"מי זה השלישייה?" שאלתי כשנגמר העשן הירוק. הנערה-היא אמרה שקוראים לה רייצ'ל? מצמצה והסתחררה. "מה אמרתי?" שאלה. חזרתי על השירה. היא קימטה את המצח. "אין לי מושג מה זה אומר שתעשו. אבל אני יודעת שאחת מבנות הקסם זאת את, ושזה אכשהו קשור גם לציידות ארטמיס." משום מה היא חייכה. "אני יודעת מי השנייה" אמרתי מיד. אמיליה. רייצ'ל הנהנה. "בואי, נגיד את זה לכירון ותתחילו להתארגן למסע חיפושים. אתן צריכות קודם לחכות לציידות." היא נעשתה עצובה לפתע. "מה קרה?" שאלתי בחשש ועזרתי לה לקום כשהיא תומכת בראשה. "סתם זכרונות רעים. בואי." ויצאנו בשתיקה כשאני נעזרת במקל שלי. הייתי מבולבלת מכדי להשתמש בעירפול כרגע. רייצ'ל עזרה לי לרדת במדרגות והלכנו לכירון. רייצ'ל בעיקר דיברה ואני עמדתי נבוכה בכניסה. מישהו הסתכל עליי- חזרתי להשתמש בקסם כשהתאוששתי. "שלום. מי את?" המישהו שאל. הייתה לו חולצה סגולה והוא החזיק כוס עם משקה אדום ביד ונראה שיכור. "ג'וליה," אמרתי בביישנות כשאני מחזיקה חזק במקל. "אז יוליה, מי ההורה האלוהי שלך?" הוא שאל והחמצתי פנים. "הקטה." אמרתי. הוא הנהן והסתכל על הקיר, וצווחתי כשראיתי חיה עם רק ראש וזהו שם. "זה סימור," כירון אמר לי. רייצ'ל סיימה לספר לו מה קרה ועכשיו שתתה תה ועקבה אחריי התנועות שלי.  "אין מה לחשוש ממנו. חוץ מכשהוא רעב, כמובן. מר ד'-" האיש הנהן וזרק לסמור בשר לא מבושל בגודל סטייק. הסמור אכל בתיאבון ואז הסתכל עליי, כאילו שאני המנה הבאה. נרתעתי לדלת. מר ד' חייך. "אני דיוניסוס. לפני שתשאלי, אל היין. אבל שמות זה עסק מסוכן. לכן כולם קוראים לי ''מר ד'. '' הצלחתי להנהן, כשאני לא מתיקה את עיניי מהחיה, שעכשיו ליקקה שפתיים והחזירה לי מבט. משונה, אבל התחלתי להרגיש שלווה משונה כשהסתכלתי עליו. כמה טוב יהיה לעצום עיניים לכמה דקות, חשבתי לעצמי בחיוך מנומנם. החדר התחיל להסתחרר ולהחשיך. קרסתי על הברכיים כשאני מכינה את הידיים ככרית. העוזרות שלי, שמעתי קול נשי לפתע. שחררי אותן! והתעלפתי.