beguiling (10)

יומיים אחרי, לוקאס נכנס למשרד שלו כשאורח כבר מחכה לו בפנים.

הוא לבוש היום בחולצה אדומה עם שרוולים ארוכים ופתח עמוק בגב ומכנס בורדו גבוה ורחב יחד עם מגפי סטלטו אדומות מבריקות שתואמות לצבע החולצה שלו.


"שחור הולם אותך..." מונטנה יושב בכיסא מול השולחן של לוקאס, עם הגב אליו כשהוא נכנס, מזהה אותו לפי העקבים, מיד אחר כך רואה אותו נכנס לשדה הראייה שלו כשהוא מתיישב על השולחן ומוריד את משקפי השמש השחורות שלו, מניח אותן מימינו על השולחן.

"אני יודע.." לוקאס עונה בביטחון, לא נראה יותר מידי מוחמא או מוטרד מהנוכחות של מונטנה במשרד שלו.

"לא ענית לי אתמול לפלאפונים ולא היית בעבודה.. אבא שלך גם לא עזר" מונטנה בוחן את פניו האדישות של לוקאס שנשען על ידיו אחורה בשולחן ומביט בו במבט קצת מתנשא.
עכשיו אתה לגמרי הטיפוס שלי.

לוקאס מגחך למילותיו של מונטנה,
"מה אתה צריך? הזמן שלי יקר.." הוא משכל את רגליו, נותן למונטנה הזדמנות לראות מקרוב את הרגליים הארוכות שלו שהוא לגמרי נועץ בהן עיניים.
"אני הארוס שלך.. אני צריך סיבה לדבר איתך?" מנטנה מתגרה, מביט בלוקאס פוגש בעיניים שלו, נראה מאוכזב מהתשובה שקיבל.
"זה העניין? אתה אוהב את הבלתי מושג? אתה גבר כזה משעמם וצפוי?" הוא שואל בלעג, קם ומתיישב בכיסא המשרד שלו ומשלב רגליים, ידיו בחיקו והוא בוחן את מונטנה ואת הלבוש שלו שמזעזע גם היום.
מי לעזאזל שם עניבה בצבע חרדל עם חליפה חונה ככה? זה לגמרי לא משתלב בהופעה.
"מה אני יכול להגיד? אני גבר צפוי ומאכזב. אם הייתי יודע שהאישיות שלך היא כזאת פראית, הייתה לך כבר מזמן טבעת על האצבע אחרי מסיבת אירוסין.." מונטנה מושך כתפיים, מביט בלוקאס בעיניים ערמומיות ומחייכות.
"אתה סתם מנסה לעצבן אותי עכשיו, גש לעניין, מונטנה" לוקאס מרצין, מביט בו במבט חריף שגורם לו לחייך.
הוא נשען לכיוון לוקאס בשולחן ובוחן את החלק מהתלבושת שלו שהוא יכול לראות מבעד לשולחן.
"אני רציני, דיברתי עם אבא שלך על להתחיל את תהליך המפגשים מחדש מאחר ולא היית כנה איתי.. אני מעדיף את הגירסה הזאת שלך.." מונטנה מדבר עם חצי חיוך על פניו, ממשיך לבהות בלוקאס ובוחן את האיפור שלו היום- עיניים קצת מעושנות ומנצנצות בשילוב של שפתיים גלוסיות.

הוא יודע מה הוא עושה.

"אתה עושה את זה כדי להחזיר לי? אתה חושב שאני לא יודע כמה האגו שלך פגוע וקטן?" לוקאס לא משתכנע מהדיבורים והמבטים האלה שלא ממש עושים לו שום דבר חוץ מלהיות מטרד בעיניו.
מונטנה הוא גו'ק שהרגע הוא דרך עליו והשאריות ממשיכות להידבק לסוליית הנעל שלו. חרק מעצבן.

"האגו שלי אמנם נפגע, אבל זה לא עצר את הלב שלי מלהיכבש על ידך.." מונטנה עונה בכנות מעצבנת, לא מהסס יותר מידי, מביט בלוקאס מיישיר אליו מבט כועס, משלב ידיים.
"אתה מבין שאני הולך לרמוס אותך, נכון?" לוקאס מזהיר, מנסה לנער את הגבר המוזר הזה ממנו בכול הכוח.
"אני אוהב אתגרים.." מונטנה מחזיר בחיוך חמים ותשוקה בעיניים.

"אתה דוחה.." לוקאס נאנח ומונטנה מושך כתפיים.

"אתה תתרגל אליי.." הוא עונה ללוקאס בהומור.
צופה בעיניים שלו מצטעפות בטינה לעברו, חושב שזה חמוד.

"אתה אפילו יותר חמוד כשאתה כועס.. מי חשב שזה אפשרי?" מונטנה מתגרה ולוקאס מגלגל עיניים.

"זה הזמן שלך להתחפף, נמאס לי מהנוכחות שלך.."לוקאס אומר בטון מזהיר ומונטנה מגחך, מתיישר בכיסאו.
"כל מה שהנסיך שלי רוצה"מונטנה מדבר עם לבבות בעיניים.
"אני לא נסיך, אני דיקטטור" לוקאס קובע.
"אתה עוד תלמד את השיעור הזה שאתה מתחנן אליו.." הוא מוסיף, פותח את הלפטופ שלו ניסיון להתעלם מהנוכחות של מונטנה שעדיין בחדר.

"התענוג יהיה כולו שלי, יש לי זמן ללמוד להכיר את האישיות הכריזמטית שלך לעומק.." מונטנה מביט בפרופיל של לוקאס ולא מבין איך הוא לא הבחין כמה הוא מושך לפני..
אולי השיער השחור גורם לו להיראות קצת יותר לא אנושי, הוא נראה כמו אנטי הירו לוהט ומונטנה אול אין בשביל זה.

"נתראה.." מונטנה קם, מעביר מבט אחרון על הארוס שלו.

"אתה עדיין פה?" לוקאס עוקץ בלי להסתכל על מונטנה אפילו, מקליד דברים במחשב על ציפורניים מסודרות וצבועות בשחור שעכשיו גם אליהן מונטנה שם לב.
הוא מחייך, מסתובב ויוצא מהמשרד של לוקאס , נכנס לרכב שלו וממשיך למשרד שלו.

הוא מפספס את את ריו שעמד בחוץ במהלך כל השיחה ועכשיו נכנס ופורץ בצחוק על לוקאס שפותח את הקלאצ' שלו שאצל ריו ומעביר לו 10 דולר.

לפני שלוקאס נכנס למשרד, הוא קיבל עוד חצי שעה לפני התרעה על אורח  במשרד שלו שיושב ומחכה.
ריו התערב איתו שזה מונטנה ולוקאס היה בטוח שאחרי הניתוק בפרצוף של ג'קסון אתמול, זה אבא שלו.

אז כשהוא נכנס למשרד וזיהה את מונטנה, הוא כבר נהיה ממורמר.

ריו לוקח את השטר בפרצוף יודע כל.

"נשאר לך לשלם לי עוד 10...אלף" ריו מתיישב בכיסא מול לוקאס שנותן לו מבט מלא טינה.

"אתה לא צריך להזכיר לי, נבלה.." הוא אומר במרמור ומוציא את הפלאפון שלו מהכיס, מעביר לריו את הכסף בהעברה בנקאית בתבוסה.

"זה ממש מבאס, חשבתי שאני לא אצטרך להתעסק איתו!" לוקאס בועט באויר ברגליו כמו ילד קטן, מתבכיין.

"אני צדקתי, לי לא אכפת.." ריו מגחך אל לוקאס שתופס את ראשו בידיו ומתמרמר עוד.

"מה לעזאזל אני עושה עכשיו? הרמתי את  נמסיכה מהר מידי לדעתך?" לוקאס מדבר ביאוש, מביט בריו שמחייך אליו בעיניים משועשעות.
"אני לא חושב שמיהרת, הוא פשוט מטורלל ומזוכיסט.." ריו מושך כתפיים.

לוקאס נאנח.

"ברור שמוזר כזה יגיע מטעם אבא שלי.. אלוהים יעזור לי עכשיו.." לוקאס מתיישר בכיסאו ומגרד את גבתו בעצבנות.
"המוזר הסייקוטי הזה" לוקאס מתגלגל בפרצוף חמוץ חזרה לכיוון הלפטופ וממשיך להקליד.

"אתה חושב שהוא רציני לגבי מה שאמר?"ריו שואל בזמן שהוא בודק את האמינות של השטר בידו לפני שהוא מכניס אותו לכיס.

"מאחר ואתה יודע הכול והבטחת לעצמך את התיק שלך, תגיד לי אתה.." לוקאס עונה במירמור נוסף, זורק מבט עייף לריו.

"אני לא באמת יודע... הוא נראה די בעניין שלך.. לא נראה לי שהוא היה נותן למישהו לדבר אליו ככה סתם מהתגרות.." ריו מאומר במחשבה, מנסה לבלוע את החיוך שלו למראה הכעס ההולך וגובר על פרצופו של לוקאס.

"אני חושב שהוא פשוט רוצה להתנקם בי.." לוקאס ממשיך להקליד, מפעיל קצת יותר כוח משצריך ונעשה רועש.

"אתה לא חייב תמיד לדחוף אנשים שמחבבים את האישיות שלך ולמצוא להם תירוץ טוב ללמה הם לא אוהבים אותך.. אולי זאת ההזדמנות שלך להפסיק להתהולל.." ריו מציע בנימה מפייסת.

"גם אתה הולך להיות על התחת שלי עכשיו?" לוקאס נותן לריו מבט עצבני ועייף.

"ממש לא, אני פשוט זה שעשה את בדיקת הרקע עליו, אני יודע שאתה הטיפו שלו, לכן אני לא חושב שזה משחק.
הבחור החליט שאתה מוצא חן בעיניו.. מה רע?" ריו מתנער מלהיראות שיפוטי ללוקאס.

"הוא מתלבש זוועה, דבר ראשון.." לוקאס ממשיך להקליד תוך כדי שהוא מדבר.

"העניבה הזאת באמת הייתה לא קשורה לכלום.." ריו מתוודה

"אני יודע.. הסטייל שלו מזעזע.." לוקאס מתבכיין שוב.

"אלוהים למה רק יצורים נדבקים אלי? זה פשע לעשות קצת כיף ולברוח? הדבר האחרון שהייתי צריך זה אותו כמו מסטיק בשיער" הוא ממשיך, משעין את ראשו על ידו ומביט במיילים שלו.

מימזים:

מונטנה שהחליט להתהפך:

לוקאס,שלא מבין מה נסגר עם הבחור:

Bạn đang đọc truyện trên: AzTruyen.Top