🌹פרק שני🌹
אמרו לנו להגיע לאיזה שדה נטוש. ביקשתי מחבר שלי לורן שיקח אותי, כי הוא נסע גם(הוא במאפייה)
יצאנו מהגיפ השחור שלו, שהתלכלך כולו בדם מהחיסול של הבוקר, ולורן לקח אותי למרכז השדה.(הוא סחב אותי כי כאב לי השן)
כשהגענו למרכז השדה, הוא הוציא סכין מהתחת, והתחיל לחפור באדמה.(הוא עדיין סוחב אותי כי כואב לי בזרת)
"לורן אחי מה אתה עושה" אמרתי לו
"שותה וודקה. מה נראה לך אחי"
"טוב אחי" אמרתי, למרות שידעתי שכדי לשתות וודקה צריך וודקה. ואין מעיין של וודקה. כדי להכין וודקה לוקחים מים ומוסיפים אבקה וככה נוצרת וודקה. לורן חושב אני מטומטם? כמו אחת החברות שלו?
זה שאני נמשך לגברים כמו שונטל לא אומר שאין לי מוח כמו שונטל!!
התחלתי לקלל והוא הרביץ לי כאפה(של אחים אבל) והתעלפתי.
התעוררתי בתוך מטווח כשביידיים שלי טנק וצוללת גרעינית.
אחד החיילים בגופייה שחורה צעק לי לירות למטרה. יריתי, ולא פגע.
הוא לקח אותי לצד,(סחב אותי כי כאב לי הריס) ואמר לי שהם לא יכולים לקבל אותי למאפייה ככה. ושקוראים לו אסיאל.
אמרתי לאסיאל:"אני יכול להיות מזכיר(מזכירה בן) במאפייה אז?"
ואז אסיאל אמר:"בטח חמוד! אני אגיד לראש המאפייה אפריל שאתה המזכיר החדש שלה!
אבל קודם צריך לעשות שופינג. בוא נלך לקלווין קליין.
מקווה שאהבתן!
תגידו לי מה דעתכן
אוהבת מאוד מאוד💞
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top