פרק 1
*יום רביעי, מגנוליה*
"...אז דיברתי עם מירה אתמול והיא... נאטסו! אתה בכלל מקשיב לי?!" מזג האוויר במגנוליה היה חמים, וניתן להבחין בזוג צעיר. "מה? סליחה לוסי..." נאטסו אמר וסידר את הצעיף שהיה כרוך סביב ראשו. לוסי צחקה. "זה לא חדש," שיערה הבלונדיני היה מפוזר, ושמלתה הקיצית הדגישה את גופה. השניים עשו את דרכם לכיוון חנות הגלידה שהייתה לא רחוקה. "נאטסו הוא לא האדם שמקשיב," אמר האפי שעף לצידם. "ואתה שקט!" רטן נאטסו. הוא הכניס את ידו לתוך הג׳ינס הקצר שלבש. "אני תוהה, למה אין עבודות..." הוא מילמל.
"כי לפעמים צריך לקחת קצת חופש," לוסי אמרה ונישקה אותו קלות על לחיו.
"אולי נזמין את גריי וג׳וויה? הרבה זמן לא יצאנו לדאבל דייט," ציינה לוסי.
"המממ... ואז אני אוכל להרביץ לו?" שאל נאטסו.
"למה זה הדבר היחיד שעולה לך בראש כשאני אומרת את השם של גריי?" לוסי נאנחה.
"כי זה כיף," נאטסו השיב וחיבק אותה עם ידו השניה.
עברה שנה מאז שהם התחילו לצאת ביחד.
לגריי ולג׳וויה לקח הרבה זמן, כי גריי לא נתן לג׳וויה תשובה במשך שלושה חודשים שלמים.
"אתה יודע, אנחנו צריכים למצוא זמן רק לשנינו," לוסי אמרה.
"אני רואה אותך רק בעבודות וגם זה בקושי," נאטסו צחק.
⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐⭐
"גריי סאמהההה!!!!! חם ליייי!!!" ייללה ג׳וויה. הם ישבו בסלון הבית של גריי. המאוורר פעל, אבל החום עדיין חדר פנימה. גריי ישב לצד ג׳וויה על הספה, והוא היה עייף.
"כן, גם לי חם..." הוא אמר.
ג׳וויה התקרבה אליו והניחה את ראשה על ברכיו.
"אמרתי לך שאני לא פריזר אנושי ג׳וויה...." עגלי זיעה היו על מצחו.
הטלפון שלו צילצל.
"את יכולה לענות לי לטלפון בבקשה? אין לי כוח לקום..." הוא מילמל.
ג׳וייה הנהנה וקמה לשולחן ששם היה מונח הטלפון.
"הלו?"
"גריי?" קולה של לוסי בקע מתוך הטלפון.
"זאת ג׳וויה, גריי עצלן מכדי לזוז מהספה," היא צחקה.
"אני לא עצלן!" גריי צעק ממקום מושבו.
"כן, כן. מה שתגיד," אמרה ג׳וויה וחזרה לשיחתה עם לוסי.
"נאטסו ואני בדרך לגלידריה, רוצים להצטרף?"
"גריי סאמה~ לוסי שואלת אם נרצה להצטרף אליה ואל נאטסו לגלידריה,"
"תגידי לה שכן,"
"אוקי. גריי סאמה מסכים. לפגוש אתכם שם?"
"יאפ!"
ג׳וויה צחקה. "את משהו מיוחד לוסי סאן," היא אמרה.
"טוב, נתראה," לוסי אמרה וניתקה.
"אם אתה רוצה ללכת, אז תקים את עצמך מהספה!" אמרה ג׳וויה. "ותשים על עצמך משהו," היא הוסיפה.
"אם אני אעשה את זה, את תעזבי אותי בשקט?" גריי שאל.
"יאפ!" היא ענתה.
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top