נק' מבט: פרסי


הערת הכותבת:

נהדר, שוב הכותרות לא עובדות לי דרך הפלאפון

הפרק:

נק' מבט: פרסי


"יופי," אמר פרסי בכניסה למחנה ועזר לאנבת', וויל וניקו לסחוב את ' החטופה ' החרטומה שלהם באוויר בנדנודים עדינים בדרך. רק שלצערו של פרסי ג'ז נראתה בהלם כשיצאה שוב לאוויר העולם מהשק הלבן ומעדה בניסיון לחזור לשיווי משקל ולאחר מכן הסתכלה בהלם על המחנה. "יש מצב שמשהו השתבש," ניקו מלמל. הוא לא הסתכל לאף אחד מהם בעיניים, גם לא על וויל. "לא," וויל אמר בקול תקיף, וגרם בכך לג'ז לקפוץ בבהלה ואז ליבב. "ש ו ם דבר לא השתבש. אנחנו רק צריכים לעבוד לפי התוכנית שלנו והכל ייגמר." "חוץ מ..." ניקו אמר באומללות מסיבה שלא הבין והסתכל על ג'ז משום מה. ג'ז נראתה מבולבלת גם היא. "היי, אני תומכת בכם. מה הבעייה? בואו נתחיל את המשימה שלנו ואז תתנו לי לחזור הביתה." אמרה וחייכה קצת. אך ניקו הזעיף פנים. המצב התחיל להראות מוכר מידי לפרסי והוא התחיל להיות לחוץ. וויל נתן לניקו יד. "היי, אנחנו בסדר. את תבואי איתנו לכירון. ונתחיל. ו... אממ, שקט לגבי ה... דבר ההוא." וויל אמר בקול צרוד. ג'ז הנהנה. וויל הסתכל על ניקו בדאגה אחר כך, סירק לו את הפוני שלו וניקו הסמיק כולו מכך והם הלכו לבניין המרכזי בשתיקה.

אנבת' הסתכלה על פרסי לפעמים במצח מקומט ממחשבות בדרכם אל הקנטאור כנראה ולאחר מכן היא חזרה ללכת בשתיקה משונה. פרסי רשם לעצמו לדבר איתה אחר כך. הם הגיעו לבניין המרכזי ונכנסו ומצאו שם רק את ליאו, ג'ייסון ופייפר מחכים להם במכונת משחק העתיקה של כירון. אם פרסי לא הזה, היה כתוב במקום של רמות המשחק ' רמת דביל.' הוא כנראה צריך לישון יותר. ליאו צחק בכל שנייה בזמן שנלחם בכאילו נגד ג'ייסון במשחק והם התפקעו שניהם מצחוק כל שנייה בערך מסיבה שפרסי לא הבין. אך לרגע הוא הצליח להיזכר מה זה להיות ילד רגיל וחייך קצת.

וויל גרר את ניקו שבהה בהלם במכונת המשחק וג'ז לעבר המכונה בידיהם והסתכל בעניין על הקרב הסוער לאחר מכן כשעזב אותם. ליאו חייך למסך. "רוצה לשחק איתי אחרי ג'ייסון, סולאס?" ליאו שאל את וויל ו וויל הנהן. פרסי צחק והפר את המתח. "מה כתוב שם, לעזעזל?" שאל אחרי זה והצביע בידו השמאלית לכיוון הרמות. ג'ייסון חייך לליאו. "ליאו המציא את זה. הוא תכנת מחדש את המכונה." "איך?" ניקו שאל בפליאה. "אני בן הפייסטוס," ליאו אמר בחשיבות עצמית מודעת בזמן שג'ייסון הפסיד לו. "עשיתי את זה בכוונה." ג'ייסון מחה אחר כך כשניקו הנהן למקודם וליאו גיחך. "אנשים, אנחנו צריכים לדבר על כל מיני דברים." אנבת' אמרה להם בניסיון להחזיר אותם למציאות. "אבל עכשיו התור ש ל י," וויל התלונן וניגש לעמוד על יד ליאו כשג'ייסון פינה לו מקום. ניקו עיווה את פניו בגועל. "אתה באמת משחק בדבר הזה, סולאס?" שאל אחר כך. "זה יותר חינוכי ממה שזה נראה. במיוחד כשאנחנו חצויים." וויל השיב לניקו כשהרג חייל אחד של ליאו וליאו קילל בספרדית. "אתה טוב." הודה ליאו. "אבל לליאו הלוהט והמלך ומספר א ח ת יש סודות וטכניקות משלו." ומעתה לא היה אפשר לשמוע דבר הגיוני מליאו מרוב שהיה שקוע במכונה מלבד "אוף" או "זה היה קרוב" או "תתכונן לאכול אש לארוחת בוקר הקרובה". וויל הניד בראשו בעוד ליאו תוקף אותו חזיתית בחייליו הקטנים. "אולי," אמר וויל. "אבל א נ י בן אפולו. א נ י מרפא. אני יכול להציל את עצמי - " "והוא מנצח!" ליאו קרא לפתע כשהחייל האחרון של וויל עלה באש במשחק וליאו הריע. וויל הזעיף פנים והתרחק מהמכונה בזעם והסתכל על אנבת' בשאלה. אנבת' נראתה כמבליעה חיוך בכל כוחה. ניקו השמיע קולות הקאה מזוייפים כשליאו צהל על כל הספות של האסיפות. פרסי התחיל להתגעגע כעת ללהרגיש חצויי כשוויל נראה נעלב מההתנהגות של ליאו, שעשה הקפת ניצחון בכל החדר. "מי המלך? אני המלך! מי מספר אחת? ליאו מספר אחת!" הוא גם הוסיף מידי פעם וצחק.

"מה קרה, אנבת'?" פרסי מיהר לשאול עקב כך. אך היא צחקה. כנראה שלא יכלה יותר להתאפק. "אנחנו צריכים לדבר עם ועל ג'ז. ואז על חג המולד." אמרה בחיוך. "אני לא בא לדבר הזה," ניקו רטן בזמן שליאו התחיל להירגע וירד מהספות לכיוונם כשהוא מתנשף. אנבת' התעלמה מדבריו של ניקו. "טוב, אז ג'ז. מה יש לך להציע לנו?" אנבת' שאלה את החרטומה. ג'ז נשמה עמוק. "אני יכולה לרפא כמו וויל." אמרה בקול צרוד כשכולם הסתכלו עליה והסמיקה. אויי. פרסי הגניב מבט אל בן אפולו, שנראה מרוכז בקיר מולו ומקשיב לג'ז בריכוז. פרסי היה צריך למצוא דרך להגניב את ג'ז הצידה בדרך לבניין המרכזי ולהגיד לה על וויל וניקו. קל להתאהב בוויל. פרסי בהחלט הבין למה ניקו אוהב את וויל סולאס. מה שגרם לו לתהות, למה וויל אוהב את ניקו? הוא יקח את וויל לשיחה גם אחר כך. "ויש לי רעיון איך לעזור לכם עם ח'ונסו שלנו." ג'ז סיימה לדבר ובלעה רוק והסתכלה על אנבת' בבקשת תמיכה בעיניה. אנבת' חייכה בעדינות וספקה כפיים. "טוב מאוד, ג'ז. אז איך זה יכול לעזור לנו?"

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top