הלכה לידם, מידי פעם שולחת מבטים לכיוון גיי.

ג'רי חייך חיוך רחב, כשידו מחבקת את אליה הנבוכה, גיי התרתח.

"אליה" הוא קרא לה.

היא נאנחה בהקלה ורצה לעברו, נהנת מהתירוץ לחמוק מג'רי.

"בהצלחה" הוא לחש, ונתן לה חיבוק קטן.

היא חיבקה אותו חזק.

בסופו של דבר הם התנתקו, לצערי, ואליה חזרה לשאר.

גיי תפס את אוליבר ומשך אותו הצידה.

"אתה שומר עליה, בכל מחיר, ברור לך? אחרת אני רוצח אותך" הוא אמר לו בקול חסר צבע ורגש.

אוליבר הינהן, ונתן לו חיבוק מעודד "אם זה עוזר לך, כל החבורה בעד שתלך על זה" הוא אמר בחיוך.

גיי עשה את עצמו לא מבין.

"אתה ואליה" הבהיר אוליבר "לילה כבר המציאה שיפ"

גיי נחנק, לעזאזל עם חברים שמתערבים לך בזוגיות.

"למה שתמציאו שיפ לשתינו?" הוא אמר בזילזול, מנסה להוריד אותו מהרעיון.

"כי אתם סופר חמודים ביחד" נדחפה לשיחה לילה, "וחוץ מזה, לא היה קשה לראות כמה היה לך קשה כשהיא נעלמה" היא אמרה בעליזות.

היא התחילה לרוץ, מנסה לברוח מגיי שצרח שהוא יהרוג אותה.

                        ~•~=^[]^=~•~

כן, גם קצר, אבל אני באמת לא יודעת מה יהיה בהמשך, ותעשו טובה, תכתבו משהו בתגובות, אני באמת משועממת, ולא love5872, לא המשך, עם הרבה ך.

פרק הבא ב184

ביי♥️