ספיישל 5 ואחרון!

פרק 18.

ירדנו מהאוטובוס. נעמה פנתה לכיוון ביתה, שיהיה ממש ליד התחנה, ואני ואנג'ל הלכנו קצת. "אז מה," חייכה אלי אנג'ל, "אנחנו יוצרות ברית עם חייזרים" צחקקה. "הם לא חייזרים" השבתי. "אבל בערך". "תכלס, הם כן חייזרים זילי. חייזרים לא חייבים לגור בכוכב לכת אחר, הפירוש של המילה הוא חיים זרים. כלומר חיים תבוניים, שזרים לבני האדם. ולכן הם חייזרים." משכתי בכתפיי. אנג'ל חייכה חיוך של סיפוק.

"זילי," אמרה בטון קודר מעט. "מה?" שאלתי בתשובה. "אמא תכעס?" פניה נפלו. "מה פתאום? היא תהיה גאה בך" חייכתי אליה, ונראה שזה הרגיע אותה מעט.

אנג'ל שלפה צרור מפתחות מתוך תא קטן בתיקה, ובעזרת המפתח הגדול ביותר, פתחה את המנעול של הדלת. אנג'ל דחפה את הדלת, ומתוך הבית יצא ריח של מרק חם ומהביל. אנג'ל צעדה פנימה, ואני, שלא רציתי להפריע לאיחוד בין אנה לביתה היחידה, נשארתי בפתח הדלת, נשענת על המשקוף.

"אמא?" קראה אנג'ל אל החלל הקיר המדיף ריח של מרק. "אנג'י!!" נשמעה צעקה מרוחקת. "הכל בסדר?!" הגיחה בבהלה מתוך המטבח אנה. "כן, אני בסדר. אבל יש לי המון לספר לך..." אנה חיבקה את אנג'ל בחוזקה, ואז הבחינה בי. "שני! אוי שני! מה איתך? את בסדר? אתן רוצות מרק?" אנה חייכה בחום. אנג'ל חייכה בהקלה. אני פשוט חייכתי בסתימות.

אני ואנג'ל ישבנו מסביב לשולחן העגול, מחסלות כמויות של מרק. אנה אמרה שהיא כבר באה והלכה לרגע לחדרה. "זילי, אנחנו מספרות לה, נכון? כאילו, על המתת והכל..." שאלה אנג'ל. האמת שעד עכשיו לא קלטתי שאם מספרים את האמת, אז אנחנו חייבות לספר על הכוחות שלי ושל נעמה. הרהרתי לרגע. לא כדאי לשתף עוד אנשים בזה. המתת שלי צריכה להיות סוד כמוס. "כן." אמרתי. על אנה יכולתי לסמוך שהיא לא תספר. אנג'ל נאנחה בהקלה ותודה.

אנה נכנסה לחדר עם שוקולדים וממתקים, ושפכה אותם על השולחן. "קינוח!" צחקקה. "עכשיו, אתן חייבות לי הסבר." פניה הרצינו. "אנה, מה שאני הולכת לספר לך עכשיו הוא סוד, ואסור לך להעביר את המידע הזה בשום צורה לאף אחד." הבהרתי. אנה לא נבהלה. היא רק חייכה בנועם. "אנה..."

יחד, סיפרנו לה הכל. על החלומות, על השיחות, על הספר היסטוריה שעדיין היה אצלי. אנה הייתה קהל מוצלח. היא התנשפה ברגעים המפחידים (רוב הסיפור), בכתה ברגעים העצובים, והשתנקה בקטעים המפתיעים. "אז... את יודעת כל שפה?" שאלה אותי בתימהון בסוף הסיפור. "כן..." מלמלתי. "¡Frio! Yo se español. ¿De verdad lo entiendes?" אמרה בשפה שאיתרתי כספרדית. "si" השבתי לה. "עגנה תן מדנגרות?" אמרה אנג'ל בפה מלא ממתקים. תרגמתי. "טוב, אתן שתיכן לא ישנתן שעות! עכשיו למיטה!" פקדה אנה. אני ואנג'ל דשדשנו אל מיטותינו, וברגע שראשי נגע בכר, שקעתי בשינה עמוקה נטולת חלומות.

---

עוד שני פרקים ונגמר הספר! (כן כן, יש 20 פרקים.) שניהם יעלו בשבוע הבא!