ספר ישראלייי, אני חוזרת: ספר ישראלייי.
ואהבתי אותו! צריך לתעד את הרגע כי עד עכשיו לא הצלחתי להתחבר לספרים ישראליים. אף פעם.

אז ככה, מניחה שמי שעוקב אחרי עמודי האינסטגרם של הוצאת כנרת ראה הרבה פרסומים על הספר. והאמת, שהם מפרסמים טוב ספרים- חוץ מהספר הזה שקניתי בגללם, הזמנתי גם בבלאק פריידי איזה תשעה ספרים במבצע המדהים שהם עשו.
ואני לגמרי שמחה על כל הקניות.

"עיניים אדומות" זה ספר ישראלי שנכתב על ידי הסופרת מגי אוצרי ( ממש חמודה אגב, דיברתי איתה באינסטגרם), ומדבר על העתיד כאשר מגפה נוראית מתפרצת בעולם ( מזכיר למישהו משהו?) אבל המגפה הזו שונה מהקורונה ויותר אכזרית. כל מגע קטן של עור בעור יעביר את הנגיף- לא משנה גודל שטח הפנים או זמן החשיפה. רק אזורים מסוימים בארץ גודרו והפכו למחנות צפופים לאנשים בריאים במטרה להשאיר אותם כך. ומסביב למחנות, קיים עזאזל- אזור מסוכן, לא מוגן, בו מסתובבים אנשים חולים שהשתגעו כבר מהמחלה ואיבדו את שפיותם.
רות ותום חיים במחנה כרמל, לשעבר חיפה. אך יום אחד, הם מחליטים לחצות את הגבול, אל האזור המסוכן, ולא ציפו שמכאן והלאה חייהם יהפכו לאכזריים הרבה יותר ממה שהיו.
יחד, הם יצטרכו לשרוד את עזאזל. האם יצליחו לעשות זאת בבטחה? האם יצליחו לגלות את האמת על אמא של רות? ואיזה עוד מידע מוסתר יגלו?

בקצרה: ספר מעולה ולכו תקראו אותו עכשיו.

בהרחבה:
1. עלילה- העלילה מעניינת וקצבית. אין קטעים נמרחים, משעממים או ארוכים מידי. קראתי את 120 העמודים האחרונים ללא הפסקה- פשוט לא יכולתי להניח את הספר מהידיים.

2. המציאות בה מתרחש הספר מפחידה ותוארה באופן מדויק. הרגשתי את הפחד, הרגשתי את הכאוס, הרגשתי הקושי של החיים בעולם הזה.

3. בגלל שהספר הוא ישראלי ומתרחש בישראל, ממש אהבתי את העניין שמשולבים בו דברים שרק אנחנו הישראלים נבין. יש דיבור על חרדים, על ערבים ופלסטיניים- דברים שנותנים לסיפור אווירה מאד ישראלית, קרובה ומוכרת על קונפליקטים שאנחנו מכירים גם היום. זה הספר הישראלי הראשון שאני קוראת ואשכרה מסיימת ואהבתי שיש בו תחושה של בית.

4. הכתיבה גם ממש טובה. מאד מזכיר לי כתיבה אמריקאית, ובעיקר את הסדרה "אגדה".

5. החיסרון היחיד שהיה בספר היה הדמות הראשית. היא די הייתה חסרת אופי, או בעלת אופי לא ברור והבטוח ב- 100%. מרגיש לי שראיתי רק את המעטפת של רות ולא את רות הפנימית. זה לא משהו שעיכב אותי בקריאה, או הפריע לי יותר מידי, כי העלילה הייתה מעניינת. אבל זו כן נקודה חשובה לציון.

לסיכום, למי שרוצה לתמוך קצת ביצירות ישראליות, וליהנות לכמה ימים מספר מלא באקשן, קצבי ומעניין, לכו קנו את הספר. אתם תהנו ממנו! בהבטחה!

ולגבי הספר השני ( כן כן כי אמור להיות עוד ספר)...הוא מתעכב בגלל הקורונה וזה. פוי קורונה, לכי מכאן- אני רוצה ספר שני לעיניים אדומות!

מספר עמודים: 288.

ציון: 4/5 טוב מאד.

נ.ב- מגי, אני מאד כועסת עלייך שהרגת את הדמות האהובה עליי אחרי 60 עמודים. המסכן אפילו לא הופיע רבע מהספר! לא אשכח אותך ---, יהי זכרו ברוך.