"אז החלטת שהוא מוצא חן בעיניך עכשיו? אחרי שכבר שבועות אתה מנסה לשכנע אותי לחזור בי מההסכם?" גבריאל, אבא של מונטנה, מביט בו בהרמת גבה, בעצמו חושב שהילד שלו מוזר.
הם יושבים אצלו במשרד הביתי שלו, מונטנה נכנס לשם לפני רגע וביקש לדבר עם אבא שלו בארבע עיניים.

"שיניתי את דעתי.. זה כזה מוזר?" מונטנה שואל בתמימות.

"כן.." גבריאל עונה לבן שלו בישירות, מביט בו כאילו הוא חייזר שנחת עכשיו ממארס.

מונטנה נשען אחורה על הכיסא מול אבא שלו.
"הוא העמיד פנים שהוא שונה ממה שהוא באמת.." מונטנה מתוודה וגבריאל יותר מבולבל.

"אז אתה מתנקם בו? אני רוצה להעביר את ההסכם, לא לחבל בו.." הוא מחזיר למונטנה בטון מיואש, מסתכל על מונטנה באזהרה.

"לא.. נו אבא!" מונטנה מתמרמר.
"אני חושב שהוא דווקא מדליק עכשיו" מונטנה מתוודה.

"אחרי שהוא עבד עליך? חסרים לך תאי מוח?" גבריאל לא מבין את הבן שלו בכלל.

"אני אוהב הפתעות כאלה.." מונטנה נותן לאבא שלו חצי חיוך.

"אפילו שאני אבא שלך, אני לא מאמין לך.. זה פשוט מגוחך" גבריאל מניד ראש.
"תשתדל להסתדר איתו ותעשו מה שאתם רוצים אחרי שאתם נשואים..." הוא מוסיף ומונטנה נאנח.

"אתה מקשיב לי?" מונטנה גוער באביו.

"מקשיב אבל בכלל לא מבין.." גבריאל עונה בכנות.

מונטנה מעביר יד על פניו.

"תקשיב, האגו שלי נפגע כמו שאגו של כל גבר היה נפגע. בסדר? אני לא אומר שלא בא לי להחזיר לו.." מונטנה מנסה לפשט את התחושות שלו לאבא שלו.
"אני פשוט חושב שבמקום לכעוס עליו, הנקמה הכי טובה היא דווקא להיכנע למשיכה שיש לי אליו. הוא לא היה מעריץ שלי מעולם.
ככה שאני מקבל הזדמנות להציק לו, לצאת איתו ועדיין עומד בהסכם והוא מהצד השנימתעצבן, אבל חייב לקבל אותי כי זה ההסכם.." מונטנה מסביר את המחשבות שלו.

"אתה ילד מוזר.." גבריאל מביט בבן שלו בגבה מורמת שוב.

"שנאה היא לא תמיד התשובה, למה לא לאהוב מישהו כנקמה?"מונטנה מחייך לאבא שלו חיוך גומתי, מבלבל אותו אפילו יותר.

"ככה אני מחזיר לו ועדיין מקבל אותו.. הוא גם ככה מיועד לי.." מונטנה מושך כתפיים וגבריאל מביט בו במחשבה.

"אתם לא מכירים זה את זה כדי שתדבר על לאהוב אותו.." גבריאל לא סומך על הטיעון של הבן שלו בכלל.

"הקו בין אהבה ושנאה מאוד דק. אם הוא מוצא חן בעיניי עכשיו, אני יודע שלא יקח לו הרבה זמן לשכנע אותי להתאהב בו.." מונטנה עונה בישירות וכנות.

"אתה מזוכיסט? זה הסיפור? אתה מנסה לצאת מהארון עם משהו חדש הפעם?" גבריאל מביט בבן שלו עדיין לגמרי חסר מושג.

"לא אבא, לא.." מונטנה מחזיר ביאוש.

"אחרי שהתחלתי להבין שהוא שונה מאיך שהציג את עצמו, עשיתי עליו כמה בדיקות רקע.
הוא מחזיק סטודיו לקעקועים לגמרי בעצמו ומכספו, הוא לא בכיין או תלותי.. הוא נראה טוב..
הוא הטיפוס שלי.." מונטנה נותן מבט תמים שבכלל לא מתאים למה שהוא ואמר.

"בא לי לתת לך אגרוף.." גבריאל נאנח אל הבן שלו.

"מה עשיתי?" מונטנה מתלונן.

"אני מסביר לך בפעם השלישית ולאט כי אתה אולי פשוט מטומטם.
לוקאס לא חושב עליי כמזוודת כסף כמו אבא שלו. אני לא מעניין אותו ולא מרשים אותו.
האנרגיה שלי ושלו מתאימות בעיניי. הוא ערמומי ושנון ושווה לי מכל הבחינות.
אני אוהב את העובדה שאני כנראה לא אצטרך לדאוג להכול במערכת יחסים כזאת.
הרעיון שיש לידי עוד בחור מוכשר עם שאיפות משלו מוצאת חן בעיניי.. ואני אוהב את הציניות שלו.." מונטנה מנסה להסביר את סבך המחשבות שלו בזמן שאבא שלו בוהה בו ומקשיב בניסיון להכיל את הילד המופרע שלו.

לרגע, גבריאל מנסה לעכל ולהבין את כל מה ששמע, חושב על המילים של הבן שלו לפני שהוא מהנהן.

"המ.." הוא מהמהם למונטנה בחזרה.

"אז אתה נמשך אליו ורוצה מישהו שיבין אותך.. ואתה רואה את זה בלוקאס?"הוא שואל ומונטנה מהנהן.

"וגם אני יושע שככול שאני מופיע מול העיניים שלו זה מעצבן אותו, שזה גם הנקמה שלי וגם כיף לעזבן אותו.." מונטנה מוסיף מעל ההבנה של אבא שלו שמגלגל את עיניו.

"אוקיי.." גבריאל נאנח.

"נגיד שהבנתי אותך.. בסדר? תדאג לא להגזים. הוא עדיין יכול למשוך את עצמו מההסכם הזה. אם משהו יקרה להסכם, אני מרתק אותך לפלטנום לחודש. תעבוד ותישן שם. ילד חרא" גבריאל מזהיר ומונטנה מגלגל עיניים.

"אני יודע מה הגבולות שלי" מונטנה אומר בטון עייף, מביט באבא שלו במבט מיואש.

"אם אתה אומר.." אבא שלו מחליט להניח לעניין.

"אגב, העניבות שלך הזויות, אתה חייב לזרוק את הצהובה מאתמול ואת זאת.
למה היא פרחונית?" גבריאל תופס את סוף העניבה של בנו ומביט בה במבט מזועזע.
"אם כל כך מפריע לך איך שאני מתלבש, תשכנע את הארוס שלי לקחת אותי לקניות ולעזור לי.." מונטנה מתגרה וגבריאל עוזב את העניבה.

"אם נראה לך שהוא יסכים, אתה חי בסרט בוליוודי.." גבריאל מגלך ומונטנה מושך כתפיים.

"אז אני אמשיך להסתובב עם בגדים מכוערים.." הוא אומר בטון חסר אכפתיות.

"זה גם משהו שעשית כדי לעצבן את לוקאס מההתחלה?" גבריאל פתאום מבין שלא ראה את העניבה הזאת לפני, מביט בבן שלו נותן לו מבט תמים שוב, מניד ראש.

"וואו, הוא ממש לקח לך ביס מהאגו.. די מגיע לך" גבריאל פולט צחקוק קטן ומונטנה נותן לאבא שלו מכה בכתף מעבר לשולחן.

"אז אתה בצד שלו?!" מונטנה מתעצבן על האבא הבוגד שלו.

"לפחות אותו קל להבין. אתה פשוט ילד מטורלל. הייתי צריך להביא עוד בן.. אם רק הייתי יודע שתצא ככה.." גבריאל מתגרה בבן שלו שמוציא לו לשון.

"בחיים לא היית מסתדר עם עוד ילד, חתיכת זקן טרח" מונטנה מעליב בחזרה.

"עוד נקודה ללוקאס, שלא קרא לי זקן טרח!" גבריאל מכריז ומונטנה מבין בו בפרצוף חמוץ.

"אני אקנה לך את הקמבוצ'ה שאתה אוהב" מונטנה משחד את אבא שלו.

"סגור.." גבריאל עונה בחיוך.

"אז תוריד לו את הנקודות ותוסיף אותם לי.."מונטנה מציב אולטימטום.

"תן לי לראות את הקמבוצ'ה שלי ואז נדבר.." גבריאל עונה בזמן שהוא כותב כמה דברים בניירת על שולחנו.

"אתה הורה רשע" מונטנה אומר במירמור נוסף.

"אני הורה משורע שמחכה לקמבוצ'ה שלו.." גבריאל מחייך לעצמו בזמן שהוא כותב ומונטנה מגלגל עיניים, קם ולוקח את הפלאפון שלו מהשולחן, מכניס אותו לכיס.

"כדאי לך לתת לי יותר נקודות כשאני חוזר. אני לא אפסיד לו גם אצל אבא שלי!" הוא מזהיר, מתקדם לדלת ויוצא לכיוון המעליות, ממהר לקחת מעלית למטה ונוסע לאחר מהסופרים הקרובים כדי לקנות לאבא שלו את הקמבוצ'ה אפרסק שהוא אוהב.
הקשיש המאניק הזה.

מונטנה מסתכל על הבקבוק בטינה תוך כדי שהוא מתהלך איתו בחנות, לוקח גם סוכריה על מקל לעצמו ומשלם, ממהר לחזור לאבא הבוגד שלו ולקבל את הניקוד שמגיע לו.

מימנו ליומינו:

*מונטנה*

*אבא של מונטנה,שתי שניות מלנשל אותו מהמשפחה והירושה בי לייק *