(Unicorn (BOYxBOY
:Chapter Seven - Go To Hell For Heaven's Sake

אוסטין מתקדם לכיוון שלי ושל לארה במהירות, הוא בדרך כלל רק עובר, מכחיש כל קשר לאחיו הקטן, אבל היום הוא מבצע את הפנייה, מבטו מתמקד עלי בזמן שכל העיניים צופות בו, הכעס נשקף מהליכתו כך שלא צריך מבט בעיניו בשביל לדעת את הרגש השולט.
לארה נצמדת אלי, מחזיקה את ידי, היא יודעת שאהבה לא תצא ממערכת היחסים שלנו, לכן לא חוששת. "שלום, תומאס." אוסטין יורק את שמי, מבטא אותו לא נכון, אני לא מעיר לו על כך. אני לוחץ את ידה של לארה, מסתכל עליה ומחווה בראשי לכיוון דלת היציאה, לא לוקח לה הרבה זמן בשביל להשתחרר מאחיזה וללכת לשם. כל שהייתה צריכה הוא האישור שלי בשביל שתלך ותעזוב אותי עם אחי הגדול, שאיש אינו יודע פרט זה. הוא כנראה מבחין בכל המבטים כי מיד מסתכל מסביבו, לוקח נשימה עמוקה, "אם לא אכפת לכם, אנחנו רוצים לדבר בפאקינג פרטיות, אז תתעסקו בעניינים המזויינים שלכם!" הוא נוהם את המשפט האחרון, אני מנסה לא להירתע, אבל המראה שלו כך זה דבר שאני מתמודד לעיתים רחוקות, ההתעלמות שלו עדיפה עליי ברגע זה, אני לא מסוגל מאמין כי מפחד שמא ייפגע בי.

"למה לא אמרת לי?" הוא ספק צועק ספק לוחש, אני מביט בו בבלבול, מה הייתי אמור לספר לו?
"למה דייב היה צריך לבוא אלי בכל פעם שהחבורה של אלכס האיום והנורא מרביצים לך?" הוא מעוות את קולו כשאומר את שם החבורה, יורק את שלוש המילים בזלזול, אני מיד מסתכל לצדדים כדי לראות שאף אחד מסתכל, רואה כי כולם צייתו לאוסטין, אין מבט אחד המופנה לכיווננו. אני מרים את עיני לכיוון עיניו החומות-ירוקות של אוסטין, רואה את הלהבות המלחכות בעיניו, לא מסוגל להחזיק את המבט מול הכעס שלו ולכן משפיל את שלי. "הסתכל עלי, קיבינימט!" הוא נוהם חרישית, אני נרתע כאשר ידו מושטת לכיוון פניי, למרות שהוא צועק עלי ואומר שהוא שונא אותי, אני יודע כי הוא אוהב אותי, אחרת למה שיידאג? למה שייפנה אלי בשעות בית הספר?

אני מרים את פניי בחשש, שולח לו חיוך קלוש, לוחש, "אתה דואג לי," מבטי מלא תקווה, דבריי היו אמורים להיות שאלה אבל נאמרו כאמרה, זה נראה כאילו הוא מחפש מילים, מגלגל את עיניו לאחר כמה זמן, "אתה יודע מה אתה, תומאס. אל תתגרה במזל שלך." הוא מסנן מבין שיניים חשוקות, לפי דבריו אני מבין כי הוא לא רוצה קשר אלי בתור אחיו הקטן, לא יכול למנוע מעצמי את הדיבור, לכן פולט בלחישה, "הם יודעים שאנחנו קרובי משפחה,"

"ברור שהם יודעים, פאג. יש לנו את אותו שם משפחה!"

אני לא נותן לנימה של דבריו להשפיע עלי, לכן פשוט משפיל את ראשי, הוא מרים אותו, מכאיב לסנטר הקטן שלי. "עכשיו, למה אתה לא מספר לי שאלכס מציק לך? למה דייב צריך להגיד לי זאת?" הוא שואל, עיניו נראות באמת ובתמים מסוקרנות, אני משפיל את עיני, לא מוכן להסתכל עליו. דייב באמת נמצא כמעט בכל מקום בשביל להצילני, אני זוכר שהוא היחידי שהתנהג אלי בצורה נחמדה מאז אותו לילה בליל כל הקדושים, לא יודע את הסיבה לזה אבל גם לא מתלונן.
"אני- אתה גם ככה לא עושה משהו בעניין," אני לוחש, אצבעותיו לוחצות על שתי לחיי, גורמות לקולי להתעוות קצת ולשפתיי להתעגל, אני לא אוהב כשהוא עושה זאת, אבל לא יכול למחות כי הוא חזק ממני. "אני לא הבייביסיטר שלך, תומאס, אני לא צריך לעשות משהו." הוא יורק, משחרר קצת את אחיזתו בפניי כשאנחנו שומעים קולות צחוק, ברגע שאוסטין זז קצת אני יכול לראות את אלכס, כריס ורוי צועדים לכיוון הלוקרים שלהם, שבמקרה נמצאים בסמוך לשלי, אוסטין מעיף בי מבט לפני שזורק את ראשי מאחיזתו, פונה לכיוון אחר, משאיר אותי לידם.

אלכס נעמד מולי ברגע שהם מגיעים, "שלום, פאגוט. אתה מחכה לנו? כמה נחמד." המתיקות בקולו מחליאה אותי, מעולם לא חשבתי שאוכל לא-לאהוב מישהו, אולם הוא לגמרי ניפץ את המחשבה שלי.
אני לא מספיק למצמץ ואלכס מיד מועד אחורנית, אני רואה את אוסטין מולי נושף על אגרופו, דייב נמצא לידו, שולח אלי חיוך נחמד, אני מחזיר לו אחד, אין סיבה שלא אהיה נחמד אליו. אני לא יודע איך אוסטין הגיע כל כך מהר לאחר שהלך, אולם לא מתלונן על זה כשהוא מחייך לכיוונו של אלכס ברגע שהוא מתאושש, החיוך שלו מלא במרירות. "לך לעזאזל, אלוהים אדירים," הוא אומר, ברגע שאלכס לוקח נשימה בשביל למחות כנגדו, אוסטין קוטע אותו. "אף אחד לא רוצה לשמוע אותך, שמור את נשימתך."
ובמילים אלו, הוא מסתובב והולך, ולפני שדייב הולך איתו הוא שולח אלי קריצה, המחווה הקטנה הזאת גרמה ליום שלי להיות ורוד כמו שאמור להיות.

•🌹•

,Go to hell for heaven's sake"
No one wants to hear you }Save your breath..." {Go To Hell For Heaven's Sake, Bring Me The Horizon

ⓢⓣⓡⓞⓝⓖ♥ⓡⓞⓢⓔⓢ