"ליאו?" הייזל שאלה בפליאה כשראתה רק את ליאו במחנה החצויים, בלי חבריהם. זה היה מראה משונה. ליאו תמיד היה עם עוד מישהו, ולו רק עם קליפסו החברה שלו. הוא גם נראה מופתע לראות אותה באותה מידה והוא קימט את המצח כשבא אליה בצעדים גדולים ובהתרגשות כל כך עד שיצא עשן מאחת מאוזניו והייזל חייכה בהיסח הדעת למראה. "לבסק! מה את עושה פה?" ליאו שאל אותה בזמן שהייזל שאלה אותו בדיוק: "איפה כול האחרים?" וליאו גיחך אחר כך. "אח שלך והבן זוג שלו עם אנבת' מבלים אצל פרסי בחג הזה," ליאו דיווח אחר כך והייזל החטיפה לו ואז נופפה בידה במבוכה ופרנק סקר במבטו בינתיים את מחנה החצויים, שהיה ריק. "ג'ייסון מלמד את תאליה לעוף כרגע." הייזל בקושי הכירה את תאליה, אבל אם לשפוט לפי המבט של ליאו כשסיים לדבר, המבט התוהה על הייזל זה לא מה שציפה לו. "בואו," ליאו אמר ושבר את השקט לבסוף וסימן להם בידו לבוא איתו גם. "הם בקיר הטיפוס." והם הלכו איתו בריצה זהירה מאוד. שלג כבד ירד במחנה החצויים. ליאו היה לבוש היטב לחורף, וגם פרנק והייזל. תאליה נאנקה בדיוק כשנכנסו ושמחו על החום בפנים מהמזגן שהיה שם וג'ייסון עודד אותה כשהם נכנסו ואז הם הסתכלו עליהם כשהם שמעו את הדלת נטרקת. ג'ייסון קימט את המצח כמו ליאו אבל רץ אליהם בחיוך. תאליה קיללה ביוונית עתיקה. "אנשים!" ג'ייסון אמר וטפח לפרנק על המותן וחייך להייזל. "מה אתם עושים פה? מה עם מחנה יופיטר?" ג'ייסון נשמע מודאג והנורה מעליהם הבהבה בהתאם. "לווניה ודקוטה שומרים עליו עכשיו," הייזל אמרה לו בהיסח הדעת וליאו נראה מבולבל מהשמות, שנראה שלא הכיר. "איפה אחי?" היא שאלה אותו אחר כך."הוא בדייט, סביר להניח, כמו שכבר אמרתי," ליאו אמר וגיחך. ג'ייסון החטיף לו ופרנק בלע רוק. הייזל גלגלה עיניים."ועכשיו ברצינות?" היא שאלה והפעם החליטה לפנות רק אל ג'ייסון בדבריה. "הוא מבלה, לשם שינויי," ג'ייסון רטן. "למה? קרה משהו?" הייזל בלעה רוק הפעם. "אולי. קצת. לא יודעת. לפחות אולי וויל פה?" היא שאלה בתקווה. "אמרתי לך, הם בדייט," ליאו מחה. ואז הוא נשמע כמו מישהו שמצטט:" ' אתה כזה חמוד.'  'נלך לשחות? למה לא.' ועכשיו קצת קוצי מוצ'י - נישוקים - איי!" ליאו מחה כשג'ייסון החטיף לו שוב, אבל הפעם עם חיוך. ליאו התפקע מצחוק אחר כך ומחה דמעות מעיניו. "אף אחד לא צוחק?" הוא מחה אחר כך ואז רטן דברים בספרדית. "הומור וואלדס מידרדר." הוא התלונן אחר כך באנגלית שוב ואז הלך להתאמן עם תאליה ולעזור לה להחלץ מהריתמה שלה. ג'ייסון התקרב אל הייזל במבט מודאג שוב.  

"הייזל, מה קרה? ניקו הוא כמו אח שלי. האח הקטן שמעולם לא יהיה לי. אני חייב לדעת." הוא אמר לה. הייזל חייכה אליו ונתנה לו יד. "אני יודעת. ואני שמחה על זה." היא הבטיחה לו וג'ייסון זז באי נחת. "זה בסדר מבחינתך? את אחותו האמיתית, בכל זאת." הוא גמגם. הייזל הנהנה ברוך וג'ייסון נשם בהקלה. "מגניב." אמר ואז שוב נהיה מודאג. "אז מה קרה?" הוא שאל. הייזל סיפרה לו ופרנק הקשיב ופער את עיניו. "אחותכם? אבל זה לא יכול להיות!" פרנק קרא כשהיא סיימה להסביר ולדבר באריכות יוצאת דופן ולקחה אוויר. "אני יודעת," היא אמרה וקרסה לזרועותיו בעייפות ופרנק זז באי נחת עכשיו ונהיה נבוך. הייזל חייכה לתקרה. "ותאמינו לי, זאת לא משאלת לב שלי או משהו כזה. באמת הרגשתי בזה." "אנחנו יודעים," ג'ייסון אמר בקול מוטרד וקימט את המצח שוב. "יהיה בלאגן שלם אם היא תחזור. למה שתרצי את זה. בכל מקרה, מה אנחנו הולכים לעשות? כירון... טוב, עוד לא סומך על ניקו במאה אחוז. אממ, כלומר, לגמרי." ג'ייסון נשם עמוק. "אנחנו חייבים לדבר עם וויל קודם. אני לא רוצה שניקו ידאג שוב." סיים. "אבל אם הוא בן האדס, הוא בטח יודע את זה אפילו יותר מהייזל, לא?" פרנק אמר בהיגיון ובקול מודאג גם הוא. ג'ייסון שילב ידיים והניד בראשו. "לא אכפת לי." הוא אמר בהיסוס. "פשוט... בואו קודם נתייעץ עם וויל, ואז וויל ידבר על זה עם ניקו. ""נשמע טוב," ליאו אמר והנהן והייזל קפצה בבהלה מפרנק. היא לא שמה לב שליאו חזר. הוא צלע עכשיו ותאליה באה אליהם זעופת פנים, אז הייזל הניחה שקרה שם משהו. אבל זה לא עניין אותה כל כך כרגע. "ומה עם המצריים?" הייזל שאלה בקול מהורהר, כי היא תהתה איך זה יהיה לחיות עם אחות. ניקו היה נהדר, כמובן. אבל הוא פשוט לא היה אחות, אפילו שהוא אהב בנים. הייזל רצתה מישהי לדבר איתה על ענייני בנות. רצתה מאוד. אנבת' גם הייתה נהדרת, אבל היא הייתה גדולה ממנה בכמה שנים."מה אנחנו אמורים לעשות איתם? הם לא מפסיקים להפציץ." אמרה וליאו גיחך."בזה אני חושב שאני יכול לעזור," נשמע קול חדש.