זה קטע שכתבתי לתחרות כותב/ת החודש של מאל במשתמש TheRandoMalAwards. היה צריך לכתוב קטע בהשראת שיר, וזה היה אתגר שהוא ממש בשבילי, אז ניסיתי~

--- --- ---

השראה ; The Power בביצועה של שר (מופיע למעלה)

--- --- ---

דמיינו ממלכה. ובממלכה יש כוח.

על הממלכה שלט מלך אדיר, רם מעלה ובעל חור בלב - חור שהתבקע בגלל הכוח. ברחובות משוטטים אנשים, בעלי כוונות שסובבים את העולם. לכולם רצונות ותקוות, ורק אחדים מצאו את הכוח. זה הכוח החזק מכולם, אותו אין לחפש כיוון שיגווע בידייך.

כל ילד טוב צריך אותו. כל ילדה רעה חושקת בו. כל אחד חייב אותו. כל אחד דורש אותו. אך הוא יופיע רק כאשר אדם ירגיש שלם. באמונתו, בלבו.

האנשים תמיד כמהים לכוח. ואנחנו מחפשים אותו, רודפים אחריו במטרה נואשת לקרבה, לאומץ, לאותו קסם שייתן לנו עוצמה.

ופעם מצאתי את הכוח. לא ייקח זמן להבין עד כמה בת מזל הייתי. הכוח נותן חופש, הכוח משחרר ומציף את הלב באור וחדווה.

למלך השליט היה הכוח, אך הוא חמק מידיו בדומה לרוח אשר זורמת בין עלי רעמות העצים - לרגע נוגעת, מלטפת, ואז נעלמת. לפעמים, גם קוטלת. הורסת.

המלך הגדול לא ידע כיצד להחזיק בכוח. הוא שמר עליו מהכל. הוא קינא במי שהתקרב אליו, ולא הסכים לאף אחד לגשת. כי המלך הוא אדם.

כלביאה שמגנה על הכפיר הצעיר שלה, כך האדם נחוש להחביא את הכוח מפני הכל. לרגעים, האדם יחשוש שהכוח ייחטף ממנו, והכוח הוא החזק מכולם. הכוח שמור לאדם, הכוח נטמע בלבו וצומח, מפיץ טוהר וגדולה. הכוח הוא כל מה שתרצו.

כל אחד יודע שהאחד אשר מחזיק את הכוח מחזיק בהכל. והרבה רודפים אחרי הכוח. הרבה תובעים אותו אליהם, מחזיקים אותו כאסיר, כציפור שיר בכלוב. ולפעמים הציפור דורשת חופש. לפעמים הציפור חייבת אותו. אך אם תשוחרר, לא תחזור. היא תעוף למרחק, תצוף מעל השמיים, מעל הצבעים הרכים של הילה בוהקת, ותיעלם כניצוץ אחרון על פני משטח הרקיע.

הפחד משתק, ואת הכוח אי אפשר להסתיר. אי אפשר לשמור עליו. אי אפשר לכבול אותו בשלשלאות - רק לשחרר אל הדרור. רק מתקווה הכוח צומח, רק מאמת הוא מתעורר לחיים. והוא מסוגל לגדול, כפי שאף צמח לא יגדל מעולם, בשמי הרקיע הוא מסוגל לגעת, רק אם ישמרו עליו נכון. הכוח הוא כמו ניצן עדין, מכה קטנה והוא ימות. ללא מים הוא ינבול, ללא דשן הוא יגווע, וללא טיפול מסור הוא ישחיר לקראת אפלה.

והמלך, אותו מלך כביר, הוא כבר אבוד. פניו נפוחות ועיניו אדמוניות, ולחיו רטובות מצער. כי המלך ידע מה איבד. הוא התוודה לקללה של הכוח. היא פוגעת באלו חסרי ההבנה, באלו המזלזלים בכוח.

הכוח משגע. הכוח שיגע אותי. הכוח הקפיא את עצמותיי. הכוח רדף והכה, כי לכוח שני פנים. הכוח לא תמים. הכוח חזק, חזק יותר מכל כלי שהאדם יצר מאז ומעולם.

ואם תחליטו להילחם ולכבוש את הכוח, הוא יתקיף חזק יותר. הוא ישתה את דמכם לקראת קץ ויינוק כל נשימה אחרונה. ואתם, לאחר מהלומת הקרב הסופית, תבינו למה המלך בכה.

אתם תבקשו רחמים, תבקשו את הכוח בשנית, אך זה ייתמוגג. כפי שעלה למרגלותיכם במשאלת לב ראשונית, כך הוא ייספג חזרה אל האדמה, ישאיר צלקות קרועות על עורכם שאותם תנסו לרפא. אולי תרצו נקמה, אולי תרצו לעצמכם סבל, אולי תרצו להשחית את הכוח עד שיימחק מעל פני האדמה.

פרח צומח ואנשים מתים, והכוח תמיד שורד - לצדו הזמן, כשלם בחלקו, היחיד אשר נלחם בחומרתו של הכוח. אמצו את הזמן, הייעוד שלו הוא לטפח את קורבנותיו של הכוח.

הכוח ייקח את ידכם, הכוח יקרע את נשמתכם, אך אם נמשיך להאמין, הכל יהיה טוב.

פקחו עיניים ותראו. אם אתם תאמינו, אם אני אאמין, אם נאמין בכוח הכל יהיה טוב.

לא משנה מה אני רואה, אני מאמינה.