ביום שאחרי, ריו קם מאוחר מאחר וקיבל תרופות בערב בקודם ונבהל, מסתכל על בן וברנדון שמסתובבים להביט בו בדאגה.

"פספסתי את השעה של התרופות?" הוא שואל את הגברים שאיתו בלחץ, מנסה לקום, אבל מרגיש מסוחרר מידי וחוזר לשבת.

"זה בסדר, הרופא נכנס מוקדם יותר ובדק מה איתך, הוא דאג לנו להיום..." ברנדון ממהר להרגיע את ריו, שנושם עמוק ונושף בהקלה, חוזר לשכב על הרצפה בעייפות.

"יש לך אוכל ליד הראש עם משכך כאבים שהרופא השאיר לך, הוא אמר לנו לדאוג שתיקח אותו.." בן מצביע על האיזור מעל הראש של ריו, צופה בו קם ומביט במגש הכסוף שעליו כריך, בקבוק מים וכדור.

הוא נאנח, אוכל בקושי רק כדי למלא את הבטן ושותה את הכדור לאחר מכן, מניח את המגש בצד.

"נער פרחים.. מה איתך?" בולדוג מופיע מהצד השני של הסורגים, מביט בריו מרים אליו מבט.
"יותר טוב.. תודה.." ריו עונה בכנות, מביט בעוד כמה חיילים מאחורי בולדוג שמסתכלים עליהן מדברים.

"אני שמח שאכלת.
גריד נתן הוראה לשים עליך עין באכילה ושתייה מאחר ואתה עומד להתחיל אצל לויד.." בולדוג מעדכן את ריו.
"היום אתה תישאר פה לנוח, מחר תתחיל לעבוד.. קפיש?" בולדוג שואל את ריו שמהמהם בשקט בחיוב, זוכה מבולדוג לקריצה, מיד לאחר מכן הולך ויוצא מהצינוק.

"ריו.. אחי.." ברנדון קורא לריו שנשכב חזרה ברצפה בשקט, רואה אותו מסתכל עליו.
"תודה על כל מה שאתה עושה בשבילנו.. אני אפילו לא יודע מי אתה.." ברנדון נשמע קצת מתרגש. נראה שהעיניים שלו הופכות לזכוכיות.
"הכול בסדר ברנדון. אין על מה להודות לי.." ריו מחזיר בתשובה בקול רגוע.

"אגב, נעים להכיר אתכם... אני ריו, השומר של לוקאס, הארוס של מונטנה.." ריו אומר בחצי חיוך, בוהה בתקרה וחושב שזאת הדרך הכי הזויה להציג את עצמו.

"שומר ראש? איך נכנסת לסיטואציה הזאת?" בן שואל בבלבול.
"תאמין לי שאין לי מושג..." ריו עונה לו.
"רגע אחד דיברנו במשרד וברגע שאחרי הכול נהפך אפוקליפטי.." הוא מוסיף בכנות.

והיום עובר לו בשיעמום מוחלט.
הוא בעיקר נח, אוכל ושותה כשבולדוג נכנס ומעביר לו אוכל ושתייה עם השאר.

---

ביום שאחרי, ריו קם כמו חדש.

הוא קם לפני שהאורות נדלקים ומחכה שתגיע ההשקמה ואיתה האוכל.
הוא שותה את הכדורים שלו ומיד אחרי מתבקש לצאת מהתא בשביל שיוכלו לארגן אותו ליציאה.
כמו תמיד הוא נאזק ועיניו מכוסות בשעה שהוא מועבר ממקום למקום.
הוא מתיישב ברכב הקבוע והמוכר ומחכה שיסע.
אחרי נהיגה של רבע שעה הרכב מגיע לעצירה וריו יורד ממנו ומובל לתוך מבנה שבכניסתו מורידים לו את כיסוי העיניים והאזיקים בידיים.
אבל בשונה מפעמים לפני, גם האזיקים ברגליים יורדים.

ריו מביט בחיילים בקצת בלבול.. זה תופס אותו לא מוכן והוא תוהה למה שהם יורידו את האזיקים מהרגליים שלו.

"ביקשתי מגריד לאשר לך להסתובב בקליניקה בלי משקל מיותר.." לויד מופיע בפתאומיות מול ריו, שמרים אליו מבט מבוהל.
לויד רואה את הבלבול על הפנים של ריו תוך כדי שהוא מתקרב לקבל אותו, אז הוא כבר מציין את מה  שהוא בטוח שמוזר לו.

"תודה.." ריו ממלמל, מגרד את פרקי ידיו לרגע מהאזיקים, מסתכל מסביב בסקרנות.

לפני כן, הוא הרגיש בלחץ מידי כדי להסתכל ולבחון את הסביבה.. עכשיו הוא מרגיש פחות על המשמר ומרשה לעצמו להסתכל סביב ולהבין איפה הוא נמצא.

המקום נראה כמו בית חולים קטן ופרטי.
זה מטורף כמה אמצעים יש להם. לפחות בעיניי ריו.

"בוא" לויד מחווה לריו לעקוב אחריו בראשו, מתקדם כשריו מתהלך אחריו עוד פנימה, נכנס לחדר שנראה כמו מחלקה בבית חולים.
יש מיטות וחולים עליהם, כאלה שמחוברים לאינפוזיה, כאלה שנחים או שמדברים עם מבקרים.

ריו מרגיש ביקום מקביל.

"לויד.." ריו ממלמל בעודו מסתכל סביב, זוכה למבט חטוף ושואל מלויד.

"אתם נחשבים לכנופייה?" ריו שואל בסקרנות, מסתכל סביב ולא מאמין למראה עיניו.

"כן.
לא ידעת את זה?" לויד מביט אחורה תוך כדי שהוא עונה שוב, נראה מבולבל בזמן שהוא פונה ימינה ונכנס לתוך מה שריו מעריך שהוא המשרד שלו.

"לא הייתי בטוח.." ריו אומר במשיכת כתפיים.

"אני די על עיוור כאן.." ריו משלים בעודו מסתכל סביב.

לויד פולט גיחוך.

"כל מה שאתה צריך לדעת זה שאתה כרגע נמצא תחת שבי כנופיית ארסנל. אנחנו הכנופייה הכי גדולה ביבשת והעיר הזאת היא המטה הכללי או המפקדה שלנו.. איך שתקרא לזה.." לויד אומר תוך כדי שהוא מתיישב על הכיסא שלו, צופה בריו מהרהר.

"ורק אתה דואג לחולים?" ריו מבולבל, חושב שעם כמות הציוד והיכולת שנראה שיש להם.. זה מופרך.

"אני בדרך כלל לא מסתדר עם הליצנים שגריד מביא לי. אתה הראשון שבאמת עוזר לי.." לויד אומר בכנות.
"לפני שהגעת, לא היו הרבה משימות או פצועים, אז גם לא הייתה יותר מידי עבודה.. אבל זה השתנה בימים האחרונים.." לויד מושך כתפיים.

"אני ואתה יכולים להשתלט על הכול בעיניי. אין משהו פה שיהיה לך ממש מאתגר אחרי מה שעשיתה בשביל החבר שלך לתא.." לויד אומר תוך כדי שהוא לוקח עט ומקליק אותו כדי שיוכל לכתוב איתו, פותח את אחד מקלסרים שלצידו ומתחיל לקרוא בהם.

ריו נרתע מהתזכורת של מה שקרה עם מיקי.
זה עדיין מרעיד אותו וגורם לו לאי נוחות.
הוא לא בידיוק מבין למה אנשים ממשיכים להזכיר את זה והוא היה מעריך אם היו מפסיקים לדבר על זה.

המראות של היום הזה מתחילתו ועד סופו.. הצעקות של מיקי.. הכול עדיין מצלצל למיקי באוזניים, הכול מהדהד במוח שלו ומטריד אותו.

"ריו, תביא לי בבקשה את  מקבץ הקבצים מעל לספר הכחול שם.." לויד קוטע את המחשבות של ריו, צופה בו מהנהן אליו וממהר לעשות מה שנדרש ממנו.

ריו מחליט לשים את כל המחשבות בצד ולעבוד.
הוא יעשה במצב הנתון הכול כדי לא לשקוע במציאות של מה שקורה.
הוא רק רוצה להעסיק את עצמו.

אז הוא עושה בדיוק את זה.
הוא עובד באותו יום לצד לויד ומסתכל עליו בזמן שהוא מסביר לו דברים ומדריך אותו לגבי ביצוע בדיקות, לקיחת פרטים מחיילים ועוד..

ריו מוצא את העבודה מאוד מרגיעה בצורה מסויימת.

הוא עובר בין מטופלים ובודק את שלומם, רוב הסמן עסוק ברשימות ובבדיקה של חוסרים.
הוא הולך מפה לשם ותמיד יש לו משהו לעשות.
זה מקל על המוח שלו. זה משתיק את כל מה שהוא מנסה לא לחשוב עליו.

זה בדיוק מה שריו צריך בזמן כזה.

---

מאוחר יותר, ריו חוזר כששני החברים שלו לתא ישנים כבר.
הוא מסתכל על הרצפה ולהפתעתו רואה מזרונים על הרצפה- אלה מזרוני ספורט דקים אבל זה עדיין עדיף בשביל כולם על הרצפה.
זה מפתיע את ריו, שמסתובב להביט בבולדוג שמשחרר אותו מהאזיקים בשאלה.

"גריד לא אהב את הקריסת מערכות שלך לפני יומיים. הוא אמר לשים עליך עין מאחר ויש לנו אינטרס לשמור על שלומך.." בולדוג מסביר, מבין יפה את הבלבול.

"תזכור לאכול ולשתות כדור לפני שינה.
אם אתה צריך להחליף את התחבושת, יש לך ציוד חדש במזוודה" בולדוג מסמן לריו להיכנס לתא.

ריו מהנהן אליו בהבנה ונכנס, הולך ומתיישב על המזרן בצד שבו עד עכשיו ישן על הרצפה ומחליף חבישה לפצע שלו, לאחר מכן אוכל ושותה כדורים כמו שהתבקש ממנו ואז ממהר להיכנס לישון.

תזכרו שספויילרים יש לכן בפלייליסט הסיפור.
שלא תגידו שלא הזהרתי.

מימוס:

ריו קם הפוך:

לויד: