קייגו טאקאמי- הוקס- אקדמיית הגיבורים שלי
זה כל כך מביך, היית אמורה לדעת שלא יצא טוב מזה שריי- אישתו של הגיבור מספר אחת מזמינה אותך לארוחת ערב. היא אומנם חברת ילדות שלך אבל ברור שהייתה לה תוכנית.
"דייט, עם הוקס?!" את משתדלת לשמור על ארשת פנים רגוע ליד השולחן שסביבו נמצאים כל ילידה ובעלה המרשים, הוא מצידו מגחך מתחת למפית שלו.
"עכשיו כשכל המצב נרגע זה הזמן המושלם בדיוק לדייט." היא מחייכת ומסיטה קצוות שיער לבנה מאחורי אוזנה. את מכירה את החיוך הזה, היא משתמשת בו עלייך מאז שהייתן ילדות.
וכך מצאת את עצמך בבית קפה קטן, מחכה לגיבור מספר שתיים הכי מבוקש לפי כל צהובון במדינה.
הוא מאחר וכשאת כבר חושבת לוותר וללכת משם רוח פורע את שיערך, את מביטה מעלה אל המקור בדיוק בזמן לראות אותו נוחת ליד השולחן, לבוש בטישרט וגינס וכנפיו האדומות והמרשימות מתקפלות כדי לא לפגוע בשולחנות שסביבכם.
"מצטער על האיחור, התנוע בכבישים זוועה." הוא מסיר את משקפיי השמש מפניו ומחייך.
את לא מתרשמת מהבדיחה, לוקחת נשימה עמוקה ומנסה לחייך ולא לתת להתחלה הצולעת לשבש את כל מהלך הדייט הזה.
"ריי חושבת שזה יכול לעבוד," את מביטה בו מתיישב. התפקיד שלך הוא עיתונאית חוקרת אז את לא יכולה לפספס שום פרט. שפת הגוף שלו משדרת ביטחון, בגדיו נחים על גופו ברפיון אך יש משהו בעיניו שמושך את תשומת ליבך, הן דרוכות, ממוקדות. הוא מביט בך אבל בעצם ממוקד בכל הסביבה שלו.
"אז בואי נגרום לזה לעבוד, (ה\ש)." הוא מחייך ומתחיך לפטפט. את באמת מנסה להשאיר ממוקדת אבל השרירים שלו, שנמתחים תחת חולצתו הצמודה,הכנפיים שלו, הוא מוציא אותך משלוותך.
"הכל בסדר?" הוא שואל לאחר שמבין שאת לא באמת מקשיבה לו.
"זה פשוט… כל כך מוזר," את מבינה כמה לא מנומסת היית וממהרת להוסיף, "אני בטוחה שיש לך דברים יותר חשובים לעשות ושאתה לא באמת רוצה להיות פה." את מביטה בכוס הקפה החצי ריקה שהזמנת לפני שהוא הגיע.
"זה לא נכון." קולו נחוש.
"אנחנו פה בגלל ריי." את מביטה בעינייו המרהיבות.
"את פה כי אני ביקשתי מריי לארגן את הפגישה," הוא מחייך. "ראיתי אותך בטלוויזיה, את כל כך חדה. כשהיא סיפרה לי שאתן מכירות התחננתי בפניה שתבקש ממך לפגוש אותי. " הוא מושיט יד על השולחן לאחוז בידך.
חשמל עובר בגופך כשעצבעותיו נוגעות בידייך. את מרימה שוב את מבטך אליו הוא נראה כן לכן את לוקחת נשימה נוספת ומחייכת, הפעם חיוך אמיתי.
"אז אולי באמת כדאי שניתן לזה הזדמנות."
--------
חזרתייי
אני בדיוק באמצע עונה 7 של מיי הירו וזה נותן לי השראה 🤭
תכננתי שזה יהיה ארוך יותר או שאולי יהיה לזה חלק שני, מה אתן חושבות?
בכל מקרה לא הייתי פה נצח ואני שמחה לחזור לכתוב ☺️
Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top