"שמחי על ליבך האנושי, פיירה. רחמי על אלה שאינם מרגישים דבר."

האמת? אני מתרגשת לכתוב את הביקורת הזאת, כי היא עומדת להיות מעניינת בדעותיה וזה מכמה סיבות:

1. לא אהבתי את הסדרה האחרת של הסופרת- "כס הזכוכית." יש עליה ביקורת פה בספר. לא הצלחתי לסיים אפילו את הספר הראשון. 

2. חצר של וורדים וקוצים זו גם אחת מסדרות הפנטזיה הכי מדוברות כרגע בעולם.

3. עולם פנטזיה של פיות.

4. סדרת פנטזיה בוגרת.

5. לא וויתרתי עליה- יש לי את הספר הזה גם בעותק באנגלית, אבל משהו שם כנראה בגלל הפנטזיה והמילים האחרות הסתבך לי. ככה שנתקעתי ממש בהתחלה. ואז הכריזו שמתרגמים את זה לעברית עם הכריכות הישנות והיפות יותר של הסדרה, ועפתי על זה!

אז אני גאה בעצמי שלא וויתרתי. אני גאה בעצמי שהקשבתי לאנשים שאמרו לי לנסות גם את הסדרה הזאת כי היא כתובה באופן שונה. אני גאה בעצמי שהקשבתי לבוקטוק, וכמו כמעט תמיד הוא לא מאכזב. באמת.

ואם אתם מעל גיל 17 אז אתם גם צריכים להיות גאים בעצמכם אם יש לכם כבר את הספר בבית, ולהתבייש בעצמכם אם לא (ילדים שיותר קטנים מהגיל הזה, אנא ממכם אל תקראו את הספר. רשימת טריגרים מלאה כתובה בתחתית העמוד.)

אוקיי, אבל לירון רגע, על מה ההתלהבות?

אז קבלו את התקציר ואז נתחיל בדעותיי החיוביות אבל, ויש אבל, גם את דעותיי השליליות ויש לא מעט כאלה:

"פיירה בת ה-19 מכירה את היער היטב. כציידת מיומנת המפרנסת את משפחתה, היא יודעת מה מותר ומה אסור לעשות באזורים הפראיים. כל זה משתנה כשהיא הורגת זאב ביערות, ויצור מבעית תובע תגמול על החיים שקיפחה: הוא דורש את חייה שלה. פיירה נגררת ללא יכולת להתנגד לארץ קסומה ובוגדנית, ולמרבה האימה מגבלה שהשובה שלה הוא טמלין (אהובי), אחד מבני הפיות הקטלניים ביותר ששלטו בעבר בעולמה.

בעוד פיירה מתאקלמת בביתה החדש, רגשותיה כלפי טמלין משתנים מעוינות קרה כקרח לתשוקה לוהטת, שממוססת את כל השקרים ששמעה על אודות הפיות. לפתע נראה שבילוי שארית חייה בארץ הפיות אינו נוראי כל כך. ואולם ביתה החדש של פיירה נתון בסכנה. צל עתיק ומרושע מאיים להשתלט על הארץ ועל יושביה. נראה שטמלין מבקש להרחיק את בת האנוש מהסכנה בכל מחיר, אבל םיירה יודעת שרק היא תוכל למצוא דרך לעצור את האופל, בטרם בן הפיות ועולמו יאבדו לעד."

הערה: הפיות שמדובר עליהם הם לא פיות מהאגדות, אנשים קטנים עם כנפיים ואבקת פיות כמו טינקרבל. ארצות של פיות בספרי פנטזיה בוגרים מתייחסים לעולמות קסומים עם יצורים בשלל צבעים וצורות שבדר"כ עומדים בראשיהם פיות נעלות/ לורדים/ מלוכה של פיות שמתאפיינת במראה של בני אדם ואוזניים מחודדות. כוחות הפיות הנעלות משתנה בין הסופרים, ולכן פיה בספר א לאו דווקא דומה לפיה בספר ב. 

הערה: סדרה קודמת שביקרתי שקשורה לז'אנר הפיות היא "הנסיך האכזר". אני רוצה לציין עליה פה בכמה שיותר קצר: עולם הפיות בנסיך האכזר מרגיש לי פשוט יותר בשביל אלה שרוצים להיכנס לז'אנר. מה גם שאני כרגע עדיין מעדיפה את סדרת "הנסיך האכזר" על פני הספר שאני עכשיו אבקר. בנוסף, תעשו לכם הפרדה- העולמות בין הסדרות שונים, וכוחות הפיות גם שונים. מדובר בבסיס זהה, אבל כל סופרת הלכה לכיוונים מעט שונים בנוגע לאפיון הפיות וכוחותיהם. כרגע יותר אהבתי את הפיות בנסיך האכזר. 

טוב, הקדמה ארוכה הייתה לנו, אבל בואו נתחיל בעיקר. אני אתחיל מהטוב ואסיים ברע ואנסה להיות כמה שיותר מסודרות, אז תנסו להיות איתי:

1. עולם הפיות- טוב, אני משוחדת. אין אותי. אני ופיות זה ז'אנר שפשוט התאהבתי בו ממבט ראשון. ככה שאם אתם אוהבים את הז'אנר הזה, קשה מאד לא לאהוב ספרים בו כי קשה מאד להיכשל בו. עולמי הפיות  כל כך מגוונים, צבעוניים, מלאים במתח מיני ולא מיני, בגידות, תככים, רצח. כאילו כל הדברים שאני הכי אוהבת התקבצו לז'אנר אחד מהמם ומרתק. שרה (הסופרת) בנתה עולם גדול מאד, מסתורי מאד, מעניין מאד, סקסי, אפל ומרתק. לא אשקר, לקח לי זמן בספר להבין מי נגד מה ומה קורה- אבל מבטיחה שברגע שאתם על הגל, אתם פשוט לא מפסיקים לרגע. ספר מצוין לאוהבי הפיות כמוני.

2. 150 עמודים  אחרונים- אז יש קטע כזה שאני רואה עכשיו הרבה ברילס שבכל ספר של הסופרת ה- 200-150 עמודים אחרונים הם וואו. וכרגע הספר הזה לגמרי הוכיח את הטענה הזאת. הרגשתי קצת צולעת כל ה- 280 עמודים הראשונים. זאת אומרת, מידי פעם היה איזה קטע מעניין, והמשכתי בעיקר כי רציתי לסיים ולהבין על מה ההייפ. ואז החל מעמוד 280, פשוט קרסתי לתוך הספר ונשאבתי לתוכו למצב שקראתי 130 עמודים ביום אחד וסיימתי אותו באחת וחצי בלילה יום לפני משמרת בוקר. זה לא שפוי. אבל הספר באמת היה חזק ממני. הוא גם הצליח לשמור אותי ערה למרות שהייתי עייפה, וזה לא קרה לי כמעט עם אף ספר! שרה באמת החליטה להרוג אותנו ב- 150 העמודים האחרונים. הם ההיילייט של הספר. שם הכל קורה. הכל מהכל. כבר לא ידעתי לאן להסתכל, לא ידעתי מה להרגיש, קפצתי מרגש אחד לאחר כל כמה עמודים. זה היה נורא ומדהים בו זמנית. בעמודים האלה הספר השתלט עליי לגמרי. בשביל זה חברים היה שווה 280 עמודים צולעים. אני באמת אומרת.

3. בניית רומנטיקה לקויה- משהו שגם יצא לי לראות בביקורת שעוד אנשים הרגישו. יש משהו לקוי בבניית הרומנטיקה- היא לא הייתה שם מספיק. כלומר, היה לי מאד קשה להבין את ההתאהבות של פיירה וטמלין, לא יודעת. משהו שם לא הסתדר לי, לא הבנתי איך זה קרה פתאום. זה הרגיש לי באמת נורא פתאומי והייתי כזה: רגע חמודים שלי אבל למה? אני אוהבת אותם והכל, אוהבת אותם ביחד, אבל משהו בלפני היה חסר. משהו שם לא היה שלם.

4. ספר ראשון צולע- אני יודעת שהספר השני נחשב מדהים, וכולם אומרים שהספר הראשון הוא ככה- ככה. וזה באמת הרגיש כאילו הספר הזה הוא בוסר, לא שלם, לא עטוף, לא מושלם. יש את הלקויות הקטנות שלו פה ושם, טוויטסים שלפעמים הרגישו מאולצים, או בכזה: "נו באמת." מסכימה עם זה שהספר רחוק מלהיות מושלם, ומקווה שהספר השני יוכיח את עצמו.

5. מיניות- אני יודעת שבספר הזה זה כלום לעומת מה שיש בבאים. אבל אני חייבת לדבר על משהו שזעזע אותי וזה אולי ספוילר קטן, אבל אני חושבת שזה מצדיק איזושהי אזהרה קטנה: הרגיש לי כאילו הקסם שלהם קיים ומתבסס על יחסי מין. מי שקרא מבין לאיזה קטע שם אני מתכוונת. וסליחה, אבל אותי העובדה שככה מערכת הקסם שלהם עובדת קצת הגעילה אותי וחלחלה אותי. דעתי האישית לגמרי, כן? אבל לגמרי הזדעזעתי מהעובדה שלפעמים הם צריכים יחסי מין, כדי לחזק את הקסם או משהו כזה. 

בנוסף , וחשוב לי לציין גם -פעם ראשונה שהרגשתי ממש לא בנוח לקרוא על הטרדה מינית וניצול. ממש כאב לי, ממש הרגשתי גועל ורציתי לבכות. יש פה הטרדה מינית ממושכת, שנמשכת לאורך תקופה ככה שלא נתקלים בזה רק פעם אחת. וזה היה לי קשה. פעם ראשונה שממש הרגשתי ככה בקריאה על סצנות כאלה. אז גם משהו שממש חשוב לי שתדעו- עכשיו זה מעולה שהרגשתי ככה, כי מדובר בהטרדה מינית וזה לא קל. אבל זה ממש השפיע עליי, היה לי קשה לקרוא את הקטעים. 

ונראלי פחות או יותר סיכמתי את כל המחשבות שלי (הגדולות והעיקריות לפחות).

האם אני מבינה על מה ההייפ? לגמרי.

האם אני אמשיך לקרוא את הסדרה? לגמרי, אני חייבת עוד ריסנד וטמלין ולושיין לחיים שלי.

האם הספר הראשון מושלם? רחוק מלהיות כזה, אבל הוא לגמרי מהנה לקריאה ומרתק למרות החסרונות שבו.

האם שווה לקרוא את הספר למרות שהוא לא וואו (בדגש על 280 עמודים צולעים)? כן וכן ושוב פעם כן.

אם אתם אוהבי ז'אנר הפיות? רוצו לקנות את הסדרה!

שמחתי לעזור 3>

אנשים שקראו אותו: מה חשבתם על הספר או על המשך הסדרה? (בלי ספוילרים)

ואנשים שלא: ראיתם עליה דברים בעבר? תכננתם לקרוא אותה בעתיד?

דירוג: 4/5 טוב מאד ( ל- 150 עמודים האחרונים היה משקל מאד כבד על הציון שגרם לו לעלות).

מספר עמודים: 432

הגבלת גיל: 17+ ובבקשה מכם שימו לב לזה. אם לי היה קשה לקרוא סצנות מסוימות ואני בת 21...

ז'אנר: פנטזיה רומנטית, פיות, נוער בוגר, מיריבים לאוהבים.

טריגרים: חטיפה, דם, קלסטרופוביה, מוות, סמים, גור, התעללות רגשית, איבוד זיכרון בכוונה, מניפולציה, רצח, התעללות פיזית (עינויים), יחסי מין, הטרדה מינית, כליאה, אלימות, ניצול, השפלה.

נ.ב- הבנתי שאני אמורה ממש לאהוב את ריסנד, כרגע אני במצב של בין באלי לנשק אותו ובין באלי לדקור אותו.

נ.ב 2- אני אמורה לשנוא את טמלין??? איך??? אני אוהבת אותו איך אני אמורה לשנוא אותו לא הבנתי מה פספסתייי