"הוא קם על רגליו. הוא ייגש אליה, יביט בה ישר לתוך העיניים ואז יגיד לה שהוא מטורף עליה, שהוא לא יכול בלעדיה, שהיא הדבר הכי טוב שקרה לו, שקרה לאנושות."

אוקיי, אם אני לא אבכה מגעגוע במהלך כתיבת הסקירה הזאת, זה יהיה נס.

בקצרה ממש, כי אני לא רוצה בטעות לרשום ספוילר: בעקבות מה שהתגלה בסוף הספר השני, דנה ואיתי נכנסים לתוכנית להגנת עדים- מעכשיו, הם יחיו את חייהם כחרדים, על מנת להגן עליהם. אבל כל מגן, אפשר לפרוץ, ודנה ואיתי לא נשארים בטוחים לאורך זמן.

בכנות, אין לי דבר אחד רע לכתוב על הספר הזה. כן, את הקודם קטלתי, והיו לי יותר דברים רעים לדעתי מאשר טובים. אבל פה? חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי על מה להוריד ציון.

יש סיבה שסיימתי אותו תוך יום אחד. מההתחלה ועד הסוף. וזה בחיים לא קרה לי עם ספר ( מלבד עוצר נשימה שזה קומיקס).

מהעשרים עמודים הראשונים מתחיל האקשן- ומשם הוא גם לא מסתיים אפילו עד ממש העמודים האחרונים שלו. הספרים הקודמים תמיד התחילו לאט או שהיו בחלקם איטיים ולא מעניינים- אבל בספר השלישי, כל עמוד מעניין. כל שורה מרתקת והיה לי קשה להניח את הספר בסוף הפרק ( ובאמת נכשלתי בעניין הזה).

העלילה והסוף- גאונים. סיימתי את הספר, כשהמוח שלי עדיין מנסה לעכל את מה שקרה וכל מה שעלה לי זה: ליעד שוהם, אתה גאון מטורף.

זוכרים שאמרתי על הספר השני שבסופו של דבר אנחנו מבינים שכל מה שידענו עד עכשיו זה ההפך הגמור? אז הנה זה קורה שוב. ודנה אפילו אומרת בעצמה:

טוב לא משנה. איבדתי את הציטוט הזה...אבל היא אמרה את זה. סמכו עליי.

עברתי על האקשן, הקצב, העלילה והסוף ומה שנשאר זה הדמויות:

אני אתגעגע לשתי סוגי דמויות-

לאלה שנרצחו מול עיניהם של איתי ודנה כדי שהזוג הזה יוכל לחיות באושר ועושר.

ולאיתי ודנה.

כי הם יפים.

ואם בספר השני את רובו הם בילו בנפרד- פה הם מתאחדים ומבלים את רובו ביחד. ועכשיו קרה מה שחיכיתי לו בספר השני- התפתחות הקשר ביניהם. אז הם מתנשקים, בוכים יחד, מתחבקים, עוברים משברים, רבים ומתרגשים. וזה פשוט היה יפה לקרוא את זה.

אני רוצה עוד מהם.

עוד מהזוגיות היפה שלהם ומהחקירות שלהם יחד.

לסיכום: הספר הכי טוב בסדרה. והכי טוב שקראתי למשך זמן מה. רותקתי למיטה, ואחרי זה לספה. כל השבת הלכה לי עליו- וזה היה שווה כל רגע.

מספר עמודים: 271.

ציון: 5/5- יצירת מופת.

ציון כולל לכל הסדרה: 4.2

הגבלת גיל: 14.