"ואני, פחדנית שכמוני, נמלטת. הלב שלי רועם, הידיים שלי רועדות. אבל אני לא יכולה להעמיד פנים שלא התענגתי על צליל קולו הצורח את שמי." (עולות לי דמעות מהמשפט הזה אלוהים)

~אשמח גם לציין שכדי לקרוא את הספר הזה, יש להשלים את הטרילוגיה הקודמת לו: הנסיך האכזר. הספר הזה מהווה המשך לאירועים.~

וואו וואו לירון מה זה קצב הקריאה הזה??? התחלתי לעבוד בצומת ספרים זה מה שקרה.

אז ככה: היורשת הנסתרת לא מתעלה על טרילוגיית הנסיך האכזר, זה לא קרוב אפילו- זה התקציר של הביקורת. אם זה מה שחיפשתם לשמוע, אז מעולה.

בואו נעבור לתקציר (הועתק מתוך אתר עברית):

שמונה שנים חלפו מאז קרב הנחש. בצפון הקר, ליידי נוֹר מחצר השיניים שבה אל מצודת מחט־קרח כדי ליצור לה צבא מפלצות, שימלא את פקודותיה וינקום את נקמתה. רק בתה סורן, המלכה־הילדה, מסוגלת לגבור עליה, אך היא ברחה אל עולם בני האנוש וחיה שם ביערות. אוק בן ה־ 17, הנסיך המקסים, היפהפה והערמומי, מחליט לצאת אל המצודה כדי להביס את ליידי נור ולהציל את אביו. אוק יודע שהצלחתו תלויה במלכה הנעדרת ובשליטתה בליידי נור, אבל כדי לבקש את עזרתה, עליו למצוא אותה ולשכנע אותה לחזור. אם תסכים, יהיה עליה לשמור על ליבה מפני הנער שפעם הכירה והנסיך שאסור לה לבטוח בו כעת, וגרוע מכך - להתעמת עם הזוועות שחשבה שהותירה מאחוריה. האם היא תהיה מוכנה להסתכן כך? ומה תדרוש בתמורה?

קפיצת זמן ייאי!

אני אתחיל ואומר ש-250 עמודים הייתי: מבולבלת, אבודה, מאוכזבת, משועממת. והייתי צריכה להכריח את עצמי לשבת ולקרוא.

מה החזיק אותי? 1- אמרו לי שהסוף מטורף ( והוא אכן כזה) 2- ורציתי לספוג כל פיסת מידע אפשרית על ג׳וד וקארדן.

פססס...הזוג האהוב עלינו רק מופיעים באזכורים- אבל נראה שלפחות אחד מהם יצטרך להופיע בספר הבא. ו...האם יש רמיזה לתינוק? תקראו את הספר ותגלו...

האם היה שווה לסבול 250 עמודים? כן.
ה- 50 עמודים האחרונים מדהימים ברמות. והסוף וואו וואו וואו המוח שלי הפסיק לעבוד.

האם זה ספר חובה? לא נראלי, אפשר לגמרי לשים את העולם הזה מאחוריכם אחרי המלכה העליונה. אבל אם אתם מעריצים מושבעים של הסדרה, בסופו של דבר אתם תמצאו את עצמכם מחזיקים את הספר. 

מה עוד היה טוב בספר? שפשוט רואים שאוק גדל עם ג׳וד ורואים שהיא חינכה אותו. היה כיף לראות את ג׳וד בו לפעמים.

מה היה מוזר? לראות את אוק כבוגר, אחרי שאני זוכרת אותו כילד קטן חמוד ותמים. ומסתבר שהוא קטן חמוד ולא תמים בכללללל אהמ אהמ קיבלתי איזשהו שוק בתחילת הספר. אבל זה לא משהו לרעה, זה פשוט כי לא חווינו את כל שנות ההתפתחות שלו וקיבלנו אותו בבום כבן 17. ואזהרה: מסתבר שחוץ מקרניים יש לו גם פרסות...

אמרתי את כל הדברים הטובים. זהו סיימתי. והבה נחל לדברים הרעים (על 250 עמודים כבר דיברתי):
1. רקע- כדי להבין את הספר הזה כמו שצריך, צריך לקרוא אותו ישר אבל ישר אחרי שסיימתם את מלכה עליונה (הנסיך האכזר 3)! (הדמות הראשית- סורן- הופיעה במלכה העליונה ולכן הקוראים של הספר צריכים לזהות אותה ולהכיר מה קרה לה).
ולמה? מדברים על חלק מהדברים שקרו שם, יש סצנה ממלכה עליונה שאנחנו רואים מזווית אחרת ומקבלים אולי קצת יותר נפח לאירוע הזה. בנוסף, שבועות ותככים שקרו במלכה העליונה השפיעו על דברים בספר הזה. וכי הרגיש שהולי מצפה שאני אזכור כל יצור ויצור בעולם הזה ושאני אבין לבד מה זה הוב!! אבל אני לא!!! לא הרגשתי שיש תיאורים בסיסיים אפילו של יצורים, פשוט קיבלתי שמות בציפיה שאני אדע מה זה. אבל אני לא!!! זה שיגע אותי כי מה את מצפה ממני? שאני אבין מה אומרות המילים האלה שאת זורקת? לא!!! אפילו רק תיאור בסיסי!! אבל לא!!! פשוט זרקה מילה שהיא המציאה וציפתה שאני אזכור לבד מה זה מתוך מאות היצורים שחיים שם. בסופו של דבר התייאשתי...וזה היה כמובן לא כיף.

2. הספר הזה יותר בלבל אותי לגבי מבנה העולם- ממתי הפיות חיות בתוך עולם בני התמותה? ממתי החצרות נמצאות בתוך עולם בני התמותה? מה קורה פה? אז מה זה אלפהיים בעצם? היא ניפצה לי כל מה שהבנתי מהנסיך האכזר והרגשתי פשוט אבודה במלא עובדות חדשות שנזרקו עליי.
וגם, כשבת דודה שלי הביאה לי את הספר אחרי שקראה אותו ואחרי שהצצתי במפה בהתחלה שאלתי אותה: ״זה מפה של בני התמותה או של עולם הפיות?״
היא ענתה: ״גם אני לא הבנתי.״ כאן חברים, יש בעיה.

4. דמויות- אוק היה הכי מעניין כי אנחנו מכירים אותו מלפני וכי הוא נסיך והיורש וכי יש המון מידע מסתורי לגביו אז היה מעניין. סורן...אין לי דעה עליה. הדבר היחיד זה שהיא יפה, בעד לנשוך אנשים, כחולה ושהיא יצאה מלכה בסוף. האביר? אין דעה. ודי זהו. כאילו...לא משהו וואו עליהם. לא התלהבתי.

5. צפוי- הפלוט טוויסט בסוף היה כל כך צפוי שזה היה מצחיק אני מצטערת. ואני אחת שממש קשה לה לעלות על פלוט טוויסטים. ואני הבנתי את זה ממש בהתחלה של ה- 50 עמודים האחרונים- כמה עשרות עמודים לפני שזה יתגלה. זה היה די דפוק מרוב שזה היה מובן וזה עצבן אותי כי הולי בלק הוכיחה שהיא יכולה יותר! זה היה מאד לא מתאים לה. כאילו, זה היה פלוט טוויסט שלגמרי חתום מאחוריו הולי בלק, אבל הוא היה די צפוי.

*דיברתי עם עוד מוכרת ברשת שקראה את הספר והיא מצד שני אמרה שזה היה ממש לא צפוי...וול, לי זה היה קל ולכן מפה נובעת האכזבה*

6. כתיבה מסורבלת- לא זוכרת אם זה קרה לי בנסיך האכזר, אבל גם אם כן, לא נראלי באופן כזה דרסטי. לא מעט דיאלוגים הייתי צריכה לקרוא שוב כי לא הבנתי על מה הם מדברים או על מה הם עונים אחד לשני. ולפעמים אפילו תיאורים לא הבנתי, איפה הם או לאן הם הולכים. כל כך הרבה פעמים בספר הייתי צריכה לקרוא שוב חלקים וזה היה די מתסכל לפעמים.

האם אני אמשיך לקרוא? תראו, מדובר בדואולוגיה ככה שיש עוד ספר אחד בדרך. וכן, לגמרי אמשיך אחרי הסוף המפוצץ הזה- כי הסוף באמת היה מדהים וכל כך אהבתייי ברמה שאם הייתי יכולה למסגר את העמוד האחרון הייתי עושה את זה. וגם כי מרגיש לי שג'וד או קארדן או שניהם יהיו פשוט חייבים להתערב באירועים שם.

ספר נחמד למעריצי הסדרה שרוצים לקבל עוד מעולם הפיות של הולי. אם לא אהבתם את טרילוגית הנסיך האכזר אין לכם מה לחפש פה, ואם עוד לא קראתם אותה רוצו עכשיו כי היא באמת מעולה!

מה שכן, מעריצי הטרילוגיה- אני אחזור שוב ואומר שהספר לא מתעלה על הנסיך האכזר. אל תצפו למשהו שיפיל אתכם מהספה (חוץ מהסוף בתכלס).

ציון: 3/5 בסדר. החמישים עמודים האחרונים הצילו את הספר בזה מציון נמוך יותר...

מספר עמודים: 304

גיל: 14+

ז'אנר: מאויבים לאוהבים ( לא טוב כמו גוד וקארדן), פיות, אצולה, פנטזיה.

טריגרים: לא מצאתי באינטרנט חוץ מאלימות והרג.


נ.ב- וקוראים להיאסנית יקינטון!!! למה מרגיש שהתרגום פשוט העתיקו את השם אות אות במקום לבדוק אם יש לשם הזה באמת משמעות? השם הזה באנגלית זה ״יקינטון״ אני מבקשת תיקון לספר השני.

איזה יפה היאאא