הלב של ניקו הלם בעוצמה ופניו בערו ממבוכה, ולא בגלל וויל שישב ממש לידו במבט מודאג. טוב, אולי קצת בגלל וויל שישב לידו במבט מודאג. קצת. חבריו החליפו מבטים ו וויל בחן את הקיר שהיה מולם ונראה כאילו תוהה אם החבר שלו יצא מדעתו באופן רשמי ואם לא יהיה כדאי להחזיר אותו לטיפול אצל מר ד'. ניקו בלע רוק. ה"טיפול" ההוא לא הועיל לו כלל חוץ מזה שהוא רק עצבן אותו יותר, מה שהוא לא חשב אפילו שאפשרי. המילים של ביאנקה, למרבה האירוניה, הדהדו לו עכשיו באוזניו: ' הפגם היסודי של ילדי האדס הוא הכעס. הפעם היסודי של ילדי האדס הוא הכעס. אתה כועס בגלל ש -' אבל זה לא עזר לו כל כך להירגע. הוא הסתכל בתחינה על פרסי, שקימט את המצח יותר ויותר עד שניקו חשש לו. "טוב, מה אנחנו אמורים לעש-" סאלי התחילה לשאול אלא שאז היא השתנקה בבהלה ואנבת' קפצה על רגליה בבת אחת ועזבה את ניקו ככה שהוא כמעט נפל על השטיח אבל וויל מיהר לצאת מהמצב רוח המוזר שלו ולתפוס אותו וניקו חש את לחייו מתלהטות מעבר לחום הגבוה שהיה לו, ככה שהיה לו רותח עכשיו. "וויל," הוא מלמל והעולם הסתחרר. "כואב לי." זה היה נכון. התחיל לכאוב לו הראש ובחילה הגיעה אליו מרוב שחשב על ביאנקה. "ששש," וויל פקד עליו בעדינות ב' טון הרופא ' שלו כמו שניקו קרא לו בליבו מה שגרם לניקו לחייך במאמץ. וויל נגע לו בידו במצח והחום ירד קצת מיד. ניקו נאנח בהקלה ו וויל נישק אותו על המצח, מה שהעיר את הלב שלו מיד שוב. "הכול בסדר, סאנשיין. מה - מה קורה פה?" וויל שאל את אנבת' עכשיו בזמן שניקו הקיא לתוך אותו דלי כתמתם שסאלי הביאה לו בסימן של וויל. לפחות נראה לו שהוא היה כתום, מאחר והייתה לו סחרחורת רצינית וכל האור בבית היה כתום גם הוא. הוא ניסה להתרכז בוויל כדי להירגע קצת. השיער הרך. הקול הנעים. העיניים הכחולות האלה. הזהירה הזהובה והעדינה. רגע, ה - מה?

ניקו ראה עכשיו שוויל שוב זוהר קצת וכמו מתאמץ לרסן את זה. ניקו חייך שוב כשהרגיש יותר טוב עכשיו וסאלי מיהרה ללכת עם הדלי רחוק מהם. החבר שלו ידע ויכל לזהור בחושך כבן אפולו. "הייזל!" פרסי אמר בהקלה כמו ממרחקים מבחינת ניקו עכשיו וסגר במהירות את אנקלוסמוס שוב לצורת עט. "מה בשם האדס - " פרסי המשיך להגיד אבל וויל כחכח בגרונו בעוצמה. "התכוונתי," פרסי גמגם, "מה בשם הרמס את עושה כאן?" פול קימט את המצח אחרי שחזר בגלל כול השמות והתיישב בספה במשיכת כתפיו ואנבת' הזעיפה פנים עכשיו ופרסי גלגל עיניים. "מה אני אמור להגיד, בשם אפרודיטה?" "זה דווקא נשמע לי מצויין," אנבת' ו וויל אמרו יחד וכולם צחקו והמתח נשבר. הייזל, פרנק, ליאו וג'ייסון התקרבו אליהם בחיוך. "אז אני מבין שעכשיו החלק של המסיבות," ליאו אמר וג'ייסון שילב ידיים. "התכוונתי של הלחימות," ליאו כמו תיקן את עצמו. "כי זה מה שהתכוונתי להגיד מההתחלה!" פרנק השתעל לידו. "ניקו, אנחנו כאן בגלל - " "ביאנקה," הייזל קטעה את פרנק והלכה אל ניקו ושמה לו יד אחת על כל כתף בעדינות ובזהירות ובמבט רך. ניקו בהה בשטיח בעקשנות. הוא ממש לא רצה שהייזל תחשוב שמעכשיו הוא לא יהיה איתה. "אנחנו יודעים מה לעשות עם המצריים גם." הייזל אמרה עכשיו כשהיא מלטפת את ניקו בעדינות וכולם בהו בה בשאלה ופול נראה אבוד. "המצריים?" סאלי שאלה בחוסר הבנה. פרסי נהיה נבוך ואנבת' סיפרה לפול ולסאלי במהירות האפשרית את מה שקורה עכשיו בשני המחנות עם העולם הנוסף. פול פער עיניים על הספה וסאלי שמה יד על פיה והבחילה של ניקו חזרה. "המצריים," פול מלמל בסוף הסיפור ואחר שהם הסבירו גם למה הם כאן וכשנגמרו כל השאלות וההלם והחיבוקים והריגושים וצחק לעצמו בחוסר אמונה. "מעניין מה עוד אגלה על העולם שלנו בהמשך." אנבת' האדימה כולה עכשיו משום מה אבל שתקה והיא שלחה מבט מתחנן לפרסי. "בטח, אבא," פרסי אמר ופול חייך.

"גם אותי זה מעניין. אבל בואו נמשיך. מה אמרתם על אפולו?" פרסי פנה להייזל עכשיו בזמן שניקו מלמל לעצמו דברים באיטלקית. "סטורו," ניקו מלמל לוויל וצחקק באופן מטופש אחר כך. "גרצה." וויל חזר אליו עכשיו במבט מודאג שוב. וויל כבר הפסיק לזהור אבל עיניו הכחולות כאילו עדיין זהרו. ניקו בהה בהן כשהוא מהופנט. וויל נתן לו יד בעדינות ותמך בו בזהירות בזמן שהסתכל על הייזל ג'ייסון ופרנק בשאלה כשאנבת'קמה להתיישב בספה במבט מסכן ושקועה בעצמה. "כירון ואפולו," הייזל פתחה בדבריה בזמן שהתיישבה ליד ניקו ו וויל ושמה לניקו יד על מפרק היד. נראה שהייזל מחבבת את וויל מאוד, וניקו שמח על כך. מה שכן, היה משונה באופן טוב להרגיש מוקף ב ח ב ר י ם. ניקו הסתחרר שוב והבחילה שלו התגברה למחשבה האחרונה. ' לא לבטוח בהם,' הוא אמר לעצמו. ' מתישהו כולם כאן יבגדו בך. אתה זוכר? כמו אז, בקרב על מנהטן. גם... גם הוא.' עיניו צרבו כעת לפתע. זה כאב, אבל הוא הכריח את עצמו להתעלם מזה. "חשבו על תכנית. אפולו ילחם מהיום... אתם יודעים, ב ו. אנחנו רק נעשה משמרות ביער."