נק' מבט: אנבת'

אנבת' הייתה בדרכה לשוט עם פרסי (שנראה לחוץ מאוד בימים האחרונים, ואנבת' הניחה (בלב דופק מאוד, היא נאלצה להודות בינה לבין עצמה) שבגלל הנשף) כשנתקלה בוויל, שנראה מודאג ומוטרד מאוד, כמעט כמו פרסי. הוא הלך ישר אליה להפתעתה ונראה משום מה מלא הקלה לראות אותה. הוא רץ אליה וטפח לה בכתף במהירות. היא תפסה בידו בעדינות ונגעה לו בכתף ביד השנייה. היא הניחה שזה קשור לניקו אכשהו מה שיש לו להגיד לפי איך שהוא נראה לחוץ. וויל בלע רוק והסתכל עליה. עיניו בחנו אותה. "מה קרה, וויל?" אנבת' שאלה בקול רגוע. וויל מלמל משהו על ח'ונסו שהוא בוגד ומשהו על חלומות מוזרים של ניקו. אנבת' סימנה בידיה בקשה לפסק זמן. "רגע. ואוו. איזה חלומות היו לניקו?" היא אמרה. וויל נראה מבוהל והוא הסתכל עליה בזהירות. "הוא חלם שח'ונסו הוא הרע האמיתי." וויל אמר במהירות, כמו כדי שלא תספיק לעצור אותו. אנבת' קימטה את המצח. ח'ונסו, חוץ מזה שהוא נראה כמו ד''ר פרנקנשטיין, בשערו הלבן והפרוע והמבט המלחיץ, נראה דווקא די נחמד בחלומות שלה. היא ידעה מהם שהוא אפילו עזר פעם אחת לקרטר וסיידי. נכון, הם איבדו ככה את בס, האל הבבון ידידם הטוב אולי, והם היו צריכים להתחנן אולי לעזרה הזאת, אבל הוא עזר. והירח תמיד הגן על כדור הארץ. לכן אנבת' חשבה שלפחות בבסיסו, ח'ונסו הוא אל מצרי טוב. היא בחנה את וויל עכשיו.

בן האפולו שיחק בחרוזים שלו בלחץ. הוא נראה חיוור ומיוזע ועייף משעות ארוכות במרפאה. אנבת' החליטה לשמור על ראש פתוח. "מה היו החלומות שלו למשל שמוכיחים את זה שהוא רע?" היא שאלה לאט כדי להתמקד בהווה. היא עדיין קיבלה לפעמים תמונות מציאותיות באופן מחריד מטרטרוס. וויל נשם עמוק. הוא הסתכל לצדדים לפני שחזר להסתכל עליה. "ניקו חלם שח'ונסו סוחט את קרטר וסיידי." הוא אמר והסמיק כולו בשם של ניקו. אנבת' התעלמה מכך. "הוא... הוא סחט אותם." "איך?" אנבת' שאלה. וויל זז באי שקט מרגל לרגל ומבטו התרכז בדשא. "ה...הוא א - אמר להם שאם הם לא יקשיבו לו הוא יקח את החיים שלהם. קרטר יחיה המון זמן עכשיו, כפרעה. וח'ונסו צריך בני אלמוות וכל מי שגם רק ק ש ו ר לבני אלמוות. הוא רעב." וויל הצטמרר. "זהו." אנבת' הרטיבה את השפתיים. וויל נראה מתוח וחזר לבחון אותה בעיניו. אנבת' שקעה במחשבות על הלילה שלפני האחרון.

"אני חושבת שזה נכון." היא אמרה בקול צרוד כעבור כדקה. וויל הסתכל עליה בזהירות שוב. "למה?" הוא שאל. היא נשמה עמוק וסיפרה לו את החלומות שלה על האל הבבון בס ועל המסע שלהם להשבת האל רע. וויל חייך בהיסוס. אנבת' שמה לב בשמחה שאפילו וויל השתנה לטובה לאחרונה. הוא נראה יותר בטוח בעצמו. "גם לניקו היו את החלומות האלה בדיוק." וויל אמר בשקט והסתכל עליה. אנבת' הנהנה וליטפה אותו בשיערו. "כן. זה בדיוק מה שאני אומרת. בגלל זה גם אני חושבת ככה." "מה נעשה?" וויל שאל אותה ונשם בהקלה. "כל המחנות עדיין חושבים שהם רעים, והכי גרוע הוא שאני יודע שזה בצדק." אנבת' הנהנה לאט ובהסכמה בעודה עדיין מלטפת את וויל בעדינות כדי להרגיע אותו. "יש לי רעיון," היא אמרה לבסוף. וויל נדרך בהקשבה עם יד אחת על הקשת. אנבת' הניחה שמתוך הרגל. "אנחנו נחטוף את קרטר וסיידי." סיימה. וויל יבב.

הערת הכותבת:

הערות? הארות על הפאנפיק? אשמח שתכתבו בתגובות!

נ.ב: התחלתי שירות לאומי עכשיו בגן ילדים, כולכם יודעים שזה במערכת החינוך, עקב כך יכול מאוד להיות שהפרקים יעלו לאט הרבה יותר. אני מתנצלת מראש. לפני שאתם קופצים עליי, יש לי פטור רפואי מהצבא. לי השנה התחילה ברגל ימין להפתעתי. הילדים מקסימים פשוט, בלי עין הרע וחמסה חמסה. ואיך לכם התחילה השנה? לאיזו כיתה עליתם?