לפני הטיפ, הודעה קצרה: אתם עדיין יותר ממוזמנים לפרסם בתגובות של פרק אתגר הבונוס את הקטעים שלכם. לאתגרי בונוס אין תחרויות, לכן אין פרק של קטעים, אבל התגובות משמשות לכם בתור נייר, והתווים - דיו.

ועכשיו, לטיפ-

•••

כשכותבים סיפור טוב, צריך לדעת להשתמש בסימני פיסוק באופן נכון.

אז הנה הסבר על סימני פיסוק (שימו לב, ההסבר לקוח מהויקיפדיה):

נקודה ( . ): סימן לסוף משפט. לא מסמנים נקודה בסוף מבעים אשר אינם משפטים - כמו כותרות.

פסיק ( , ): משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור. במשפט כולל הפסיק מפריד בין החלקים הכוללים, אך הוא לרוב לא יופיע לפני ו' החיבור.

נקודה ופסיק ( ; ): משמש להפסקה בשטף הדיבור בנקודה בה המשפט יכול היה להסתיים, אך הוחלט להוסיף עליו מידע נוסף.

נקודתיים ( : ): סימן לפירוט מורחב. הנקודתיים יופיעו גם לפני ציטוט או דיבור ישיר.

מקף ( ־ ): סימן לקישור בין שתי מילים.

קו מפריד ( – ): הפרדה בין שני חלקי המשפט.

סוגריים ( () ): לרוב הערה באמצע/סוף המשפט.

סימן שאלה ( ? ): סימון לסוף משפט-שאלה. לא מסמנים סימן שאלה בסוף משפט המכיל שאלה עקיפה, לדוגמה: השכנה שאלה מתי אבוא לבקר.

סימן קריאה ( ! ): סימון לסוף משפט-ציווי או קריאה. מוסיפים סימן קריאה גם אחרי מילת קריאה ובסופם של משפטים המביעים תוקפנות או התרגשות.

מירכאות ( „–” או ‚–’ ): סימן לציטוט או דיבור ישיר. לעיתים, משמש לסימון מילה או מספר מילים מחוץ להקשרן הרגיל (כלומר, בהשאלה) או לשם הצגתן בלעג ובזלזול.

גרש ( ׳ ): סימן למילה מקוצרת. הגרש מסומן אחרי האות האחרונה של הקיצור. משמש גם כסימן דיאקריטי.

גרשיים ( ״ ): סימן לראשי תיבות. בספרות הרבנית משמש גם כדי להדגיש מלים מסוימות או כדי לציין את לועזיותן.

•••

זה טיפ מספר 2. אם תרצו להוסיף דברים, כמובן שאשמח לראות את התגובות שלכם.

כאן אני ארצה להוסיף: מזל טוב לכולנו על אלף קריאות בספר האתגרים הזה! אני ממש מאושרת!

עד העדכון הבא - המשך שבוע מקסים (ולמידה מהנה, לכל אלו שלומדים)!