אז למי מכם ששמע על הספר "עץ השקרים" של אותה הסופרת שכתבה את "שירת הקוקייה" ( פרנסס הרדינג שמה, לשואלים), לכו לקרוא את "עץ השקרים" עכשיו! ואל תעזו לגעת ב- "שירת הקוקייה". בספר החפירות יש טיפה יותר פירוט על "עץ השקרים", אבל זו יצירת מופת מדהימה ופמניסטית שכולם חייבים לקרוא ( אבל תתעלמו ממאה העמודים הראשונים). לגבי "שירת הקוקייה"...תשאירו אותו על המדף בחנות...לא שווה בכלל להוריד אותו משם.

"שירת הקוקייה" בעיקרון זה ספר אימה. אישית לא חשבתי שספר יכול לעשות את אותה העבודה שסרט עושה בכל הנוגע לאימה, אבל הופתעתי טיפה. רק ההתחלה טיפה קריפית, אז כן היו איזה שתי לילות שלקח לי זמן להירדם, אבל מעבר לזה הספר ברובו די משעמם.

הסיפור מתחיל מיד לאחר תאונת טביעה של ילדה בת 11 בשם "טריס", כאשר המשפחה יצאה לאיזו חופשה ( פחות או יותר 100 שנים אחרי האירועים בספר "עץ השקרים"). היא מאובחנת כ- "חולה", אך הוריה לא באמת מבינים במה. טריס הקטנה רוצה להאמין שזו רק מחלה שתחלוף, אבל כשהיא מתחילה לעשות דברים מוזרים, או כשבובות בחדר וחפצים משתגעים לידה, היא מבינה שבסדר היא כבר לא תהיה לעולם. מכאן מתחילה "הרפתקה" שאליה מצטרפת גם אחותה הקטנה של טריס, פן, כדי להציל את עצמה, את משפחתה ולגלות את האמת מאחורי מות אחיה במלחמה.

הסיפור עצמו האמת די סבבה. מודה, במבט לאחור יש עלילה ( כי עד עמוד 250 לא חשבתי שיש כזו), אבל לא עלילה ל- 400 עמודים. ממש ממש לא.

אחד הדברים שהכי הכי הכי הרסו את הספר הייתה מריחת העלילה. אלוהים, שקלתי לעצור באמצע ורק המחויבות שלי לסופרת היא מה שגרמה לי להמשיך לקרוא. העלילה נמרחת כל הספר. עד עמוד 250 שום דבר לא ממש מתקדם, ועד אז אנחנו באותו מצב שקורים דברים מוזרים בעליל אבל אנחנו לא מבינים איך הם הגיוניים. זה בערך רוב הספר. רוב הספר זה בלבול אחד גדול. רק מעמוד 250 מתחילים להתגלות דברים...גם משם הדברים מתקדמים יחסית לאט והכתיבה מרגישה מרוחה, אבל בהשוואה לחלק הראשון, הדברים כן קורים בקצב מהיר יותר.
בגלל שעד עמוד 250 כבר התחלתי להתייאש סופית מהספר, אז גם אחריו כל מה שרציתי זה לסיים ולהוריד את הנטל הזה ממני.

כמו שאתם יכולים להבין, הביקורת שלי פה מאד מאד שלילית. וממש חבל לי, כי אני זוכרת שעץ השקרים הדהים אותי. הדהים אותי ברמה שהתאהבתי בסופרת, וברגע שיצא "שירת הקוקייה", לא חשבתי פעמיים וקניתי אותו בעולמות. אבל זו הייתה אכזבה אחת הענקיות.

עוד משהו בספר שהפריע לי הייתה העובדה שיש הבדל בין פנטזיה הגיונית, לבין פנטזיה לא הגיונית והספר לגמרי הלך לכיוון של 'הלא הגיוני'. למה הכוונה? ( וכאן זה מסורבל, אז מקווה שתבינו). פנטזיה הגיונית, זה שקורים דברים לא הגיוניים בהשוואה לעולם שלנו, אבל כן הגיוניים ומוסברים בהשוואה לעולם של הספר. למשל: קסמים זה דבר מאד הגיוני בהארי פוטר, בעולם שלנו לא. מצפן זהוב שמראה את האמת לא הגיוני בעולם שלנו, אבל בעולם הקסום במצפן הזהוב מן הסתם שזה דבר שיכול להתקיים. או כמו שכל סדרת "ספרי הראשית" מתעסקת בספרים קסומים של חזרה בזמן והחייאת אנשים, דברים שלגמרי הגיוניים בעולם מלא היצורים של הספרים. וגם אם קורים דברים לא מוזרים, לפחות בשלב מסוים מוצאים את הקשר כמו בספר "בלתי נראה".

אך, פנטזיה לא הגיונית זה שקורים דברים לא הגיוניים, שגם לא הגיוניים לעולם של הספר או שלא מקבלים בכלל הסבר. עכשיו, לקראת סוף הספר דברים טיפה מקבלים היגיון...אבל זה ממש בסוף, בזמן שקראנו 300 עמודים שפשוט היו מבלבלים וחסרי הגיון בעליל. וגם אז, עדיין יש לי קצת שאלות שהייתי רוצה הסבר כי לא הבנתי איך דבר כזה יכול לקרות. אפילו דברים שהסבירו לפעמים, נשמעים כל כך מגוכחים שלי אישית היה קשה לראות היגיון בהם. מה באמת, אנשים שמפחדים פחד מוות מתרנגול? או שמספריים שזה כלי דומם לגמרי, שונא אנשים מסוימים? נו באמת. קראתי ורציתי לצחוק  מרוב טיפשות.

~ מקווה שהבנתם את הפואנטה הכללית של מה שדובר עכשיו, ואם לא, אז פשוט תדעו שזה ספר מוזר ביותר~

דרך אגב, אני לא היחידה שחושבת שהספר הזה מוזר ולא לצורה החיובית של המילה. בזמן שקראתי את הספר, דיברתי טיפה עם מישהי מהאינסטגרם שגם בדיוק התחילה אותו וגם היא אמרה לי שהוא ממש מוזר ושחצי מהדברים שקורים בו היא לא מצליחה להבין. אני כל הקריאה שלי הייתי כזה: "מה לעזאזל קורה כאן?"

דבר נוסף שהציק, דבר שלא זכור לי שהיה ממש בולט ב- "עץ השקרים", הייתה הכתיבה המסורבלת. לא מתביישת לומר שחצי מהתיאורים והדימויים פשוט לא הבנתי. הדימויים לרוב פשוט לא היו קשורים, ככה שלא הבנתי מה אני אמורה לדמיין בדיוק. לא יודעת, אולי אני הטיפשה שלא הבינה, אבל זה הגיע לרמה שבשלב מסוים התייאשתי, קראתי את התיאור הבסיסי וקראתי דימויים בחפיף. בנוסף לכך, מדובר בספר עם מבנים מאד מאד מיוחדים ומוזרים ועל תעתועי אור וכאלה...לא הבנתי אף אחד מהתיאורים. אם מישהו שקרא את הספר במקרה, והבין את סצנת הגשר ההפוך, אני אשמח מאד שיסביר לי.
אני גם חושבת שהשם עצמו הוא דימוי. הקוקייה מסמלת את טריס, כי ככה כינו אותה בסוף, אבל ה- "שירה" אין לי שמץ מאיפה הסופרת הפליצה את זה ( סורי על השפה, אני די כועסת עליה). היה פעם, משהו שמישהו אמר, אולי הזכיר שירה...אבל שוב, כנראה שפשוט לא הצלחתי להבין את ההקשר. ככה שעד עכשיו אין לי שמץ למה הספר נקרא ככה.

בנימה זו, אם הייתי צריכה לדרג את הספר הוא היה מקבל 1.5/2 מתוך 5. ואני שוקלת אולי הייתי נדיבה מידי. הספר הזה הרס לי את כל מה שחשבתי על הסופרת בעקבות "עץ השקרים". מצד שני, "עץ השקרים" נכתב אחרי "שירת הקוקייה", ככה שאולי יש תקווה שהכותבת תשתפר יותר. אני מקווה שהביקורת המאד מאד שלילית הזאת לא תרחיק אתכם מ- "עץ השקרים", כי היא לא אמורה. הספר "עץ השקרים" הוא לא ספר אימה, אלא ספר פמניסטי ומדהים והפך לאחד האהובים עליי. כל מה שאני רוצה להגיד זה שתזהרו מ- "שירת הקוקייה", פחות הייתי ממליצה עליו והוא סתם הורס את הסופרת.

יהיה נחמד אם תקנו את "עץ השקרים" בשבוע הספר- שווה לגמרי את הקנייה!

~ ואם כבר פרסמנו ביקורת ספר בשבוע הספר, מה אתם מתכננים לקנות? ^^ ~