*סליחה מראש..😢😢😢 19++++ תכנים קשים לקריאה, באמת..*

השמש שקעה והכוכבים נצצו בשמיים, ג'ונגקוק כל היום ניסה להתגבר על ההרגשה שהייתה לו בפנים, נכון טאהיונג היה שלו והוא מילא את כולו באהבה, אבל התמונה שלו שהתפרסמה, זה היה לו ממש קשה. הוא ממש התבייש להיות כל כך חשוף, וההשפלה הזאת שהיה כתוב 'שירותי מין' ומספר הטלפון שלו. הוא לא כל כך אהב את העובדה שטאהיונג לא היה באיזור כרגע, הוא היה זקוק לחיבוק החם שלו.

טאהיונג הלך לאירוע משפחתי והוא יחזור רק בבוקר, הגינה הייתה ריקה בזמן שהביט בכוכבים, הלב שלו התמחא בחמימות כשנזכר איך הבחור הבלונדיני קרא לו 'אהובו' בפני כל הכיתה, לפעמים הוא התנהג כמו נסיך מהאגדות וזה גרם ללבו של הצעיר לפרפר בתוכו.

כשהבריזה הקלילה ליטפה את גופו הלבוש הוא ניסה להירגע קצת ולהתגעגע פחות לטאהיונג אבל זה היה פשוט בלתי אפשרי, כל שנייה בלעדיו הרגישה לו כמו נצח, הוא עצם את עיניו לרגע, אבל הן נפתחו בהפתעה וקצת רעד חלף בכל גופו כשהוא הרגיש זרועות חזקות מחזיקות בו, ואלה לא היו הזרועות של טאהיונג.

ג'ונגקוק ניסה להשתחרר מהאחיזה אבל זה היה אבוד, הבחור שהחזיק בו היה יותר גדול ממנו ויותר חזק ממנו, הוא זיהה את פניו, וובין, הבחור הזה העביר בו צמרמורות לפעמים מהמבטים שלו.

"אל תנסה אפילו..הו..קוקי.." הוא לחש באוזנו של ג'ונגקוק שהיה ממש קפוא במקומו, הגוף שלו לא הצליח להגיב אפילו. "תעזוב אותי." הוא אמר בקול קר, הוא מעולם לא הרגיש כל כך חלש בחייו.

"לא..התמונה שלך לשירותי מין..פאק זה כל כך מחרמן.." וובין לחש באוזנו ודחף אותו על ארבע, הלב שלו ג'ונגקוק הרגיש כאילו הוא עומד להתפוצץ הוא ניסה לקום מהריצפה אבל וובין עצר אותו בקלות.

'וובין..בבקשה לא.." ג'ונגקוק לחש בקול רועד כשהוא שמע צליל של חגורה נופלת והמכנסיים והבוקסר של וובין ירדו לברכיו, הוא קירב את גופו של הצעיר לשלו, מוריד את המכנס והבוקסר שלו באלימות וחושף את ישבנו. "הו וואו במציאות זה אפילו יותר יפה מבתמונות..הקול שלך מתחנן וואו קוקי זה יותר מדי..." וובין אמר בחיוך גדול, ג'ונגקוק ניסה לקום ולברוח אבל וובין אחז בגופו ממש חזק והוא היה הרבה יותר חזק ממנו.

הבחור היפהפה הרגיש איך הנשימה נעתקת ממנו כשוובין החדיר את איברו הגדול לתוכו עמוק מאוד, דמעות מילאו את עיניו, זה כאב בטירוף, הוא הרגיש כאילו מישהו הכניס סכין לתוכו.

ובכל פעם שהוא ניסה להילחם בו, משתולל ומנסה לבעוט אותו ממנו וובין רק חדר אליו עמוק יותר, שובר את הרוח שלו. "אם תמשיך להילחם קוקי ..זה רק ישרוף לך יותר." וובין אמר לו בקול קר, נאנח בעונג מההרגשה של למלא את הבחור היפהפה מולו, ג'ונגקוק רק הרגיש את הדמעות מכסות את כל פניו, הוא לא יכל לעשות כלום כדי לעצור את זה אז הוא הפסיק להילחם.

וובין נתן לו מכות מצלצלות בפלחי הישבן שלו. "יופי! ילד טוב! ככה אני אוהב אותך." הבחור המפחיד אמר בקול סקסי שרק גרם לג'ונגקוק לרצות להקיא, הוא עצם את עיניו, רק מחכה שהסיוט ייגמר ושוובין ישחרר אותו.

ג'ונגקוק הרגיש נוזל חם בתוכו, אבל זה לא היה נוזל לבן וסמיך, זה היה דם, וובין גרם לקירות הפנימיים שלו לדמם, הוא הרגיש שהוא לא יכול לנשום כשהבחור המפחיד סוף סוף השתחרר בתוכו וג'ונגקוק פשוט החליק לדשא, שכוב פצוע ורועד, הוא לא הצליח לקום ממקומו גם אחרי שוובין לחש לו שזאת לא הפעם האחרונה ועזב אותו לבדו.