"מכשפה...זו הייתה מילה שגברים המציאו, מילה שהעניקה כוח לדובר אותה, לא למי שהתייחסה אליה. מילה שבנתה גרדומים ומדורות, שהפכה נשים חיות ונושמות לגופות."

אני חסרת מילים
וואו

וואווו

אוקיי אז, זה היה הספר הכי לא מתוכנן שלי. הוא ממש במקרה יצא וקיבלנו עותק שלו, ממש במקרה נתקלתי בביקורת מעולה עליו, ואז האהבה שלי לסדרה ״זרה״ חזרה אליי והוא נבחר כהספר הבא שלי ( למי שראה זרה, לדעתי בעונה 2 יש שם את משפט המכשפות של קלייר וגייליס וכל הבלאגן עם זה).

באתי בלי ציפיות יותר מידי, אבל יצאתי פשוט חסרת מילים.

תקציר:

2019: בחסות החשֵכה, קייט נמלטת מלונדון ומבן זוג אלים אל בקתה רעועה שירשה מדודה רבא שכוּחה. הבקתה וגינת הפרא הצמודה אליה הן תפאורה שונה בתכלית מזו שעזבה מאחור. אלא שהיא מתחילה לחשוד שלדודה רבא שלה היה סוד. סוד שטמון בעצמות הבקתה, סוד שנשתמר מאז ציד המכשפות במאה ה־17.

1619: אלת'ה ממתינה למשפט הרצח שלה. בילדותה אִמה לימדה אותה כשפים שמתבססים על התמצאות בעולם הטבע. אלא שנשים כמותה נתפסו כמסוכנות מאז ומעולם, ועל אלת'ה לגייס את כל כוחותיה כנגד ראָיות הכישוף, אם ברצונה להישאר חופשייה.

1942: מלחמת העולם השנייה. ויולט לכודה באחוזה המפוארת והמתפוררת של משפחתה, כמֵהה לאִמה שמתה זה מכבר, ועל פי השמועות השתגעה לפני מותה. כל שנותר לה ממנה הן משכית שנושאת את האות ו', והמילה 'ויווֹרד' שנחרטה בקיר חדר השינה שלה.

החוויה שלי תהיה מעורבבת:

אז באמת כל הספר מחולק לנו לשלוש תקופות, כל פרק תקופה אחרת. כל אישה בתקופה שלה חווה את החוויות שלה, את התגליות ואת הקשיים, ולאט לאט כל רשת הקשר ביניהן מתבהרת לנו עד לסיום פשוט יפהפה. בפרק הראשון של כל אישה מצוינת השנה שלה, ולאחר מכן רק השם. ככה שמצאתי את עצמי כמה פעמים בהתחלה חוזרת לקתציר כדי לזכור מה השנים. לדעתי אם השנה הייתה כתובה בכל פרק, זה היה קצת מקל על הקוראים להצליח להתנתק מסיפור אחד ולעבור לשני.

טריגרים- ספר לא פשוט. אני מציינת באמת די בהתחלה פה של הביקורת. יש טריגר אונס, מחשבות אובדניות אלימות נגד נשים. ודי בכמות גבוהה. היו קטעים שממש הרגשתי לא נעים לקרוא ושעשו לי ממש רע. לפעמים הייתי צריכה הפסקה בקריאה בגלל זה. קיים גם טריגר חרקים, יש הרבה מהם, והם חלק מהעלילה ויש גם תיאורים.

תובנות אישיות- בעיקרון הספר מדבר על אלימות ודיכוי נגד נשים ומצד שני החוזק של הנשים בסופו של דבר להתמודד מול הגברים. הרי כל נושא המכשפות התחיל בגלל פחד של גברים מנשים, מהחכמה שלהם ומהידע עד שפשוט החליטו להוציא את אותם נשים להורג. מי שראה "זרה" גם מבין על מה אני מדברת, נשים חכמות הפחידו את הגברים ( ואת הכנסיה) באותה התקופה. ופתאום אני גם חושבת לעצמי כמה מוחות גדולים ההיסטוריה איבדה כי גברים פשוט פחדו מהם.

כתיבה משתנה- חוץ מכמה זמנים בספר יש גם שני סגנונות כתיבה שונים: גוף ראשון וגוף שלישי ( נקודת מבט). לאחת הנשים כל הפרקים שלה מסופרים מגוף ראשון, ואצל שאר הנשים הפרקים בגוף שלישי. לי זה לא הפריע, ולא רק זה, אני קלטתי את העניין רק באזור עמוד 80. זה רק הוכיח לי כמה הכתיבה טובה בספר, כי בהתחלה בכלל שלא שמתי לב לזה שהפרקים כתובים בגופים שונים.

הכתיבה- הכתיבה פשוט יפהפה. אולי הכתיבה הכי יפה שקראתי השנה. שפה מעט יותר גבוהה מספרים רגילים שקראתי השנה, אבל עם התקופה, והתיאורים והסיפורים זה פשוט היה מושלם. 

העלילה- העלילה התקדמה בקצב טוב, כל פרק היה מעניין. בהתחלה כל תקופה נורא נפרדת מהשנייה עד שלאט לאט ביחד עם הנשים אנחנו מבינים איך הכל נשזר ביחד ומה הסיפור המלא וכשבסופו של דבר מדובר בסיפור אחד, אמיץ, על נשים חזקות.

סימן שאלה אחרי הסוף- הדבר היחיד שבאמת לא היה לי מאד מובן זאת העובדה האם באמת יש קסם בספר או שלא. הרי לפי ההיסטוריה והסיפורים, נשים בעבר שנאשמו כמכשפות לא באמת היו כאלה, כי קסם לא קיים בעולם שלנו. הכנסיה ראתה במדע שהם התעסקו בו כקסם ולכן הוצאו להורג. אז לא חשבתי שגם בספר הזה יהיה קסם, אבל משהו אחד לא ברור לי אם הוא קסם או לא וזה הדבר היחיד שמשגע אותי אחרי הקריאה. כי אם מדובר בקסם זה קצת הורס לי את הספר, אבל לא מדובר בקסם אז לא קיבלנו מספיק הסברים על זה. זה מעין סימן שאלה מרחף.

אבל לסיכום, אם משפטי מכשפות זה דבר שמעניין אתכם, לגמרי תקראו את הספר. פשוט יפהפה, ועצוב, ומרגש, לעיתים לא נוח, ומאד מאד אמיץ. למי שהנושא לא נוצץ לו, אני לא חושבת שיהנה כמו שאני נהניתי ממנו. 

ציון: 4.5/5 מצוין

מספר עמודים: 351

הגבלת גיל: 13+

טריגרים: אונס, מחשבות אובדניות, אלימות בעיקר כלפי נשים, הפלות, חרקים.

ז'אנר: מכשפות, פמיניזם, רומן היסטורי, רומן אפל, פנטזיה ( אז כנראה שכן מדובר בקסם, באסה.)

פאנארט מהמם.