נק'מבט: וויל

כירון אכן מת, ולא פעם אחת, מה שלא אמור להיות אפשרי, אבל היי, הם היו חצויים. הם אכלו את הבלתי אפשרי לארוחת בוקר בלי מלח ובלי סוכר עם לימון סחוט בצד בכוס כמיץ. מאז המצרים התחילו להפציץ, תרתי משמע. ליאו כמובן לא הפסיק להתבדח על הכל, אבל וויל, ולשמחתו גם שאר הביתן שלו מ מ ש לא חשבו שזה מצחיק. יותר לכיוון של - איך - לעזעזל - בן - אלמוות - מת, וכמוהם שאר המחנה. - וויל הכי ריחם על אנבת'. כל פעם כשכירון נפטר, היא בכתה מחדש. ויל היה עכשיו עם שאר הביתן שלו בבית הגדול האדום וקיילה וכולם הסתכלו עליו בציפייה לפקודות, מה שהיה די מלחיץ, כי עוד חשב על ניקו ועל השיחה שלהם והזיע ממנה בלחץ. והוא לא אמר על עצמו עדיין לביתן שלו, ונכון להיום גם לא הייתה לו שום כוונה להגיד. "וויל?" קיילה שאלה והעירה אותו ממחשבותיו. הפסל בידיו שהיה בצורת כירון חיכה. אסור לו לאכזב את המורה שלהם, לא חשוב מה עובר עליו כרגע. הוא נשם עמוק. לפחות קיילה נרגעה. "קדימה. מתחילים. כולם להתרכז סביב כירון." הוא פקד כשהוא חוזר לעצמו ומרגיש טוב ככה. הוא תמיד הרגיש הכי טוב כשעזר לאחרים. כולם מיד עשו כדבריו עם ידיים על הקנטאור בכוננות לרפא.

וויל חשב על ניקו כשכל הביתן והוא מלמלו את ב הלחש לרפואה שהם קיבלו מהמצריים כדי להתעודד ולא לחשוב עד כמה קריפי ומוזר הדבר שהם עושים. המחשבה על ניקו גרמה לו להיזכר בשיחה שניהלו. כשסיימו לרפא את כירון, הוא הודה להם וחזר למחנה, וויל הלך מהורהר במחנה וחשב על השיחה.

הם כרגיל היו בביתן האדס ו וויל לימד את ניקו דברים בסיסיים, כמו גם על איך להתנהג כזוג. בהווה עכשיו זה העלה לו חיוך קטן. ' אז מה,' ניקו אמר אז בחיוך רחב על פניו היפות והמלאכיות באופן יוצא דופן בשבילו, אבל עם וויל הוא תמיד חייך ונראה שונה מאוד מעם כל השאר. ' מה קורה עם כירון? ' וויל ליטף אותו וניקו עצם עיניים בפינוק ונשען עליו וליטף אותו במבט חולמני יוצא דופן גם כן. וויל היה מאושר, כאמור, לראות אותו רגוע ככה ושמח והם צחקקו לרגע. ' כרגיל. מת חי מת.' וויל ניסה להתבדח וניקו אכן צחק. צחוק טהור, יפה. וויל נישק אותו קלות בלחי שמאל שלו והתרחק והסתכל עליו בסימן שאלה גדול. ניקו הפסיק מיד והתכווץ וחזר להישען עליו בעיניים עצומות. וויל חיבק אותו. 'ולמה זה כל הזמן ככה? אף אחד לא שואל את זה?' ניקו אמר. וויל קימט את המצח. ' זה ככה בגלל רע, אל השמש של המצריים. הוא מחליש את בני האלמוות שלנו כדי שהוא יתחזק.' ניקו הניד בראשו. ' אני לא יודע. משהו פה... לא נראה לי נכון.' ניקו אמר. וויל חיבק אותו בשתי ידיים. 'מה, מתוקי?' הוא אמר. ניקו הסמיק כולו ויבב אחר כך גם כן. וויל ראה את זה כי התרחק ממנו.

' אממ, למה שאל טוב ירצה לעשות משהו רע? ' ניקו אמר אז במהירות בשקט המעיק שנוצר בינהם. וויל רצה להקיא וראשו הסתחרר בו זמנית. הוא כבר חווה אהבה, גם עם בנים וגם עם בנות. אבל זה היה מפתיע בכל פעם מחדש. ' לא יודע. זה לא נראה נכון.' הוא נשם עמוק והסתכל ישר בעיניים של וויל. ' וגם העובדה שקרטר וסיידי יהיו רעים. היו לי כל מיני חלומות מוזרים עליהם.' וויל ליטך אותו בפניו ובהה בו. 'מה זאת אומרת?' הוא אמר לאט. ניקו סיפר לו שחלם על ההסטוריה של קרטר וסיידי. וויל הניד בראשו בסוף. ' מאיפה החלומות האלה מגיעים?' הוא אמר. ניקו הניד בראשו והחזיק ואחז בידו בהיסוס. הלב של וויל דפק. ' אתה מסוגל ניקו, ' הוא חשב כשהוא מלא צמרמורות וחום בכל הגוף אז, בקטע טוב. ניקו המשיך לגעת בו, ו וויל התנשף.' אני לא יודע. אבל ילדי האדס יכולים לנווט בין חלומות גם. אולי זה קשור אכשהו.' ניקו אמר. ואז הוא היסס יותר. 'וראיתי בחלום אחד שח'ונסו מאיים עליהם ש...שישקרו. לנו. על הכל.' וויל הניד בראשו. 'אם הם עושים את זה, הם שחקנים יותר טובים מהביתן שלי.' ' אני יודע מה ראיתי!' ניקו מחה. ' לא הייתי מספר לך סתם דברים - ' וויל השתיק אותו בנשיקה ארוכה יחסית ואז התנתק ושמר על שקט כשהסתכל עליו שוב בכוונה. ניקו התנשם אחריה.

'זה לא מה שאמרתי.' וויל אמר בקול תקיף אבל בעדינות. ניקו הסתכל עליו בדאגה בזמן שנשען עליו על יד אחת. ' התכוונתי להגיד....' וויל היסס הפעם. ' שאולי ח'ונסו הוא הרע האמיתי כאן שצריך לעצור. ככה הכל יפסק.' ניקו נשם בהקלה והנהן. ' עכשיו השאלה היא איך יאמינו לנו,' ניקו אמר בחיוך. וויל חייך ונישק אותו על הלחי ולאחר מכן חיבק אותו. ניקו הרפה את הגוף ונשען עליו שוב. 'בהחלט מתוקי.' וויל טלטל את ראשו כדי לחזור להווה. זה היה כל הזיכרון. עכשיו, כשכירון בסדר שוב, צריך להסביר לו. אבל אולי עדיף ללכת לאנבת'. היא תמיד בסדר ושקולה והגיונית לא פחות מכירון. הלב של וויל פרפר בבהלה למחשבה לתוכנית שהוא וניקו תכננו. זה מה שהוא חשב מקודם, כשגלי ההבנה שח'ונסו הוא הרע האמיתי חזרו אליו. רגליו רעדו. הסיכוי שמישהו יאמין להם קלוש. אנבת' בקלות תוכל להגיד שהוא מאמין לניקו רק כי הוא אוהב אותו. הוא נחר בבוז לעצמו. אז הוא יספר על החלומות של ניקו. זה חייב להרשים את אנבת'.