הוא פקח עיניים מטושטש ומצא את עצמו במרפאה של מחנה החצויים. הוא נשם בהקלה. ההרפתקה המטורפת נגמרה. הוא הסתכל הצידה. וויל היה שם ונראה מותש ודואג. ניקו ניסה להגיד את השם שלו, אבל קולו נעלם. פניו בערו, וכנראה שמזל שכך, כי וויל קם אליו וראה אז שהוא ער. "ניקו!" הוא קרא בשמחה, צחק באושר והלב של ניקו נמס לקול הזה. וויל חיבק ונישק אותו שוב ושוב וניקו צחק חלושות. "אני בסדר. אני בסדר. אל תדאג. אני בסדר." הוא אמר בלחש שוב ושוב, למרות שלא ידע למה. העולם התחיל להסתובב שוב והכל היה מעורפל. ו וויל צחק פעם אחרונה ונתן לו נקטר בחיוך. ניקו קלט אחרי ששתה שהם לא לבדם. פרסי ואנבת' היו מולו ונראו דואגים גם. טוב, זה מביך. ניקו ניחם את עצמו שהוא היה מטושטש. פייפר וג'ייסון היו לידם ופייפר ישנה על ג'ייסון, שבהה בתקרה שהייתה מעל ניקו. רק ליאו וקליפסו היו חסרים. "איפה..." נפלט לניקו. "במרפאה של מחנה החצויים" ג'ייסון ענה בעייפות אבל חייך לניקו. "היית חסר הכרה יום וחצי." פרסי הנהן באישור ואנבת' חייכה וקמה לניקו. היא נישקה אותו על המצח. "אין לו חום כבר, וויל." קבעה. ניקו חייך חיוך מבוייש. "אהא," וויל אמר ורקד ריקוד קטן. ניקו התאושש כשראה את זה וצחק עליו. אנבת' פרעה לניקו את השיער בחיוך, אבל עיניה נראו עייפות ודואגות. "היית חולה. מאוד." אנבת' סיכמה וניקו הפסיק לצחוק באחת ובהה בה בתדהמה. וויל הפסיק לרקוד, נהיה רציני ונתן לו יד. ניקו השיב לחיצה וליבו פרפר. הוא קיווה שהפנים שלו לא אדומות מול אנבת'. לצערו עיניה חייכו אליו. "די. זה נגמר." וויל אמר ברוך וחיבק אותו חיבוק ארוך. ניקו יבב. "מה קרה לכירון?" הוא שאל בקול קטן. אירועי הלילה האחרון המחרידים חזרו אליו. וויל התרחק ממנו וניגב את עיניו. אנבת' הסתכלה על הקיר שקועה במחשבות ופרסי חיבק אותה בינתיים. "למי? אולי אתה עוד קצת מעורפל. כירון..." וויל השתתק ואז נשם עמוק אחרי שהיסס לרגע. "איננו, ניקו." ניקו נאלם. וויל חייך אליו בדאגה ונתן לו שוב יד. הפעם היד של וויל הזיעה ממתח. כנראה גם הוא קלט שהם לא לבד. "ששש. תישן, מלאך שלי." וויל אמר ברוך בקול צרוד ובפנים סמוקות בלי להסתכל על מישהו מלבד עליו. העיניים של ניקו נהיו כבדות, אבל הוא נאבק בזה עוד קצת. "כירון...היה פה." הוא אמר במאמץ בקול מנומנם. וויל חייך אליו חיוך של 'אתה - חולה - אז - ארחם - עליך.' "כן. ברור." הוא אמר בצרידות עדיין. ואז כחכח בגרון. "לילה טוב, ניקס." הוא גמגם ונישק אותו על המצח וניקו נבהל. "לא. וויל, תקשיב. בבקשה! אני רציני. הוא - " הוא פלט קללה באיטלקית וויל הרים גבה וניקו ראה שהוא מבליע חיוך. "רק יוונית עתיקה או לטינית כאן, בבקשה." וויל אמר. ניקו התעלם ממנו בזמן שאנבת' גיחכה. "ניקו, אתה היית מטושטש לגמרי" אנבת' אמרה לאט אחר כך, כאילו מחשבת כל מילה, מה שרק הרתיח אותו יותר. "הזריקו לך איזה חומר. וויל הוציא אותו. הזית את כירון. הוא מת." קולה נשבר ופרסי חיבק אותה שוב. "לא!" ניקו צעק בתסכול ובעט במיטה. פרסי קפץ בבהלה, מה שגרם לו סיפוק. "זה. היה. לפני. לפני, אני אומר לכם. כירון - " וויל נגע בניקו בהחלטה והעולם החשיך. ניקו נרדם בלית ברירה. 

הערת הכותבת:

יאיייייייי הכותרות בפלאפון בווטפאד עובדות לי שוב (איך כזה עכשיו זה לא יעבוד, למקרה כזה,הפרק הזה הוא מהנקודת מבט של ניקו) 

ומשעמם לי נורא בסגר הזה אז אני יעלה פרקים יותר מהר עכשיו (אני בקבוצת סיכון אז אני בבית עדיין וקשה להגיד שאני סובלת מזה במיוחד (;)

נתראה (:

נ.ב: ההורים שלי מתגרשים אז אולי מתישהו יפסיקו להעלות פרקים אבל אני אשתדל שלא!