ג'ייסון צחק למראה המבט שליאו יצר על פניו. "כן. היא דווקא די טובה בתעופה. אני יודע שזה מפתיע." הוא אמר בחיוך. ליאו המשיך לבהות בו בהלם מוחלט ועשן יצא מאחת מאוזניו, כך שנראה שדוני יותר מתמיד. ג'ייסון הסתכל עליו משועשע בגלל המחשבה, ואז תאליה עצמה נכנסה לחדר קיר הטיפוס כשהיא נראית מוטרדת. היא החווירה כרגיל כשהסתכלה אל סוף הקיר ומיהרה לאחר מכן להסתכל על שניהם. "מה קורה?" שאלה אותם כשהגיע אליהם והניחה לג'ייסון יד על הכתף. ג'ייסון חיבק אותה וליאו משך בכתפיו בעגמומיות. "אנחנו מתאמנים. את רוצה גם, גרייס הגדולה?" ליאו שאל בקול ללא הבעה באופן משונה. ג'ייסון התנתק מאחותו והרים גבה אל ליאו, שחייך אליו חלושות. " ' גרייס הגדולה? ' " ג'ייסון דרש לדעת. ליאו חייך אליו בהיסוס שג'ייסון לא הצליח להבין. "כן. ואתה ' גרייס הקטן, ' מהיום." ליאו אמר וג'ייסון רתח. "די," תאליה אמרה בקול תקיף שהזכיר לג'ייסון למרבה חרדתו את זאוס עצמו בפעם היחידה שפגש אותו בפרתנון והיא הניחה לג'ייסון יד על הכתף בשנית והוא התנשף בכבדות בניסיון להירגע. הנורה הצהובה מעליהם באור ביתי חמים הבהבה כמו במחאה גם. "מה ק ו ר ה בינכם בזמן האחרון? אתם אמורים להיות החברים הכי טובים!" תאליה קראה בקול מוטרד. ליאו גם רתח עכשיו וג'ייסון נזכר עכשיו משום מה במדיאה, שהייתה הורגת אותו אלמלא אפולו שהחזיר אותו לחיים. ג'ייסון הצטמרר לזכרונות. "כן, רק שזה כל הזמן נראה שיש לו חברים חדשים!" הקול של ליאו רעד בדבריו וג'ייסון קפא. "את. די אנג'ילו." ליאו אמר ומצמץ בעיניו כמו כדי לסלק את הדמעות. ג'ייסון הצטמרר שוב.

"ליאו," ג'ייסון אמר במהירות עקב כך, אבל נקטע שוב. "וא ל תגיד ששכחת משהו." ליאו אמר בעצבים. "כי הפעם אתה ל ג מ ר י זוכר אותי." ליאו אמר בקול רועד. ג'ייסון הליט את פניו בידיו ואז הסתכל ישירות על ליאו, שהציל אותו ממוות פעמים רבות מספור ושהיה חברו הטוב ביותר. "ליאו, אני עוזר לניקו לצאת מהארון. אתה יודע כמה קשה לו. והוא כמו אח קטן בשבילי." תאליה משום מה חייכה עכשיו חיוך מוטרד אל דלת הכניסה, אבל ג'ייסון התעלם ממנה. "ותאליה - " ג'ייסון הניד בראשו כלא מאמין, "היא ב א מ ת אחותי. לא ראיתי אותה שנים. זה הכל. אולי ניקו הוא גם חבר שלי, אבל מותר לי שיהיו לי עוד חברים, ליאו." גייסון סיים כשעיניו של ליאו נראו מזוגגות והוא סימן לו שוב להפסיק להרצות בידיו, שרעדו. ג'ייסון ניסה לא לצחוק בכל הכוח. ליאו הנהן ונאנח. "שיהיה." בן הפייסטוס אמר ומשך באף. ג'ייסון חיבק אותו. "אתה לא מאוהב בי, נכון?" ליאו שאל אז וג'ייסון ידע מיד שהוא חוזר לעצמו עכשיו וצחק. ליאו הסתכל עליו בעיניים נוצצות סוף - סוף כמו בהקלה וג'ייסון הניד בראשו בחיוך. "לא, אבל אל תופתע אם ניקו כ ן יהיה מתישהו. כי אתה בחור טוב." ג'ייסון אמר בכנות והניח יד על כתפו של ליאו, שהנהן במבוכה לא אופיינית. "מצטער, אחי." ליאו אמר עכשיו בקול צרוד. "לא," ג'ייסון אמר בחיבה וטפח על כתפו של חברו פעמיים. "היית צריך את זה." ליאו חייך אליו חיוך חלוש של תודה וג'ייסון החזיר לו חיוך. תאליה כחכחה בגרונה בזמן שג'ייסון הסתחרר מרוב הקלה.

"אממ, יופי. אני שמחה ש... כן. אני יכולה לדבר איתך גם, ג'ייסון?" היא שאלה אותו וג'ייסון נאנח. נראה שמחכות לו כמה וכמה שיחות בקרוב. כבר לא היה לו כוח לכל זה. מצד שני, ליאו עדיין נראה נסער. לא יזיק לו קצת זמן לחשוב לבד. לכן ג'ייסון הנהן בכבדות אל תאליה, הסתכל על ליאו, זה הנהן חלושות וג'ייסון הלך אחרי אחותו אל ביתן אחת.