"כולם במשפחה שלי הרגו מישהו. כמה מאיתנו, המצטיינים במיוחד, הרגו יותר מאחד. אני לא מנסה להיות דרמטי, אבל זאת האמת."

סיכום הרגשות שלי? אני כועסת. אני ביחסי שנאה אהבה עם הספר הזה, ואני אסביר למה בהמשך.

אבל האם כדאי לכם לקרוא אותו? לגמרי כן!

התחלה קצרה, בואו נקפוץ לתקציר ואז אמשיך לפרט (הועתק מאתר עברית- כן אני מתעצלת לכתוב תקצירים כבר):

ארנסט קנינגהם כותב מדריכים לאנשים שרוצים לכתוב ספרי מתח. הוא מומחה לז'אנר, ולכן, כשמתגלה גופה באתר הסקי שבו מתקיים האיחוד המשפחתי של משפחת קנינגהם, וכשכל בני המשפחה נתקעים באתר בגלל סערה, הוא מבין מייד שלפניו תעלומת רצח קלאסית. תעלומת רצח שמישהו צריך לפתור, ורצוי על פי כל הכללים של הז'אנר. אם להודות על האמת, ארנסט לא ממש רצה להשתתף באיחוד המשפחתי הזה מלכתחילה. המצב עם המשפחה שלו קצת... מתוח. הוא כבר יסביר למה. לא שהם משפחה של פסיכופתים, חלקם אפילו אנשים טובים, אבל כל אחד מהם הרג מישהו. ויש גם עוד עניין קטן, של רוצח סדרתי שידוע בכינוי 'הלשון השחורה', שמעורב בכל הפרשה, וישנם 267 אלף דולר במזומן. הוא עוד יגיע לזה. כולם במשפחה הזאת הרגו מישהו, אבל מי מהם הוא גם רוצח?

התקציר נשמע מדהים, ולא יכולתי לחכות לקרוא אותו כבר! מה גם, שכל הביקורות ציינו שהכתיבה מגניבה והסגנון מעולה, מה שעוד יותר גרם לי לצפות לספר. והתחלתי אותו, ועפתי עליו אבל אז...הגיע הסוף.

טוב, בואו נתחיל אחד אחד:

1. פוטנציאל ענק ורעיון גאוני- הספר הזה שובר כל כך הרבה חוקים לא כתובים של כתיבת ספר. החל משבירות קיר רביעי על ימין ועל שמאל, ירידות על עורכת הספר, תלונות על עימוד הספר- הכל. אבל כל הדברים המיוחדים האלה, הם מה שהפכו את הספר לכל כך גאוני. בזכות זה, ובזכות ספוילרים שהדמות הראשית בעצמה אומרת לכם, או הערות שהיא זורקת לכם, אתם כבר לא צופים מהצד על תעלומת הרצח- אתם מרגישים חלק ממנה. זו חוויה על חושית הדבר הזה, זה באמת היה מהנה כל כך. באמת ספר חוויתי לכל הדעות, ורק בגלל הסעיף הזה אתם צריכים כבר להיות עם הספר ביד. רק כדי להרגיש את ההרגשה הזאת- כי כמעט ואין ספרים כאלה מיוחדים. יש הטוענים שהכתיבה הזאת הייתה מעט מציקה בהתחלה, ואז שמתרגלים אליה. אני הייתי מהאלה שהתחברו לזה מההתחלה.

2. הומור- אהבתי אהבתי אהבתי. צחקתי כל כך הרבה פעמים. הדמות הראשית פשוט אדירה. מתח קומי? זאת ההגדרה. אם אתם רוצים עלילת מתח לא מאד כבדה בזכות החלק הקומי שבה- זה הספר. ורוצה גם לציין שהעניין קומי לא הוריד מעניין התעלומה ומהמתח. המתח והקומדיה עבדו באופן הדדי ומצוין, ולכן מהבחינה הזאת הייתי אומרת שהספר מצוין לאנשים שפחות קוראים מתח ומכירים את הז'אנר.

3. חוסר סגירת התעלומה- וזה הדבר היחיד הרע שיש לי לומר על הספר- אבל לצערי היה לו משקל ענק. הייתה סגירה של התעלומה, פשוט לא הבנתי אותה. בחמישים העמודים האחרונים קיבלנו כל כך הרבה מידע בבת אחת, ללא סדר כרונולוגי ואיזשהו הסבר פשוט על מה שקרה שם. כן, מגלים מי הרוצח. האם הבנתי את המניעים שלו? לא. האם הבנתי את המסביב? לא. זאת אומרת, היו לי המון חלקים בסיפור הרקע שלא הצלחתי עדיין לחבר- כמובן שהדמות הראשית הצליחה, איכשהו. ארנסט הבין דברים ללא שום רמזים מובנים ( מה ששובר את אחד מחוקי הספר), פשוט זרק עובדות וקיווה לטוב וזה איכשהו עבד וזה שיגע אותי. שיגע אותי כי לא הבנתי איך לעזאזל הוא הבין. אבל בכל מקרה בסוף לא הבנתי כלום מסתבר כי כלום לא עבד לי והייתי פשוט אבודה בסוף. מרגיש שהסופר ניסה לעשות מהתעלומה משהו יותר גדול ויותר מורכב ממה שזה באמת היה אמור להיות- ואז כאן הכל התרסק בבום עלינו, הקוראים.
זה גרם לי לסיים את הספר בכעס- כי עד אז כל כך אהבתי אותו!!! וזאת סיבה נגיד שהספר לא מתאים לחדשים לז'אנר...?

כרגע אני ביחסי שנאה אהבה: אהבה בגלל שנהניתי ברוב העמודים וכעס על הסוף שלא הסביר לי שום דבר ולא עזר בשום דבר.

האם אתם צריכים לקרוא את הספר? שוב פעם, כן! כן פשוט כדי שתחוו 350 עמודים של חוויה מדהימה, ומותחת וקורעת מצחוק. כן כי אתם תרגישו חלק מהסיפור, ולא בחוץ. פשוט תדעו מראש לא להבין יותר מידי, תבואו רק בשביל החוויה- אלא אם כן יש לכם מוח סופר חד, ואז במקרה כן תצליחו להבין ואם זה קורה אני אשמח שתסבירו לי!

ציון: 3.5- טוב (אם הסוף היה מובן זה היה 5 קללל, אבל שוב, לסוף היה משקל כבד.)  

מספר עמודים: 400

הגבלת גיל: (ספוילר: אין סצנות סקס) לא מוצאת, אבל פשוט תדעו שמדובר ברצח וכאלה, אבל לא מתאים לקטנים. 

ז'אנר: מותחן קומי, מותחן רצח, בלשי, תעלומה.

טריגרים: רצח, התאבדות, הזנחה במשפחה, חטיפה, כופר, סחיטה, גופות ושלדים. 

נ.ב- זה ספר ראשון בסדרה ספרים על ארנסט- לפי הבנתי כל ספר זה תעלומה אחרת שארנסט נקלע אליה, כי כזה הוא, ביש מזל. זכויות להסרטה נמכרו ל- HBO על אחד הספרים, לא זוכרת אם זה זה או על השני. השני עדיין לא תורגם לעברית.