"לכל סיפור יש דף אחרון, זה שאנו מהססים להפוך מחשש שאם נעשה זאת נסגור את הדלת על מקומות ואנשים שרק התחלנו להכיר באמת. אבל אנחנו חייבים להפוך את הדף, כי יש אלפי סיפורים שמחכים לכל אחד ואחת מאיתנו, ולא נבון להשתהות זמן רב יותר בסיפור אחד בלבד."

אז הגענו לספר האחרון בסדרת "קלע הכשף", לפינלה הגדולה. וכיוון שהספר החמישי היה בעיני יצירת מופת לעומת שאר הסדרה, הציפיות שלי לספר האחרון היו גדולות מאד...אבל אוי, כמה שהן התרסקו ואיך בדיעבד יכולתי לסיים לקרוא את הסדרה בסוף החמישי. 

קודם, לפני התקציר, בואו נדבר עליו: הוא לא תואם לעלילה. התקציר כאילו מתאר קו עלילה שונה לחלוטין ממה שקורה בספר, וזה כבר לא בסדר. כי הייתה לי ציפיה א' וקיבלתי ב' שלא אהבתי. 

אז התקציר על העלילה האמיתית של הספר הוא: 

קלן ורייקס למדו אט אט להתרגל לחיי הנוחות שלהם בארמון של מלכת דארום. קלן משמש כמורה הקלפים של המלכה ושניהם מחבבים מאד להציק לשרפים בעיר ולהמשיך לעשות בעיות. אבל חוץ מזה, הם חיים חיים הוגנים וטובים, מי צריך יותר מזה? השקט מופר כשמזימה אי שם באדמת ברבסק עולה על פני השטח ומאיימת לפתוח מלחמה בין כל עמי היבשת ובכך ולהחריב אותה. וקלן, פורע החוק, התכסיסן, שהקסם חלש איתו, נמצא כהבן אדם הטוב ביותר להתגנב אל ברבסק ולעצור את המלחמה. האם הוא ורייקס יצליחו להציל את היבשת?

זה אנשים, התקציר האמיתי. תתעלמו ממה שרשום בספר כי זה עצבן אותי ברמות. 

אז, מה יש לנו בספר? הרבה אכזבה, הרבה דברים מאולצים, פילוסופיות דתיות, קרעי משפחה, קאמבק של דמויות עבר וסוף פתוח. באמת שאין לי יותר מידי דברים טובים על הספר הזה.

דברים מאולצים- כל העלילה הרגישה מאולצת. הבנתי למה זה כאילו העלילה הסופית- כי כאן סופית או שהעמים יהרגו אחד את השני או שהעולם ינצל. זאת אומרת או שיהיה חורבן סופי, או שיהיה שלום והרמוניה. אבל אי אפשר פתאום "להפליץ" מלחמה כל כך גדולה משום מקום. מילא היו מכינים את השטח בספרים קודמים, רומזים בקטנה, אבל לא. מתחילים את הספר ובום: "אה קלן תקשיב, יש מישהו בברבסק שרוצה להתחיל מלחמה". מאיפה זה הגיע לעזאזל? 

פילוסופיות דתיות- כן, עם הברבסק הוא עם מאד דתי מסתבר אז תתכוננו להרבה שיחות על דת ופילוסופיה של זה. הראש שלי כבר הפסיק להבין את זה בשלב כלשהו כי לא באתי לדבר על דתות ואמונות. 

קרעי משפחה- כמו כל ספר, יש מתח מאד גדול בין קלן ומשפחתו. אבל אתם יודעים מה? זה כבר מיצה את עצמו. כל ספר זה אותו הדבר מחדש, בתחילת השיח הם מסכימים על הדברים ואז בסוף רוצים להרוג אחד את השני. נו די. כל שיחה איתם זה אותו הדבר במילים אחרות. מעיק כבר.

קאמבק של דמויות עבר- אוקיי, זה משהו שאהבתי ולא אהבתי. מצד אחד הלב שלי התרגש פתאום שדמויות מספרים קודמים שאהבתי חזרו וקלן החליף איתם כמה מילים. היה יפה לראות איך הם גדלו, השתנו, התפתחו. מצד שני, גם פה היו דברים מאולצים. חלק מהדמויות עבר הופיעו בבום משום מקום והייתי כזה: "מתי הספקת להגיע? איך שמעת על כל זה? מאיפה צצת פתאום?" זה הרגיש שהסופר בכוונה רצה להחזיר את כולם כי זה הספר האחרון. חלק כן נכנסו בצורה טבעית ותר, אז יותר אהבתי את זה. אבל אסור להכניס דמויות בכוח, זה נראה רע.

משולש אהבה- אז אכן כן, יש לנו פה משולש אהבה בין קלן ושתי בנות. האם אהבתי את זה? מאד. קלן שלנו התבגר חברים. אז הבת הראשונה היא דמות חדשה שהגיעה בספר הזה ( ואני שואלת את עצמי איפה היא הייתה כל הספר החמישי כי היא ממש קשורה לעלילה שם, אבל נו טוב, הבנתם שאני עצבנית כבר) והבת השנייה ידועה כבר באהבתה לקלן. עם הראשונה יש לקלן מתח מיני מטורף כבר מהעמודים הראשונים, זה כל כך מורגש ( ואז גם יש להם קרב על מיטה שצרחתי בו, אז חכו לזה), והשנייה זה אהבה. וכל הספר לא הבנתי למי הוא יילך ובמי הוא יבחר. אז זה עניין חדש שממש אהבתי בספר הזה. 

סוף פתוח- הסוף נשאר די פתוח. אנחנו כן רואים אם העולם נחרב בסוף או חי בשלום והרמוניה, אבל חוץ מזה, המצב חוזר להיות רגיל- המון פרטים קטנים שלא נסגרים ממש והסופר משאיר אותנו בתהיה ונותן לנו לדמיין את ההמשך. והאמת שכל האחרית דבר מדברת על העניין שמפה אנחנו בוחרים את החיים של קלן. אבל זה עצבן אותי, כי יש דברים שרציתי תשובות עליהם, או שרציתי לראות ולא קיבלתי את זה. ככה שהסדרה לא בדיוק נסגרת כמו שצריך. 

רייקס- הדמות האהובה עליי לדעתי. הוא עושה את הסצנות. אם זה סתם לאכול עוגיות חמאה, אם זה להציק לקלן, לאיים על אנשים, לאכול עיניים של גופות, להציץ על קלן שהוא מזדווג, הכל, הוא פשוט מדהים בצורה אחרת ובואנה, הייתי שמחה לאיזה עוד סיפור קצר על שניהם. הוא היהלום של הסדרה.

לסיכום, מדובר בספר אכזבה. קראתי 470 עמודים ובדיעבד לא הרגיש לי שקרה בהם כל כך הרבה. בכנות, לא נהניתי. די סבלתי האמת ורק רציתי לסיים עם זה. כל הסדרה מאד ממוצעת חוץ מהספר החמישי שהוא הדובדבן שבקצפת, מבחינתי הסדרה הסתיימה בסוף החמישי ורייקס וקלן ממשיכים לחיות באושר ועושר בארמון. הספר השישי ללא ספק הספר הכי גרוע בסדרה. הוא פשוט מרגיש 80% מאולץ.

ציון: 2.5/5 לא משהו.

מספר עמודים: 477.

גיל: 14+, פחות בוגר מהחמישי.

ממוצע ציון לסדרה כולה: 3.83.

נ.ב- אגב, סוף סוף בספר האחרון נזכרו להוסיף מפה! רק שבגלל שזה הספר האחרון והראש שלי התאמץ להבין לבד איך העולם נראה, אין בה שימוש. הייתי שמחה אם זה היה מגיע כמה ספרים לפני כדי שהראש שלי יוכל להתרגל למפה.