שלום לכם אנשימים!

מכיוון שאני לא יכולה ממש לנהל איתכם שיחה בזמן שאני כותבת את זה, הנה סימולציה של שיחה בנינו שתסביר לכם כמה פרטים חשובים!

אנוכי: שמתם לב לתמונה?

אתם: בוודאי! מה זה אומר?

אנוכי: איזה קטע ששאלתם! אז עכשיו התוכנית "ליאו-הופך-לג'ייסון-כדי-להיפרד-מפייפר" ממש מתקרבת!

אתם: ייאי! כמה ציפיתי לזה! אני בכלל לא עצוב/ה או מאוכזב/ת! רגע, אבל מה הקשר לתמונה?

אנוכי: איזה כיף לשמוע שאתם לא מאוכזבים! והקשר לתמונה הוא פשוט. זוכרים את התסריט שאפרודיטה נתנה לג'ייסון בפרק הראשון?

אתם: איך אפשר לשכוח! זה לא שעברו 30 פרקים וכמה חודשים!

אנוכי: מצויין. אז מידי פעם, אני אביא חלקים מהתסריט של אפרודיטה, שבהם הפרק יתמקד! איזה כיף, נכון?

אתם: ממש כיף!

אממ זהו בערך! תבלו!

*****************

נ.מ. אנבת'.

לאתנה תמיד יש תוכנית, והתוכנית תמיד עובדת. אבל למה, בשם אלי האולימפוס, התוכנית תמיד הייתה צריכה להיות כל כך מסובכת, כל כך מפותלת, ויותר מכל - מסוכנת? התוכנית הנוכחית דורשת לתת אמון באנשים שחוסר אמון הוא הגדרת היחסים (המאוד מעטים) שלי איתם, והסיכון שהם יבגדו בי ויהרסו את התוכנית גבוה מידי - אבל זה לא מה שיעצור בת אתנה, ולכן הדלקתי את הטלפון שלי והתקשרתי לליאם קינג. אתם כנראה מבולבלים, ובצדק. כדאי שאספר את הסיפור מההתחלה. בערך שעה לפני שהתקשרתי לליאם, שמעתי את ג'ייסון ואת ליאו מדברים.

"איזה תסריט הזוי..." ליאו אמר, "מה זה ניגוד, בשם האלים?"

"היא רוצה שפייפר תבגוד בי." ג'ייסון אמר, קולו מלא מרירות.

"אתה חושב?"

"'משהו שיגרום לפייפר להבין כמה רע לה איתך', במילים אחרות, משהו טוב יותר ממני. מישהו טוב יותר ממני."

"זה נורא!"

"לא, ליאו. אני מבין אותה. היא צריכה לקבל ממני יחס קר, וממישהו אחר יחס חם, מה שיהפוך את היחס שלי לקר יותר."

"ג'ייסון ואפרודיטה צודקים." הרשיתי לעצמי להצטרף לשיחה, "כדי שפייפר תבין שהיא רוצה להיפרד מג'ייסון, היא צריכה מישהו טוב יותר מג'ייסון. גירסה יותר חמה ויותר קרובה לשלמות של ג'ייסון."

"אני עדיין חושב שזה מעוות."

"זה מאוד מעוות, אני מסכימה, אבל אין דרך אחרת."

"אבל מי זה יהיה?" ליאו שאל.

"זה לא יכול להיות אחד מכם -כי אתם מחליפים מקומות, ופייפר ממש לא אוהבת את ליאו, לא משנה באיזה גוף הוא."

"מילים יכולות לפגוע, אנבת'."

"אני חושבת שזה צריך להיות מישהו שהיא עדיין לא מכירה. כמו אביר על סוס לבן, שמופיע בדיוק בזמן הנכון ובמקום הנכון. קצת מסתורי. רצוי שהוא יראה טוב, יהיה שחקן טוב, ידע איך להשפיע על אנשים-" עצרתי את עצמי. למרות הרשימה הארוכה של קריטריונים שעדיין לא סיימתי למנות, ליאו וג'ייסון הסתכלו אחד על השני, ונראה שהם מנהלים ריב טלפתי.

"אין. סיכוי." ליאו אמר.

"ליאו, אתה יודע שהוא הכי מתאים למשימה הזאת." ג'ייסון ניסה לשכנע אותו.

"לא. לא. לא. אני לא מסוגל לסמוך עליו. לא בעניין כזה חשוב."

"טוב, לפחות תנסה!" 

"אתם חושבים על..."

"ליאם," ג'ייסון אמר, "ליאם קינג."

"אותו הליאם ש..."

"כן, אנבת'. אותו הליאם בדיוק." ליאו אמר בכעס. 

"אני חייבת להסכים עם ג'ייסון."

"גם את?" ליאו שאל. מבחינתו, ליאם היה מלכודת, וברגע שמתחילים לסמוך עליו, זה רק עניין של זמן עד שנופלים לגמרי לתוכה. ליאו לא היה מוכן אפילו להתקרב למלכודת - כנראה כי ראה מה היא מסוגלת לעשות. כמה נזק היא מסוגלת לגרום.

"ליאו, אני ממש לא סומכת על ליאם, אבל לפעמים צריך לקחת סיכונים."

"טוב, בהצלחה לכם עם הסיכונים. רק תזכרו שהזהרתי אתכם." הוא הלך, ואני הלכתי מיד אחריו.

"אני מבינה אותך ליאו, אל תדאג."

"ליאם ניסה להרוג אותי, אנבת'. הוא גנב את החברה שלי, פגע בנקודות הכי רגישות שלי, ואיכשהו, ג'ייסון עדיין רואה בו מלאך."

"הוא ממש לא מלאך. אבל תחשוב על זה, שנינו לא סומכים עליו, וגם וויל וניקו, אם הוא יהיה חלק מהתוכנית, הוא יהיה קרוב אלינו כל הזמן. נוכל לנסות לגלות מה המטרה שלו, ואם הוא עדיין משתייך למשק הבית הקיסרי."

"וויל ואני ניסינו לגלות את זה במשך השבוע האחרון, אבל הוא באמת אגוז קשה לפיצוח."

"לא כשיש בת אתנה בסביבה." אמרתי והתקדמתי לכיוון ג'ייסון. "ו...ליאו?" סובבתי את ראשי לאחור.

"כן?"

"עכשיו, כשאני רשמית חלק מתכנון הפרידה של ג'ייסון ופייפר, אני יכולה לדאוג לקרב קטן בניכם. כחלק מהתוכנית, כמובן."

"כמובן." ליאו אמר, וחיוך ערמומי עלה לו על השפתיים, "מה את צריכה שאעשה בתמורה לתענוג הזה?"

"תשחק קצת עם המיני ואן. שיפסיק לנסוע אחרי עשרים דקות."

"אני אוהב איך שהמוח שלך עובד." ליאו אמר וניגש לעבודה.

הבנתי את ליאו. מסוכן לסמוך על בחור כמו ליאם, אבל הטעות שליאו עושה מסוכנת יותר. הוא מערב את הרגשות שלו במקום שבו הם בבירור יזיקו. אם חושבים על מה שאנחנו עושים, מתכננים פרידה של זוג כדי שלחברה של חבר שלנו לא יהיה קשה כשהוא ימות - זה מעשה מעוות, וכל כך הרבה רגשות מעורבים בו. צריך ללמוד להתנתק לפעמים. לתת להיגיון ולחוכמה להוביל - וההיגיון, כרגע, למרות הסיכונים, אומר שליאם מושלם למשימה. הוא מנסה להשיג את התמיכה של וויל וליאו, ואחרי מה שעשה להם, זה לא יהיה פשוט, ולכן הוא ינסה להוכיח את עצמו גם במשימה הזאת. אבל לפני שהתקשרתי לליאם, הייתי צריכה לעדכן את אחיו הגדול, וויל, על השינוי הקטן בתוכנית. 

"אנבת'?" וויל ענה לי אחרי שלושה צילצולים.

"וויל, ליאם מצטרף למשימה. הוא יהיה הניגוד שאפרודיטה מחפשת. תגיד לפייפר ששכחתם את קרם ההגנה, ושתלך לקנות אחד. תשלח את ניקו במסע צללים לוולמארט, ותגיד לו שיחכו שם לשיחה ממני - אני אסביר להם הכל. שאלות?"

"כן. אפשר בבקשה לקבל יום הולדת אחד נורמלי?"

"לא כשאתה חצוי." אמרתי. וויל ניתק את השיחה. זהו. זאת  הייתה ההזדמנות האחרונה שלי להתחרט. לא לקחת סיכון. עכשיו כבר מאוחר מידי. התוכנית יצאה לפועל, ואני חייגתי למספר של ליאם קינג. אבל לא ליאם הוא שענה לשיחה, אלא ניקו די אנג'לו.

"למה, בשם האלים, התוכנית הזאת יוצאת לפועל דווקא ביום ההולדת של החבר שלי?" 

"אם הייתם מצרפים אותי מוקדם יותר, הייתי יכולה לתכנן את התוכנית מוקדם יותר - אבל אף אחד לא חשב על לצרף אותי, משום מה, אז הייתי צריכה להידחף."  אמרתי ושמעתי את ניקו צוחק. 

"אז מה התוכנית?" ליאם אמר.

"אתה מכיר את פייפר מקלין?"

"לא באופן אישי. אני יודע שהיא בת אפרודיטה, החברה של ג'ייסון, ושאמא שלה הכריחה את ג'ייסון להיפרד ממנה. "

"מצויין. אפרודיטה כתבה בתסריט שלה שצריך ניגוד, משהו שיגרום לפייפר להבין שלא טוב לה עם ג'ייסון."

"אז אתם צריכים שאני אגרום לה להתאהב בי?"

"בדיוק. ניקו יקח אותך לבית המרקחת הקרוב. היא תהיה שם. אני אשלח לך את התוכנית המפורטת בהודעה. תמחק אותה אחר כך - שהיא לא תמצא אותה."

"קיבלתי. רגע, ניקו בן 14. איך הוא יקח אותי בדיוק?"

"קודם כל, אני בן 79."

"א-איך?"

"תשאל את אחיך, ולגבי הנסיעה, שמעת פעם על מסע צללים?"