~ אנגלית- הספר לא תורגם לעברית~

לפני שאתחיל לדבר על הספר עצמו, יש לי הקדמה קצרה של איך הגעתי אליו בכלל ולסופרת המדהימה הזאת.

לפני קצת יותר משנה, קניתי בשבוע הספר הקודם ספר באנגלית שנקרא בתרגום חופשי "הילדה הבודדה ביקום", שמדבר בקצרה על ילדה שנמצאת לבד בחללית בדרך לכדור- הארץ 2, עד שהיא מתחילה להתכתב עם נער בשם ג'יי ומפסיקה להרגיש לבד. כמובן שדברים מסתבכים, ורומי (הילדה) מגלה שיש משהו יותר גרוע מלהיות לבד. את הספר הספציפי הזה סיימתי תוך 4 ימים- שזה הכי מהר שאי פעם סיימתי ספר באנגלית. הכתיבה, העריכה, הדמויות, חכמת הסיפור והמתח היו פשוט משולבים בצורה מאוזנת ומושלמת ממש. את הספר כתבה סופרת בשם "לורן ג'יימס" ( שיש לה פה פרופיל בוואטפד, דרך אגב). אחרי שנחשפתי לספר הזה, חיפשתי על עוד ספרים שלה, וכולם נשמעו מעניינים.

אז סוף סוף הקיץ הזמנתי שני ספרים נוספים שלה, וביניהם "הפעם הבאה ביחד", שהוא במקרה גם הספר הראשון שלה.

"הפעם הבאה ביחד" מספר לנו את סיפורי האהבה השונים של קת'רין ומת'יו ( השם הזה נשמע מוזר בעברית). למה סיפורים ברבים? קת'רין ומת'יו מתאהבים כל הזמן, אך נפרדים בצורה טראגית כל פעם מחדש. כך הסיפור נמשך במשך מאות שנים. הם נולדים, כמו אנשים חדשים, מתאהבים תמיד אחד בשני, וסיפורם מסתיים. אבל מה קורה כשדברים מהעבר מתחילים לצוף? וכשזמנים מתחילים להיכנס אחד בשני? ומה באמת קורה לקת'רין ומתיו?

אני חושבת שקצת הסתבכתי עם התקציר, אבל הבנתם את הרעיון. "הפעם הבאה ביחד" יכול להישמע כעוד סיפור שהדמויות מתות ואז חוזרות על אותו יום- אבל זה ממש לא זה. 

אחד הדברים שאני נורא אוהבת בלורן ג'יימס היא המקוריות והסיפורים המעניינים שהיא כותבת. הרבה ספרים/ סרטים מדברים על מוות של דמות ואז שהיא נתקעת בלופ של היום האחרון בחייה עד שהיא מגיעה לתובנה כלשהי. לדוגמה: לפני שאפול, בובה רוסית ( שמעתי שזה מדבר על זה) ומז"ל טוב. העניין די חרוש, אבל לורן שינתה את כל הקונספט לגמרי: קת'רין ומת'יו נולדים ללא זכרונות מזמנים קודמים, מתאהבים במקריות ומתים ( זה ידוע כבר שהם מתים, או לפחות אחד מהם, כדי שהם יופרדו בצורה טראגית- זה לא כזה ספוילר). אבל אצלם הזמן ממשיך. אם נגיד שניהם מתו ב- 1983, אז שניהם יוולדו שוב כמה שנים אחרי...הם יראו אותו הדבר, ינשאו בדיוק את אותו השם ושם משפחה, יוולדו תמיד באנגליה או בסקוטלנד, אבל לא יזכרו דבר על זה שהם חיו כבר לפני.

הדבר הזה גורם לפיצול לארבעה זמנים שונים בספר: 1745, 1854, 2019, 2039- 2040. כמובן שאלו לא כל הזמנים שהם חיו בהם, אבל הם נותנים לנו טעימה מהחיים שלהם בכל זמן וזמן. 

סיבוכי זמן- אם אתם מפחדים מסיבוכי זמן בסיפור, אז אל. לרוב בכל פרק יופיעו כמה קטעים מכל זמן, אבל אתם לא תתבלבלו. לכל זמן יש את העלילה שלו, את התקופה שלו ושינוי קטן בדמויות. כן יש קטע ( לקראת הסוף), בוא זמנים נכנסים בזמנים ויקומים וכאלה, אבל זה ממש לא מסובך ומרתיע כמו שזה נשמע. לורן מצליחה להסביר את זה בקלילות ובפשטות.

שינוי בדמויות- אחד הדברים שלורן הייתה צריכה לעבוד עליהם בספר, לפני כתיבתו, הוא האופי של קת'רין ומת'יו בכל זמן וזמן- והיא עשתה את זה בצורה מדויקת. בכל שנה הם שונים מדמויותיהן בשנים אחרות ( בהתאם לתקופה), אך עם זאת, יש לכל אחד מהם את הבסיס ( /ליבה) הקבועה שנשארת איתו לאורך כל אחד מהזמנים. זה דבר לא קל לעשות...תחשבו על זה דקה: בעיקרון יש ללורן סוג של 4 דמויות לקת'רין, אבל כולן  צריכות להיות גם שונות במידה מסוימת, וגם דומות אחת לשנייה. השוני והדימיון מאד ברור ונורא יפה לראות את זה...גם כאחת שכותבת. וכאחת שמשחקת, זה אתגר לא קטן לשחקן. 

עריכת הספר- זה לא סוד שלא תקראו את הסיפור של שנת 2019 כסיפור. מה שתראו משנת 2019 אלה רק פתקים/ אימליים/ טקסטים ואתרים מאותם השנה שנועדו לשקף לנו את מערכת היחסים ( המאד מצחיקה)  של קת'רין ומת'יו באותה השנה. מהדברים האלה אין עלילה. אבל, דרך 2039 אנחנו מגלים מה קרה באמת ב- 2019. שזה אחד הדברים שגם נורא אהבתי. אנחנו לא מגלים ישירות מה הסיפור של 2019, אלה דרך קת'רין ומת'יו מ- 2039. ודרך אגב, הפתקים/ אימליים/ הודעות ואתרים- הכל נראה אמיתי. הכל ממש מעוצב כמו פתקים. הייתה אפילו פעם שהם כתבו אחד לשני על מפיות והיה סימן של כוס קפה. משהו ממש ממש מגניב. הכל גם בכתב יד שלהם.

בנוסף לזה, גם אם תשימו לב לחלק העליון של הדפים בספר, יש ציר זמן קטן שנפרש על כל זוג עמודים ועליו חץ. החץ הזה ישתנה בציר לפי השנה שתקראו. אם אתם קוראים על 1745, החץ יהיה בציר הזמן על שנת 1745 וכו'...מה גם שיש הבדל בכתב בין שנת 2039 ל- 1745 ו- 1854. קיצר, אתם אף פעם לא תשכחו באיזה זמן אתם נמצאים.

עלילה- אי אפשר לומר שיש לנו עלילה ראשית בסיפור- יש בעיקרון 4- אחד לכל זמן. ואני יכולה להבטיח לכם, שכל עלילה מעניינת וזורמת בפני עצמה. אין רגע שהשתעממתי, אין רגע שהקצב נפל. במאה עמודים האחרונים הדברים מתחילים יותר להסתבך, והקצב נהיה מהיר יותר.

אני חושבת שדי סגרנו את כל הפינות.

יש לספר ספר המשך שמסתבר שהוא חובה קריאה, שנקרא "ההתחלה האחרונה". פשוט אחרי שסיימתי את הספר, פתאום נזכרתי במשהו שמת'יו כתב ושאלתי את הסופרת בוואטפד איך זה הגיוני מבחינת הזמנים. לורן ג'יימס היא אחת המתוקות שיש- היא ענתה לי שכדי להבין את זה, אז אצטרך לקרוא את הספר הבא ואני כל כך רוצה להזמין אותו ולקבל אותו כבר! אני חושבת שבספר השני נכנס גם זוג לסביות לסיפור.

אז לסיכום- ספר סוחף, מותח ומרתק. הדמויות נהדרות, האופי שלהן מתפתח בצורה מאד הגיונית ויפה והעלילה מחושבת מאד ושונה מאד מכל מה שקראתם עד עכשיו בסגנון. מבטיחה לכם הנאה צרופה והתאהבות מיידית בספרות. גם הספר "הילדה הבודדה ביקום" מומלץ ביותר.

וכמובן שהספרים האלה מיועדים רק למי שיודע וטוב בקריאה באנגלית.

מספר עמודים: 356

ציון: 4.5/5

 וזה פאנארט מתוק שלהם מכל זמן. הם פשוט זוג מדהים, וחמוד ולא זכרתי שיש למת'יו משקפיים גם ב- 1745 וב- 1854!!! מה קורה כאן?!