בדקות האחרונות, מיקי נראה כאילו הוא מתחיל לאבד הכרה וריו נבהל.

בהתחלה הוא בועט קלות בזרועו אבלאחר כך נראה שזה לא עוזר, אז הוא מפעיל עוד לחץ בכוח שנשאר לועל הפצע וזה מספיק לכמה דקות טובות.
אבל בשניות האחרונות, ריו קולט שמיקי לא מפוקס, העיניים שלו מאבדות ריכוז וריו מחליט להסתובב מעט ולהניח את עקב רגלו ליד פרצופו של מיקי, נושם עמוק בהיסוס אבל מחליט ללחוץ על הטרפז שליד רגלו בכל הכוח שהוא יכול, מודה לאל שכמה חודשים לפני הוא התחיל לפתח את שרירי הרגליים.

זה עוזר למיקי להישאר עוד קצת בהכרה.

לויד נכנס עם סימן מגריד לתא ומזיז את ריו, מכניס את ידיו לפצע בעצמו ומבקש מכמה חיילים להביא שתי מיטות פינוי לטיפול במיקי וסאמר.

ריו נופל אחורה בתשישות, הוא מביט בשתיים האחרים כדי לראות שהם בסדר, אבל הם מחזירים לו מבט מלא אמפתיה שדואג לשלומו.
אז כששניהם מגיבים ונראים לו  סבירים, הוא מתיישב על הרצפה ומסתכל על ידיו, מתנשף, מוחה זיעה מפניו ומכופף את רגליו כדי לתלות את ידיו מהן, מגואל בדם.

"איזה נער פרחים מפתיע.." בולדוג נכנס לתא עם דלי מים וסבון ידיים מוצק ונותן אותו לריו בחצי חיוך מופתע, מתרשם.

"עשית קורס עזרה ראשונה?" בולדוג מתבדח בזמן שריו מוריד ממנו את החולצה שלו, מתחיל לנקות את הידיים שלו עם המים והסבון.
"הייתי חובש בשירות הצבאי.." ריו עונה בשקט, מסיים עם הסבון ולטובל את הידיים במים, לוקח את החולצה מיד אחרי זה ומנקה מעליו את הדם.

"אז אתה לא באמת נער פרחים.." בולדוג טופח על כתפו של ריו וריו נותן לו חצי חיוך עייף.

"קטן אבל מיומן.." בולדוג ממלמל בזמן שהוא לוקח את הדלי והסבון בחזרה, יוצא מהתא.
מיד לאחר מכן, התא נסגרבקולניות שוב וננעל.
גריד נעמד מול הסורגים ומשעין את ידיו עליהם בנונשלנטיות.

"עבודה טובה, נער פרחים. הרווחת את הצאנס שלך..." גריד מהנהן אל ריו וריו משיב בהנהון משלו, מחכה שגריד יצא יחד עם הפמליה שלו לפני שהוא ניגש ומסתכל על שני הבחורים שנשארו איתו בתא.

-------

ביום שבו הכאוס התרחש, לוקאס ישב קורב לשעתיים בחלל הצפוף עד שמונטנה ראה את ההודעה מריו ורץ לקחת את לוקאס משם, רואה שהקומה כולה בהפסקת חשמל והולך לארון החשמל רק כדי לראות את כל המתגים למטה.
זה היה יזום..

מונטנה בטוח שזה היה ריו.

הוא מרים את המתגים מהר וניגש למשרד של אבא שלו, פותח את הדלתות מהר וניגש למקלדת, לוקח מתחתיה את המפתח וממהר לפתוח את הארון ללוקאס, מוצא אותו כשפניו כולן מכוסות דמעות.
הוא מצטופף בחלל עם הראש בידו השמאלית ומתייחפח בשקט לפני שהארון נפתח והוא ממהר להביט החוצה בבהלה, רואה את מונטנה ופורץ בבכי.

הוא נותן למונטנה לעזור לו לצאת ולחבק אותו אליו.

"ריו.. איפה ריו?" לוקאס מתייפח בקול, מבוהל ומפוחד.

"בוא נשב בספה.. אבא שלי בודק את השטח עכשיו.. הם ימצאו אוותו.." מונטנה קם ועוזר ללוקאס לקום.
הוא לא יציב ומסוחרר מהבכי ונעזר במונטנה כדי להגיע לספה ולהתיישב, מוחה את דמעותיו בלי אכפתיות לאיפור שמכתים את ידיו.

"ריו הוא כל מה שיש לי..." לוקאס נכנס לגל חדש של בכי ומחבק את עצמו בידיים רועדות ומונטנה מצטרף לספה לידו, מתיישב מאחוריו ומחבק אותו אליו.
"אני פה, זאת הפעם האחרונה שאתה תפגע.." מונטנה מבטיח בקול שקט ורגוע.

"מה אני אעשה בלי ריו?" לוקאס מודאג. הוא שבור לב. הוא מכיר את ריו טוב מאוד. הוא יודע שברגע שהוא הכניס אותו לארון, הכול כבר היה מסודר בראש שלו.

הוא יצא ולא חזר אחרי שעתיים.
הוא כנראה מת..

"אנחנו נמצא את ריו איפה שלא יהיה.." מונטנה מנסה לנחם את לוקאס, מלטף את שיערו ברכות ומוחה דמעות מפניו כל כמה רגעים בהבעה מלאת דאגה.

לוקאס הלום לגמרי, הוא מתכווץ לתוך עצמו ובוכה עד שהוא נרדם בידיים של מונטנה.
ומונטנה כל כך פרנואידי שהוא נשאר ער וממשיך להסתכל לכיוון הדלת לכל מקרה, האדרנלין עדיין זורם לו בעורקים.

אחרי כמעט 50 דקות, גבריאל נכנס למשרד שלו עם קאלום כרוח סערה ומעיר את לוקאס שקופץ בבהלה.

מונטנה מחבק אותו אליו כדי לנסות להרגיע אותו, מביט באבא שלו נכנס למשרד תוך כדי שיחת פלאפון יחד עם קאלום חמור הסבר.

לוקאס מתיישר ומוחה את הדמעות שלא התייבשו עדיין, עוקב במבטו אחרי גבריאל שמדבר בפלאפון בקול נמוך ומנסה לשמור על פרטיות.

אחרי שהוא מנתק, הוא שקט לכמה רגעים ארוכים וזה מספיק בשביל לגרום ללוקאס להשתגע.

"איפה ריו?"  לוקאס קם ונעמד מול השולחן של גבריאל, צופה בגבר המבוגר מביט בו במבט מהוסס ועצוב.
הוא תוהה שוב ושבו מה כדאי לו להגיד..
אבל לא מוצא תשובה טובה..

"אני לא יודע.." הוא עונה ללוקאס לבסוף בשקט.

"יש לנו הרבה הרוגים אבל לא מצאנו את ריו ביניהם.." גבריאל אומר ולוקאס מביט בו בשאלה בזמן שקאלום ומונטנה מחליפים מבטים.

"יש לנו מידע על חמישה חטופים עם זאת..." גבריאל אומר בטון חמור ולוקאס נופל אחורה על הכיסא, מפיל למונטנה את הלב לרגע שממהר לעמוד לידו.

"החיילים של גריד לא מוכנים עדיין לתת לנו רשימה.. אבל יש סיכוי גדול שריו חטוף.." גבריאל אומר בטון קשה וחמור.

זה גורם ללוקאס לקרוס.
הוא תופס את ראשו בידיו ונשאר שקט.. מה שלא מתאים לו בכלל.
הוא מניד ראש בכפייתיות ומנסה להבין מה לעזאזל קורה סביבו.

"לוקאס.." מונטנה מתיישב ליד הבחור ההמום.

"אתהה חייב לצאת מפה קודם.. בוא נלך למקום בטוח ואני מבטיח שאני אעשה הכול כדי להחזיר את ריו.." מונטנה מניח יד מנחמת על גבו של לוקאס שמסובב אליו פנים עצובות וקורעות לב.

"איך אני אלך למקום בטוח בלעדיו?" הוא שואל בקול שבור ומונטנה מביט בו בסמפתיה.

"תקשיב לי, לוקאס.." מונטנה לוקח את אחת מידיו של לוקאס ומחזיק אותן בשלו.

"אתה צריך להתרחק מפה..." הוא אומר ברוגע ולוקאס מניד ראש.

"אתה צריך לבוא איתי. תלמד לירות באקדח ולהגן על עצמך בזמן שאני אעשה כל מה שאפשר כדי להחזיר אותו.. אתה לא יכול להישאר כאן. זה מסוכן. אסור שמשהו יקרה גם לך.." מונטנה מנסה לדבר להיגיון של לוקאס, אבל הוא עדיין מניד ראש ומונטנה מחליט לתפוס בפניו ולהכריח אותו לפגוש במבטו.

"אתה לא בטוח פה. אם ריו היה פה, הוא היה כועס עליך ועליי. הוא עשה הכול היום כדי לשמור עליך בטוח. אל תסכן את עצמך" מונטנה אומר באסרטיביות ולוקאס בוהה בו לרגע לפני שהוא מושך באפו ומהנהן לאט, מוחה את דמעותיו ומתיישר, מנסה להתאושש.

"אני אצא עם לוקאס מהעיר לבינתיים.
תישאר איתי בקשר.." מונטנה אומר לאבא שלו שמהנהן.
"תשמור על עצמך, אני אשלח לכם אבטחה לשם.." גבריאל אומר באנחה ומונטנה מרים את לוקאס בין זרועותיו וסוחב אותו החוצה, מהקומה העליונה וגם במעלית ובכניסה- ממש עד לרכב שלו, שהוא מכניס את לוקאס אליו ואז נוסע איתו רחוק, רוצה לתת לו הפוגה וזמן להתאושש.

הסיטואציה הזאת היא הדבר הכי מוזר ולא קשור שנחתה על מונטנה.

הוא מעולם לא חשב שימצא את עצמו בסיטואציה כזאת..

אבל עכשיו כשהוא בתוך.. הוא רק רוצה לשמור על לוקאס מוגן.

מימזזז:

גריד, אחרי שהוא יורה במיקי סתם כדי לערבב:

בינתיים לוקאס שנשכח בארון: