"מקומות קטנים, חיים קטנים. ויש אנשים שזה בסדר עבורם הם אוהבים לדעת איפה הם דורכים. אבל אם אתה דורך רק על עקבות של אנשים אחרים, אתה לא יכול ליצור לך דרך משלך. אתה לא יכול להותיר חותם."

לכו, וותרו על הביקורת הזאת, אין לכם למה, באמת.

לכו, תקנו את הספר. תכינו לכם איזה שוקו או קפה, שבו במיטה או בסלון, ותהנו מ- 576 של אושר וקסם צרוף. אתם תודו לי אחר כך. 

אתם עדיין פה? לא מאמינים? טוב נו, הנה הביקורת המלאה:

"אני זוכר אותך". היו המילים שטלטלו את חיה של אדי לה רו וניפצו את חיה.

אדי לה רו, נערה צרפתיה מכפר קטן ומבית טוב, לא הצליחה ללכת על הדרך בה סללו לה הוריה. היא הרגישה כיצד הזמן חומק מבין אצבעותיה, וכיצד היא רוצה לעשות ולחוות כל כך הרבה, אבל פשוט אין לה זמן. אז היא החליטה לבקש זמן, וביקשה זאת מהאל ממנה הוזהרה.

אדי זכתה בחיי נצח, אך בחיים בהם עוטפת אותה קללה אחת גדולה- היא תשכח, היא לא תצליח להשאיר חותם, היא תהיה בודדה למשך שארית חיה.

אך לאחר 300 שנה, לראשונה, נער שקט בחנות ספרים זוכר אותה וגורם לה לראשונה לא להרגיש בודדה בעולם.

אני חייבת להודות רגע שלא מצאתי אף ביקורת רעה על הספר הזה. אם מישהו מוצא כזה דבר שלחו לי, בשיא הרצינות שכולם פשוט לא מפסיקים להלל את הספר- זה אכן מוצדק, אבל עדיין. שום דבר שלילי. זה מדהים, זה הישג.

אז הספר הזה זה הספר הראשון שאני קוראת מתוך קבוצת הספרים שרכשת בשבוע הספר, לא יכולה לומר שמאד התלהבתי לקרוא אותו כמו ספרים אחרים שיש (שאני מנסה לדחות אותם מסיבות מסובכות שרק תולעי ספרים יבינו), אבל ברגע שהתחלתי פשוט הוקסמתי. נשאבתי לעולם הקסום, נכנסתי למסע מחוץ לעולם שלנו אל תוך רחובות פריז, ניו יורק אנגליה ועוד של 1714, 1800, 1900, ו- 2014. הספר הזה הוא פשוט מסע בזמן מרתקקק.

הספר מחולק ל- 6 חלקים (תקנו אותי אם אני טועה), שבכל חלק הפרקים מתאפסים מחדש. כלומר, בחלק מספר 5, הפרק הראשון הוא באמת פרק מספר 1. בהתחלה קצת לא הבנתי מה קורה, בדרך כלל מספרי הפרקים ממשיכים כרגיל גם אם הסיפור מחולק, אבל בסופו של דבר דווקא די אהבתי את זה. 

וכמובן שהזמנים קופצים, יכול להיות לכם פרק בצרפת 1714, ישר אחרי זה ניו יורק 2014, וישר אחרי זה פרק בשנה אחרת. ולא הרגשתי בלבול אפילו לרגע! הכל היה מובן, ברגע נכנסתי לזמן המתאים, ובדרך כלל פרקי העבר מזינים וקשורים לפרקי ההווה ואם כמה שזה נראה ממבולגן אולי, זה מסודר ברמות.

אדי לה רו- לאדי יש מקום חם בלב שלי. בכל פרק אנחנו מגלים עוד קצת, על הסבל שלה, על האושר, על החיים ומה היא למדה מהם. דמות מהממת, שמתפתחת ולומדת מכל דבר- בכל זאת, היא חיה כבר יותר מ- 300 שנה.

הנער שזוכר אותה גם מושלם, אבל כמו שאנחנו לא מקבלים עליו מידע בתקציר, אני גם לא רוצה להביא לכם מידע עליו פה חוץ מהעניין שהוא מושלם. תגיעו אליו עם דף ריק, ותכתבו עליו את המילים תוך כדי הקריאה.

הספר ארוך, וזה מורגש- זה הדבר היחיד שמעט הציק. בין העמודים 400-500 התחלתי להרגיש קצת ייאוש. קיבלתי כל הזמן עוד ועוד סיפורים על חייה של אדי, בלי פואנטה קצת, בלי התקדמות, לא ראיתי את הסוף של הסיפור. מצד אחד, זה לא טוב. מצד שני? גם בהרגשה הזאת יש משהו מגניב, כי הרי החיים של אדי לא נגמרים ואין להם סוף. אנחנו מתחילים להרגיש כמוה. ובדיוק בשיא ההרגשה הזאת מגיע האקשן של הסוף- ואיזה סצנות, ואיזה תפניות, וואי וואי. סמכו עליי- אל תתייאשו ואפילו לא לשניה אחת.

ובכל זאת, לדעתי היה אפשר מעט לקצר את הספר כי לאו דווקא כל הסצנות רלוונטיות לפעמים.

חוץ מזה, וחשוב לציין, הספר מסתיים בסוף פתוח.

אבל

אבל יש אבל גדול

איך סיפרתי לחברה שלי: "הרגיש לי בהתחלה של הסוף שבאלי ספר המשך, ואז בסוף, בסוף הרגשתי שנכון להשאיר את זה פתוח". זה לא הרגיש לי סוף פתוח מעצבן, וכמו שאמרתי בציטוט, כשסגרתי את דפי הספר הרגשתי שהלב שלי שלם ושאני לא צריכה לדעת מה קורה אחר כך.

מה שכן, הסוף מטמטם בגלל סיבה אחת: אין לדעת אם הפרק האחרון בספר באמת קורה או לא, וכאן זה נתון להחלטתכם. 

אז לסיום, ספר קסום, על זמני, יוציא אתכם מהמציאות לסיפור מרתק, מרגש, כואב, שובר את הלב ושמח. המון זמן לא יצא לי לקרוא ספר כזה ארוך, וקצת חששתי מזה, אבל הזמן טס. הדפים החליקו לי בין האצבעות, בלעתי את המילים ואת הרגשות ובכיתי בסוף. אז אל תגרמו לכמות העמודים להרתיע אתכם.

אם הגעתם עד לפה אז יופי, שכנעתי אתכם יותר, לכו תקנו את הספר.

למה עוד לתמוך בספר? לפי הבנתי הספר לא נמכר כמו שציפו שהוא יימכר, מה שמונע מההוצאה להביא ספרים נוספים של הסופרת! אז בבקשה תתמכו בו, כי אנחנו צריכים עוד יצירות שלה בשפה העברית! 

ציון: 4.5/5 מצוין!

מספר עמודים: 576

הגבלת גיל: 17 + (שתיה, עישון, נרמול גניבה, מין לא מאד מפורט) 

ז'אנרים: פנטזיה, היסטוריה בידיונית, פנטזיה היסטורית, ייצוג להט"בי, משונאים לאוהבים.

טריגרים: מוות, רעב, תשלום עבור אקט מיני, סמים, מניפולציה רגשית, ניסיון התאבדות, דכאון ואלימות.