*כעבור שבוע*

גריי לא יכל שלא לחשוב על הצחוק של נאטסו. לא משנה עד כמה הוא ניסה להדחיק את ההרגשה הזאת, היא כל פעם חזרה. 'ראיתי אותו צוחק בעבר...אבל לא הרגשתי שום דבר מיוחד...'גריי אמר לעצמו שוב ושוב. הוא נמנע מלהביט בנאטסו כשהיה בגילדה.
"גריי?" לוסי נעמדה לידו. הוא עמד ליד לוח העבודות, מחפש משימה שתתאים לו.
"הממ?" גריי ספק ענה ספק שאל.
"אני יודעת שקרה לך משהו, אז אל תשקר" לוסי אמרה.
גריי לא ענה ישר. הוא לא יכל לומר לה שאולי יש לו רגשות כלפי חבר שלה. "אמממ...קרה לך פעם ש...התחלת לפתח רגשות לאדם מסויים בגלל משהו  מיוחד שיש אצלו? כמו צחוק למשל?" הוא שאל אותה.
לוסי הרימה גבה בבלבול. "נראה לי? למה?" הייתה לה הרגשה שהיא יודעת על מה גריי מדבר.
"לא משנה" גריי אמר. 'אם אני אגיד לה שאולי יש לי רגשות כלפי נאטסו...היא בטוח תרצח אותי. עדיף לי לברר את העניין' הוא חשב.
"......נאטסו! לא שוב!"
לוסי וגריי צחקו. נאטסו הצליח לשרוף משהו בגילדה בפעם המיליון בערך.
"ארזה! חכי! לא עשיתי את זה בכוונה! למה את שולפת את החרב?" נאטסו שאל בבהלה.
"הוא...מתנהג כמו ילד קטן" גריי נאנח.
"וזה מה שהופך את נאטסו לחמוד" לוסי צחקה.
גריי הסמיק והסית את מבטו. היה משהו במה שלוסי אמרה, והוא לא רצה להודות בזה.
"ארזה! אני נשבע שזאת הייתה טעות!" נאטסו אמר בעודו בורח מארזה שאחזה בחרב ורדפה אחריו.
"ארזה....גם את תהרסי את הגילדה..." וונדי מלמלה בחשש.
מפה לשם, נאטסו החליט שהמקום מסתור הכי טוב הוא מאחורי גריי.
".......אתה לא רציני!" גריי רטן בכעס.
"אתה לא יכול לברוח נאטסו" ארזה אמרה. פניה היו נראות כועסות יחסית.
"ארזה בבקשה! אני לא רוצה למות! לוסי, תעזרי לי!" נאטסו התחנן.
"נואופ!" לוסי צחקה.
"רוע! חשבתי שאת בעדי!" נאטסו עשה את עצמו נעלב.
"בבקשה תעזרי לו. אני לא רוצה שהוא יסתתר מאחורי לנצח" גריי אמר.
"בסדר, בסדר...ארזה, תניחי את הנשק. אני בטוחה שנאטסו לא התכוון לשרוף משהו הפעם" לוסי ניסתה להחניק צחקוק.
"מה זאת אומרת הפעם?" נאטסו רטן.
"אתה תמיד הורס דברים נאטסו" גריי גיכח.
"אתה מנסה להתחיל קרב נסיכת קרח?!" נאטסו קפץ מול פניו של גריי.
לוסי נאלצה לאחוז בנאטסו כדי שהוא לא ילחם נגד גריי. "אל תתחיל בבקשה"
"אבל..." נאטסו התחיל לומר משהו, אך לוסי קטעה אותו.
"בלי אבל! אני לא רוצה שעוד משהו יהרס פה!" היא נזפה בו קלות.
"בסדר...אוף איתך..." נאטסו מלמל.
"והם חזרו למה שהיה פעם...לא מפתיע" מירה צחקה.
גריי שמח שלוסי דיברה עם נאטסו, כי ככה הוא לא היה צריך להביט בו. הוא עדיין היה טיפה אדום ממקודם, והדבר האחרון שהיה חסר לו זה שנאטסו יראה את זה.