**סליחה באמת..אחלה תזמון אה?😢**

באותו היום טאהיונג באמת לא עזב אותו לרגע, גופו היה צמוד לשלו, והידיים העדינות שלו ליטפו את כולו בחום ואהבה, ממיסות את כל האופל וההרגשה הנוראית שהציפה אותו. האהוב שלו אפילו לא התעקש ושאל מה לא בסדר, הוא רק החזיק בו כל כך קרוב אליו וניסה לשפר את המצב.

ג'ונגקוק בהה קצת בקיר ותהה איך הוא בכלל יספר דבר כזה נורא לטאהיונג, הוא לא היה מסוגל, פשוט לא. אבל הוא חשש שלא יוכל להסתיר את זה כי עיניו של טאהיונג היו על גופו, כרגע הוא היה לבוש אבל אם טאהיונג היה רואה את הסימנים על גופו הוא היה יודע.

"מלאך שלי." טאהיונג לחש וקיבל מבט מבולבל מעיניו הגדולות והיפות של ג'ונגקוק, הוא אף פעם לא כינה אותו ככה. "אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל..נכון?" הוא לחש לשפתיו החמות,  אבל הבחור הצעיר באמת לא יכל להגיד בקול מה עבר עליו, זה היה משפיל מדי והוא הרגיש לא שווה כלום.

ג'ונגקוק הביט בעיניו בדממה, הוא לא ידע מה לעשות כל כך, קם מהמיטה בשקט אבל רגליו ממש רעדו וטאהיונג הרגיש צמרמורות חולפת בגופו.
"ג'ון ג'ונגקוק..לא.." טאהיונג מילמל בקול חסר נשימה, רואה איך הוא נראה חלש עכשיו והוא קם מהמיטה גם ואחז בגופו. "מישהו פגע בך..מי זה? אני ארצח אותו." הבחור הבלונדיני אמר בקול מאיים וכועס.

"טאהיונג.." ג'ונגקוק הרגיש מחנק בגרונו, הוא שקע בזרועותיו של אהובו, מביט בו עם עיניו הגדולות והעצובות. "מה הוא עשה לך?..בבקשה אל תגיד לי..שהוא.." הבחור הבלונדיני אמר בקול רועד והרגיש איך גופו של אהובו קפא במקומו, הוא ידע שהוא צודק באותו הרגע.

"לא..פאק מי הבן זונה." טאהיונג באמת הרגיש צורך לרצוח את הבחור שנגע באהוב שלו, הוא חפן את לחייו בין אצבעותיו.

"אני מצטער..אני מלוכלך..פגום.." ג'ונגקוק מילמל בקול ממש רועד והבלונדיני רק קפא קצת במקומו.
"לא אתה לא! אתה מושלם..מושלם..הכי מושלם ביקום..הוא מפלצת..אתה מושלם." טאהיונג הצמיד את גופו החלוש של ג'ונגקוק לשלו, הוא נישק את שפתיו ברוך ואהבה, מביט בו באותו מבט כמו ממקודם.

"אתה לא..רוצה לעזוב אותי?" הבחור הצעיר לחש בקול חסר נשימה וטאהיונג הביט בו בהלם קצת.
"מה? למה שאני ארצה לעזוב אותך? אני רוצה לזיין לו את הצורה אוקיי?" הבחור הבלונדיני אמר בקול מעוצבן והוא הרים את ג'ונגקוק בין זרועותיו מחזיר אותו למיטה.

"איפה הוא פגע בך ומי זה?" טאהיונג שאל בפחות סבלנות ממקודם, וג'ונגקוק נשך את שפתו ממש חזק. "הוא..אנס אותי..טאהיונג..כואב לי.." הוא מילמל בקול חסר נשימה שוקל לקחת אותו לבית חולים אבל יודע שג'ונגקוק בחיים לא יסכים לזה.

"א-אני יכול..להסתכל לראות רק..שאתה בסדר?" הבחור הבלונדיני לחש בקול חנוק, וג'ונגקוק קפא קצת אבל הוא הוריד מגופו את בגדיו, הוא סמך על טאהיונג במאה אחוז.

טאהיונג הוציא ערכת עזרה ראשונה והתחיל לטפל בפצעיו בגופו של האהוב היפהפה שלו, הדמעות הציפו את פניו כי הוא שנא לראות אותו כל כך פגוע, נשבע להתנקם בבחור שהעז לפגוע ככה בקוקי שלו.