חלק ללא כותרת 3
הנום ה21 היה ממש מגניב, לדעת ליאו. הוא וקליפסו החליטו כמובן לישון אחד ליד השני, כי מסתבר שאי אפשר שני אנשים בחדר קסום אחד. היו שם המון הירוגליפים, זה בטוח. ליאו חשב עד היום שיוונית עתיקה זה קשה. תשכחו מזה. מצרית עתיקה זה מטורף פי שתיים. ליאו היה בין החצויים הבודדים שהיו כבר שנה לפחות במחנה החצויים ולא ידעו יוונית עתיקה עדיין. הוא הניח שזה שהוא יודע קוד מורס ושולט באש אשם בזה. זה לא ממש הפריע לו,לשם שינוי, ולא היה אכפת לו. היו מספיק חצויים סביבו שכן ידעו. ולא, לא הולך להגיע 'אבל.' הוא קרס במיטה הקסומה שלו והתגעגע להארלי. האח הקטן החדש שלו ידע להעיר בבוקר אפילו את ליאו בפעם אחת בלבד. הוא תהה מה יעיר אותו כאן. הוא הרים מבט מטושטש ומיד הבין למה כל כך כואב לו הצוואר. הוא נח על כרית משונה. הוא חייב לישון עליה? מי שחשב שהיא לא תעשה לו סיוטים כנראה ירד קצת מהפסים. הוא הזיז אותה הצידה והלך לארון בתקווה למצוא כרית נורמלית. היו שם הבגדים שסיידי הזהירה אותם ללבוש. הוא לבש אותם ומיד הודה לאלים(היווניים.) שהוא שולט באש ובזכות זה חם לו יותר משאר האנשים. הבגדים היו בקושי ראויים להיקרא ככה. אולי סדינים בצורת בגדים, השם הזה התאים להם יותר. הוא לקח כרית שלשמחתו הייתה שם, ציפה אותה בציפה בקישוט אש, סתם לקטע, ונרדם. ובקשר לסיוטים - פחח. הוא היה צריך לדעת שזה שהוא יסלק את הכרית המשונה לא יספיק כדי לעצור אותם.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top