"...אין לי שום רצון לפגוע בך, בטח שלא להרוג אותך, אבל זה יקרה אם תתנהג בצורה שלא תהיה מקובלת עלי. אבל אני רוצה לבקש ממך," אמרתי, נהנית מהעליונות שרכשתי לעצמי בזמן כל כך קצר. "שני דברים. קודם כל, אני רוצה לדעת איך פלשת לחלומות שלי." פסקתי. "בסדר" הוא אמר, רועד. "יש לי כוחות. כלומר, היו לי כוחות" הוא הסתכל עלי במבט כל כך מעורר רחמים שכמעט נשברתי. אבל רק כמעט. "למעט בליפבלפססס ספציפיים מאוד יש אחד מהשלושה כוחות הבאים: כוח תעופה, כוח שליטה במז"א, וכוח חדירה למוחות. כוח החדירה למוחות הוא הנדיר ביותר וכפי שבטח כבר הבנת לי יש את כוח החדירה למוחות. רציתי להשתלט לך על המוח, רציתי לשאוב ממך את המתת. ואני עוד אעשה את זה. את תובסי." אוף נו באמת? חשבתי שניצחתי בסבב הזה. רק רציתי לבקש ממנו שני דברים פשוטים. סימנתי לנעמה ולאנג'ל להתקרב. "מצטערת, אבל אם אתה מאיים עלי... ביי ביי!" קראתי. "לירות?" לחשה לידי נעמה. הנהנתי. "אף אחד, אבל אף אחד לא מאיים על שני!!" היא צרחה, למרות שהבליפבלפססס לא הבין אותה, ושיגרה חץ.

החץ של נעמה פגע במרכז הראש של הבליפבלפססס.

הוא התמוסס, כמו שהבליפבלפססס האחרים מוססו אנשים. יללה קלושה מילאה את האוויר כשזה קרה, אבל מהר מאוד נעלמה.

עדיין הייתי צריכה משהו מהזן הזה, המוזר של הבליפבלפססס. ומאחר שהראש מת, היה עלי לחכות לראש הבא.

סימנתי לנעמה ולאנג'ל לבוא אחרי, והתגנבנו בשקט אל מחוץ למבנה הגדול.
טיפסתי על הגבעה הקטנה שבחוץ ונשענתי באנחה על עץ האקליפטוס. "אני חייבת לכן הסבר רציני, הא?" נעמה ואנג'ל הנהנו, והתחלתי לדבר.

"...אז צריך לחכות לראש הבא בשביל לבקש את זה ממנו. אתן מבינות?" שאלתי את נעמה ואנג'ל שישבו לידי עם הבעות פנים מבולבלות מעט. "כן, אבל... למה? בשביל מה את צריכה את זה?" נעמה שאלה אותי. "בגלל שאני לא רוצה להיות איתם בסכסוך, ובגלל שאני מסוקרנת. אבל עכשיו שאני יודעת איך להשמיד אותם... אני חושבת שהם לא יתנגדו. אה, ואם מישהו שואל אתכם..." הנחתי אצבע על שפתיי. אנג'ל הנהנה. "זילי, את כל כך אמיצה. אבל אני דואגת לך. מה אם הם לא יסכימו? אל תשכחי שגם הם יודעים איך 'להשמיד' אותך" מבטה היה עצוב מעט. "אני אהיה בסדר. אבל עד אז... נעמה, יש מישהו שאת רוצה לפגוש, נכון?" נעמה הביטה בי בבלבול, אך אז הפציעה בה ההבנה. "כן" דמעה זלגה על לחיה. "אבא"

אני ואנג'ל נשארנו ליד עץ האקליפטוס, וחיכינו לשני דברים; שנעמה תחזור ושהבליפבלפססס יגיעו להחלטה לגבי הראש החדש. "זילי, תראי. אני איתך באש ובמים. לאן שאת הולכת, לא משנה מה את עושה, תדעי שאני פה לצידך. ואולי מה שאת מתכוונת לבקש מהבליפבלפססס האלה נשמע לך פשוט למדי, אני חושבת שזה מאוד קשה. ואין הרבה אנשים שיכולים, או בכלל רוצים לעשות את זה. אבל אם מישהו יכול, זאת את. אבל אני באה איתך." המשפטים הקצרים האלו נגעו לליבי. חיבקתי את אנג'ל. "אני יודעת" חייכתי לעברה. "וזה הדדי"

---

דיי אנשים, איך אתם לא אומרים לי דבר כזה? שוב שחכתי להעלות פרק!!
אז כפיצוי אני מעלה עוד פרק בהמשך היום