"The point of life isn't to avoid pain. The point of life is to be alive! To feel things. That means the good and the bad. There will be pain. But also joy, and friendship and love. And it's worth it, believe me."

~ ספר באנגלית, תורגם לעברית תחת השם "יומן האש"- ניתן למצוא באתר צומת ספרים ~

הודעה 7/10: קמנו לבוקר קשה, תשמרו על עצמכם כולם ובעיקר מי שבדרום- תסתגרו במקלטים! אני כאן אם מישהו רוצה לדבר. מצב שהוא לא נתפס, אני דבוקה לטלוויזיה כל הבוקר מזועזעת. החלטתי לפרסם את הביקורת הזאת כדי קצת אולי לעזור להסיח את הדעת למי שצריך את זה 3> ושוב, אני פה אם מישהו צריך.

אז ייאי, חוזרים לסדרת הפנטזיה האהובה עליי! אני לא אעשה את כל ההקדמה על כמה אני אוהבת אותה וכמה היא חשובה לי שוב, את זה תוכלו לקרוא בביקורת על הספר הראשון "אטלס האיזמרגד". 

אני רק אגיד שג'ון סטיבנס לגמרי עשה את זה שוב ובענק! הספר השני היה הספר האהוב עליי בטרילוגיה, וגם כרגע הוא לגמרי נשאר ככה. אני אוהבת לתאר את ספרי הטרילוגיה בדרך הבאה:

הספר הראשון- הקדמה לכל הסיפור.

הספר השני והשלישי ( הם מתרחשים ישר אחד אחרי השני)- המסה העיקרית של העלילה.

והנה התקציר בעברית:

עשר שנים לאחר שהופרדו מהוריהם בידי כוח הרסני ואפל, גילו קייט, מייקל ואמה את 'אטלס האיזמרגד', הראשון מבין שלושת ספרי הראשית, ונסחפו למסע הרפתקאות מסחרר. עכשיו הם חוזרים אל בית היתומים בבולטימור - מקום בטוח שבו יוכלו להסתתר מפני המוֹרא–בַּעַת - או כך לפחות חשב ידידם הקוסם סטניסלאוס פים. אבל עד מהרה הילדים מתגלים, וקייט נאלצת להשתמש שוב באטלס האיזמרגד כדי להציל את מייקל ואמה. כוחותיו מטילים אותה מאה שנים לאחור אל ניו–יורק, עיר צבעונית ומלאת קסם. קייט פוגשת שם נער מסתורי, ומגלה כי גורלו קשור בגורלה בקשר חשאי ומסוכן. בינתיים יוצאים מייקל ואמה בעקבות סדרה של רמזים לחיפוש אחר יומן האש, ספר הראשית השני. מסעם מוביל אותם אל קצה העולם, שם הם חוברים אל האֶלפים המרהיבים למלחמה בצבא המבעית של אויביהם. האם יצליחו מייקל ואמה למצוא את יומן האש בזמן וללמוד לשלוט בכוחותיו המופלאים, או שיאבדו את אחותם לנצח?

איזה תקציר מהמם, נכון? מרגש אותי לקרוא אותו כל פעם מחדש.

אז מה אפשר להבין ממנו? 

א) הוא קורה בהפרש של כמה חודשים מהספר הראשון. 

ב) הוא מתפצל לשתי עלילות שונות:

1. העלילה הראשית של מייקל ואמה בחיפושים אחרי ספר הראשית השני.

2. העלילה המשנית של קייט ( ורייף- דמות חדשה ומהממת)- שתגלו מה הוא בדיוק כשתקראו את הספר.

- כמובן שבסוף שתי העלילות מתחברות ותקשיבו זה מטורף איך הכל מתחבר בסוף, באמת. וואו.

בעבר לא זכור לי שהיה לי קו עלילה מועדף, אבל הפעם הרגשתי שקו העלילה של קייט משך אותי יותר ואני מאמינה בגלל שהוא בוגר יותר וכיום גם אני בוגרת יותר. קו העלילה שלה הוא המשני יותר ולכן פחות רואים ממנה בספר הזה לעומת הספר הראשון, שהפעם התבאסתי מזה כי עניין לי יותר בעלילה שלה.

~ רוצה לציין שכל מה שאהבתי בספר הראשון תקף גם פה, וגם מה שלא אהבתי: כמו אורך פרקים ודברים צפויים מעט. אני לא אחזור פה על הכל שוב, רק אוסיף דברים נוספים ספציפית לספר השני. אבל גם הדברים הרעים לא מורידים בציון, כי אני משוחדת כבר עשור ~

אני אוהבת איך כל ספר האחים מתפתחים ומתבגרים- בעיקר האח הראשי לכל ספר ( בגלל שבכל ספר הם מחפשים את אחד מספרי הראשית, ולכל אח יש ספר משלו, ככה אוטומטי שמי שמחפש את הספר הופך להיות הראשי. אטלס האזמרגד- קייט האחות הראשית, יומן האש- מייקל האח הראשי ובחותם השחור- אמה האחות הראשית). המסע של כל אחד מהם מבגר אותם ומגלה להם דברים על עצמם שהם לא חשבו מעולם שהם מסוגלים לעשות, כל מסע גורם להם להתמודד עם דברים שמעולם לא העלו על דעתם ובזכות זה כל אחד מהם מתבגר ומשתנה במהלך המסע שלו והחוויות שסביבו. גם אצל אמה, שאומנם היא הראשית רק בספר השלישי, רואים שינוי כבר בספר השני וזה בגלל מה שהיא עוברת במסעות של האחים שלה ומה שהיא חווה שם. ובספר הנוכחי, היה חיבור ממש יפה בין מייקל לאמה שחיבר אירוע שקרה ביניהם בספר הראשון. בקיצור, השינוי שלהם מהמם ואני אוהבת איך הסופר יודע לחבר את כל האירועים ולהפיק מהם את המיטב בכל מה שנוגע לאופי הדמויות.

אהבתי גם את המסתוריות בד"ר פים- לא זכרתי שמגלים עליו כל ספר עוד איזה מידע פתאום ( הבן אדם חי אלפי שנים). לא זכרתי מה דיברו עליו בספר בזה והייתי בהלם משני הדברים שהתגלו!!!

רציתם יותר פנטזיה? קיבלתם! תגידו ברוך הבא לאלפים, לדרקונים וליצורים נוספים שלדעתי הסופר המציא ( בנוסף לצווחנים ולמורא בעת).

אני הבנתי את סוד הקסם בספרים האלה, בכתיבה הזאת. יש אנשים שזה יכול להתיש אותם לפעמים, אבל- התיאורים. כן, יש הרבה תיאורים ולפעמים תיאורים מפורטים אבל זה מה שכל כך יפה בספרים האלה- הסופר מצליח לא רק לצייר לכם תמונה בראש, אלא להחיות אותה ולהשתמש באמת בחמשת החושים שלכם: ראיה, שמיעה, ריח, מישוש וטעם ( גם טעם הוא מצליח להעביר בנוגע למאכלים!!!) זה אחד החוקים הכי בסיסיים בכתיבה, אבל לא הרבה סופרים באמת מצליחים להתמיד בזה או לעשות את זה כמו שצריך. אבל ג׳ון סטיבנס מבחינתי הוא המצטיין בזה. זה מה שהופך את הספרים האלה לכל כך כיפיים- כי הם חיים.

והנה קחו קצת מחשבות מהעמודים האחרונים של הספר שנכתבו בלייב בפתקים שלי!!!:
- לפני הפרק האחרון הלב שלי דפק כל כך מהר שהייתי צריכה לעצור ולעשות נשימות להירגע ( וגם כי ראיתי את הכינור בתמונת הפרק ואת השם וידעתי מה עומד לבוא ולא הייתי מוכנה לזה).
- ה- 100 עמודים האחרונים קשים, וה- 50 עמודים האחרונים פשוט הורגים אתכם מבפנים. בכיתי עשרות עמודים ברצף, פשוט לא הצלחתי להחזיק את עצמי, לא הצלחתי לעמוד בזה. כל כך הרבה דברים רעים, כל כך הרבה סיבוכים וטראומות ורגשות בכל כך מעט עמודים לדמויות כל כך נפלאות וכל מה שבאלך זה לחבק אותם ולתת להם לבכות לך על הכתף. כאילו- כשמייקל יצא בגשם לבד ליער, לא אמרו שהוא בוכה, אבל דמיינתי אותו פשוט בוכה לבד בגשם ופורק הכל. אני הוספתי את הסצנה הזאת לעצמי כי פשוט לא יכולתי להכיל את זה, ואם הייתי במצב שלו זה מה שהייתי עושה. המעמסה הרגשית בעיקר עליו, אבל עצם העובדה שאני יודעת מה עומד לקרות בעתיד ( וזה לא דברים טובים) גם גרם למעמסה רגשית עליי.
לא תקשיבו רגע רציני ( זה תגובה בלייב) כל סיום פסקה אני נושמת עמוק. כל פעם שאומרים ששומעים נגינת כינור אני מתחילה לבכות.
- לדעתי הסוף הכי מותח שאי פעם קראתי בספר. זה פשוט נקטע באחד הקטעים הכי קשים- כאילו עכשיו חכו עם הידיעה שקרה הדבר ותנסו לחיות עם זה עד שתקראו את השלישי.

לסיכום, פשוט ספר פנטזיה מדויק להפליא, עולם מרתק, עלילה עוד יותר, פלוט טוויסט מטורף ושובר את הלב ( גם חכו לספר הבא וואו וואו), הרבה הרבה פנטזיה למי שאוהב, דינמיקת אחים נהדרת וכמובן שכל אחד מהם דמות מעולה ומעניינת בדרכה שלה. רייף מצטרף אלינו בספר בזה- שלדעתי הוא בין הדמויות האהובות עליי מהסדרה הזאת- הוא גם הדמות הכי מעניינת בשבילי. השיפ האהוב עליי מהספר הזה!!!

אם לא שכנעתי אתכם בביקורת הספר הראשון לקרוא את הסדרה הזאת, אני ממש מקווה שבביקורת הזאת כן. זו סדרה שגם אחרי עשור אני פשוט נהנית ממנה, וגם עכשיו היא שוברת אותי נפשית. באמת, מהמם מהמם מהמם, מומלץ מומלץ מומלץ ואני מרגישה כאילו אני שגרירת הסדרה בישראל כי אני כל כך רוצה שעוד אנשים יכירו את יצירת המופת הזאת.

ציון: 5/5 יצירת מופת.

מספר עמודים: 437 ( מספר העמודים בגרסה האנגלית, לדעתי בעברית זה פחות).

הגבלת גיל: עד גיל 16/17 לקוראים ראשונים. אני נהנית מזה גם בגיל 21, אבל לדעתי זה בגלל שאני מכירה את הסדרה כבר.

טרגרים: יתומים, שבי, שרפות, שנאת עם סוג של, ירי, התאבדות ( מבינים עד כמה הספר הזה הרבה יותר קשה מהראשון?!)

ז'אנרים: פנטזיה, הרפתקאות, נוער צעיר.

נ.ב - אני אשמח מאד לראות פאנארטים של: קייט ורייף רוקדים, רורק פותח סעודת צהריים באמצע הקרב הגדול ( הרג אותי מצחוק), מייקל והרעלים ( אגב הצלחתי לפתור את החידה לפניו), העמק, הקרב בהר הגעש, השריפה והנרייטה( אהמ אהמ) ושל הסצנה האחרונה הכואבת מאד. מזל שעל הכריכה מצוירים מייקל והדרקונית בסצנה האייקונית שלהם אז לפחות ציור אחד יש לי.