החותם השחור | The Black Reckoning | ספרי הראשית 3
"That's the whole point of life. To love someone."
~ ספר שקראתי באנגלית, קיים בעברית, מדברת על זה בסוף הביקורת~
נשבעת לכם מתישהו במהלך הכתיבה אני אתחיל לבכות...סתם, כי הספר הזה כל כך מיוחד וקרוב לליבי.
אז בעיקרון, ככה למי שלא השלים פערים עד כה, זה הספר השלישי בטרילוגיית ״ספרי הראשית״, והטרילוגיה הזאת היא האחת שגרמה לי להתחיל לאהוב ספרים אי שם לפני עשר שנים, ולכן יש לה מקום מיוחד בליבי.
לפני בערך שנה החלטתי לקנות גם את כל הטרילוגיה בכריכותיה המקוריות באנגלית, וכך להתחיל קריאה חוזרת של כולה רק באנגלית. עונג צרוף, על שני הספרים הקודמים בסדרה יש ביקורות קיימות, מוזמנים לחזור טיפה אחורה ברשימת הפרקים.
אז עכשיו נתחיל לדבר על הספר השלישי, הספר הכי פחות טוב מכל השלושה, שגם בעבר זכור לי שלמרות שהוא טוב, הוא לא יותר טוב מקודמיו.
בספר הזה אדבר בכלליות על דברים טובים ופחות, כי לא להכל יש לי הגדרה מסוימת, וחלקם גם טובים וגם פחות ביחד:
1. התעכבות בהוצאת הספר- היה מורגש שלג׳ון ( הסופר) היה קשה לסיים את הסיפור, הורגש שזה היה מורכב ושיכול להיות שהוא הסתבך מעט בתוך עצמו. או שהוא לא היה בטוח באמת איך לסיים את הסיפור, או פשוט כי העולם מאד מאד גדל בספר הזה מה שגרם לו קצת לסיבוך. בסופו של דבר זה הסתיים טוב, ויפה, ואהבתי כל רגע כמעט, אבל ההרגשה שונה מהספרים הקודמים. ההתעכבות בהוצאת הספר השלישי גם יכולה להעיד שמשהו שם הסתבך לו קצת.
2. מורכבות הספר- ״החותם״ זה הספר שהרגיש לי הכי מורכב מבין השלושה. האטלס והיומן היו יחסית פשוטים להבנה. ״החותם״ הרגיש לי בפער קצת יותר מורכב מהם, ואני עדיין לא סגורה שהבנתי את כל כוחותיו ואת ההגדרה שהוא ״שופט״ את המתים, ולא רק הורג אותם כמו שאמה, מייקל וקייט חשבו בהתחלה.
יש קטע בחלק האחרון של הספר שאתם כנראה בהתחלה לא תבינו שום דבר ממה שקורה, כלום. ואז אחרי איזה שני פרקים דברים יותר יובהרו לכם. היה בקטע הזה גם שיחות מאד יפות על מוות, אהבה ואיזון. אני לדעתי סימנתי חצי מהעמודים בפרק ההסבר כי אהבתי כל כך הרבה ציטוטים ממנו.
3. פרקים ארוכים- הפרקים הארוכים גורמים לפעמים לתחושת ייאוש, וזאת לא אשמת העלילה. כל פרק נהנים, אבל האורך קצת מייגע לפעמים (בתור אחת שקשה לה עם פרקים ארוכים).
4. מוות של דמויות בספר- זכרתי שהייתה דמות אחת חשובה שמתה, מסתבר שיש שלוש דמויות! ואולי ארבע, תלוי איך אתם מחשיבים את הרביעית. ממש לא זכרתי כזאת כמות של מוות של דמויות. מה שכן, היה לי עצוב שמוות אחד של דמות שאני מניחה שכל הקוראים אוהבים לא באמת הראו. זאת אומרת, ידעו שהדמות נפצעה, ואז אחרי זה פתאום מבינים בדיעבד שהיא בסוף מתה מהפצעים. ואני כזה: מה? מתי? איך? איפה בדיוק המוות קרה? ממה בדיוק זה קרה? וזו דמות אהובה, הרגיש לי חור בלב שלא הייתי ברגע המוות. דיברו בדיעבד שהיא מתה ולא ידעתי איך להגיב כל כך.
5. הקונפליקט- הקונפליקט בספר הזה קשה תקשיבו, הלב שלכם נקרע כל הספר. אחד מקווי העלילה הכי מעניינים וקשים נפשית שיצא לי לקרוא. וזה אחד הדברים שאני קבוע אומרת ומהללת את הסדרה הזאת- הקונפליקט שנוצר בעקבות סוף הספר השני פשוט וואו ולא ראיתי דבר כזה בשום מקום אחר.
6. הסוף- אחד היפים שראיתי אי פעם בספרים. הוא עצוב, הוא שובר את הלב כי איבדנו בספר השלישי כמה דמויות מרכזיות, והפרידה מהן בסוף כואבת. הלב שלי נקרע, דמעות לא הצליחו לעצור. וגם כשחשבתי שזהו, אני יכולה להירגע, כל דבר קטן שהיה קשור לדמויות האלה גרם לי לטריגר והתחלתי למרר בבכי שוב. אני חושבת שעברתי את מחזור האבל והבכי איזה ארבע פעמים בעשרים עמודים בודדים. אבל מצד שני, מדובר בסוף טוב ( ספר ילדים, מה ציפיתם). הוא טוב, אבל לא רק זה שהוא טוב, הוא עם מסר, הוא מסתיים באמירות יפות על החיים מסקנות שהילדים העלו על החיים, על אהבה, על מוות. המילים האחרונות של הספר יפהפיות, ועצם העובדה שהן מגיעות מאמה, האחות הכי קטנה, והיא בעצם זאת שמסכמת לנו את המסע הקשה שהיא עברה, מחמם את הלב אפילו יותר. כי מרגישים כמה היא השתנתה, וכמה החוויות שהיא עברה פה שינו אותה וביגרו אותה. ככה שהלב שבור ומחומם מהסוף. ממש שתי קצוות שונים של קשת הרגשות. ואני התפרקתי. שעה ישבתי במיטה לא יכולתי להמשיך בחיי, הקלטתי לחברה שבכלל לא קראה את הספר כי הייתי צריכה לבכות למישהו. בכי של עצב ואושר.
7. רייף- אהבת חיי חיים שלי בלב כמה סבל כמה כאב כמה בכי היה לי בגללך וכמה אהבה. איזו דמות מדהימה, אהבתי כל רגע איתו. היה לי קראש עליו בילדות.
הייתי אומרת לכם לרוץ לחנויות לקנות את הספרים, אבל לצערי הסדרה לא ממש הצליחה, ככה שבחנויות בארץ היא ירדה ממש מהר. עדיין אפשר להשיג אותה באתר ההוצאה בהזמנה מיוחדת ( כנרת זמורה ביתן) או באתרי חנויות הספרים. ואתם לא מבינים כמה כואב לי חוסר ההצלחה שלה, כי אני לא מצליחה להבין למה. יש בה הכל מהכל, והיא איכותית ונוגעת ללב וכתובה פשוט יפהפה.
ציון: 4.5/5 מצוין.
מספר עמודים: 421
הגבלת גיל: 8+ (אני בת 21 ונהניתי, שקט. זה לא באמת ספר לקטנטנים, זה לפי הגדרת האינטרנט. זה יותר בוגר מפרסי ג׳קסון לדעתי).
טריגרים: חטיפה, מניפולציות, לב שבור, משפחה אבודה, מוות, אלימות, התאבדות.
~ אז אני סגרתי את המעגל האישי שלי. בערך עשר שנים אחרי הקריאה הראשונה של הסדרה בעברית, סיימתי את הקריאה החוזרת באנגלית. שיהיה כתוב בפרוטוקול שזו הסדרה היחידה שקראתי פעמיים. זה אומר המון ברמות שאתם אפילו לא מבינים כמה. זאת הסדרה היחידה בספריה שלי שיש לי את כל הספרים בעברית ובאנגלית. הייתה לי ממש משאלת לב לאסוף את הספרים האלה בשתי השפות, ולכל שפה גם יש גרסאות כריכה שונות. לסדרה הזאת יש מקום של כבוד בספריה שלי, מקום נפרד משאר הספרים שקראתי, ומקום שמיועד רק לה. וכל זה, רק אומר עד כמה לספרים האלה יש מקום מיוחד בלב שלי. בזכותם התחלתי לקרוא, בזכותם התעצבתי והתאהבתי בספרים ובפנטזיה בפרט.
תודה לכם, סדרת ספרי הראשית, שאתם מלווים אותי מהיותי ילדה ועד היום, ומוכיחים לי כל פעם מחדש, שלמרות שאנחנו לא חיים בעולם פנטזיה, עדיין יש קסם בספרים.~
ציון כללי לכל הסדרה: 5/5 יצירת מופת של פנטזיה.
ז׳אנר: פנטזיה.
דרך אגב, זה הטריילר לספר הראשון שעשו לפני איזה 13 שנים:
[There should be a GIF or video here. Update the app now to see it.]
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top