אזז, כמה מילים אישיות על הספר הזה.
הספר הזה הוא האהוב עליי מבין הפאנפיקים שכתבתי. אני יודעת, הייתם מצפים שזה יהיה ״החתונה של פרסבת׳ ״ בגלל ההצלחה שלו, אבל לא. אם נתייחס לפאנפיקים שלי כמו הילדים שלי, החתונה של פרסבת׳ הוא הילד המוצלח, העורך דין/ רופא/ מדען/ הייטקיסט, וזה, ״גיבור שעומד ליפול״, הוא אומנם לא הילד שהביא הכי הרבה תהילה למשפחה שלו, אבל הוא הילד היחיד שנשאר נאמן לעצמו ועשה מה שהוא באמת אוהב, ווואלה, זה מה שבאמת חשוב.

וכמה עובדות מרתקות:
1. ליאם לא היה מתוכנן. יאפ. הוא היה אמור להישאר מאוד משני ולא חשוב, אבל אני, כמו שאני, אוהבת לענות אתכם. הרעיון להפוך אותו למרכזי יותר עלה בבריינסטורם עם חברה יקרה.

2. כן, יש לי ״שיטות עינויים ברומא העתיקה״, ״ארס של נחש אפעה״ ואת האתר של מד״א בהיסטוריית חיפוש רק בשביל הספר הזה.

3. השם ליאם נבחר לליאם סתם כי אני חושבת שזה שם של מישהו מעצבן. סליחה אם קוראים לכם ליאם ואתם לא מעצבנים. הכרתי פעם ליאם והוא היה די מעצבן (ממש לא כמו ליאם שלנו, אבל אתם מבינים את הרעיון). 

4. הכרחתי כבר שתי אנשות לקרוא את הספר הזה. תראו נוכחות @auraArdit ו@niv1bar (אם זה לא מתייג אני מאוד אכעס) !!

5. בעיקרון, בא לי להקפיא את כל הספרים שלי ולהמשיך רק את זה. מי בעד?

6. יש לי תמונה מזעזעת שבה ערכתי את וויל סולאס כגאנגסטר אקא ליאם. מי שרוצה לראות את התמונה שירים יד או משהו.

7. אם לא שמתם לב, אני די אוהבת את ליאם. אל תצעקו עליי, כבן אדם, הוא מזעזע, אבל כדמות הוא מקסים בעיניי. הוא גם הדמות המקורית היחידה שלי פה.

8. אני מתלבטת אם לשדך לליאו דמות מקורית או להשאיר אותו רווק לנצח. 

9. יש לי שתי טיוטות לפרקים ואני מיד אפרסם אחת מהן.