תומאס : הנסיעה הייתה ערוכה ממש ערוכה , לפחות שעתיים , , הגענו לשדה עם בקטות נטושות , אוקיי , זה מחריד ממש מחריד , אמא יצאה מהאוטו ואני יצאתי אחריה , ראיתי ילדה , הילדה הייתה בערך בגילי , השיער שלה היה בלונדיני קצר , הוא הגיע לה עד הכתף ,היה לה גלח עם פסים סגולים , העיניים שלה היו ירוקות , היה לה מבט של מוות "תיה נכון ?" שאלה אמא בנחמדות , היא שתקה "אני יודעת , את לא סומכת על אף אחד ואני מבינה את זה " אמרה בחיוך "זה תומאס " אמרה אמא , תהיה בחנה כול צעד וצעד כאילו מחכה למשהו , אמא הוציאה טליון , תיה הרימה גבה "אז זה נכון ?" אמרה תיה , היא שמה לי את התליון , התליון היה בלוט וחליל קטן מבמבוק , אמא הוציא את המזוודה שלי "לכו מהר " אמרה אמא "רגע , מה איתך ?" שאלתי אותה , בדרך כלל אמא מלווה אותי , עד הסוף "ביי תומאס " אמרה נכנסת לרכב נוסעת , לא אבנתי מה קורה "בוא " אמרה תיה ולי לא נשארה ברירה והלכתי אחריה . כול הבתים היו שחורים כמו פחם , שרופים , זה היה פשוט מזעזע , תיה נכנסה לאחד מהם שהיה די גדול ואני אחריה "מי את ?" שאלתי אותה , היא לא ענתה "לאין אנחנו הולכים ?" שאלתי אותה , היא בכול זאת שתקה ולא אמרה מילה , פשוט שתקה "את מתכוונת לדבר ??!!!!" שאלתי טיפה עצבני , היא גילגלה עיניים בתמורה "למה יש כאן כול כך הרבה בתים נטושים ושרופים ?!!!!!" שאלתי , היא הסתכלה לי ישר בעיניים "אתה לא רוצה לדעת " אמרה בקול רציני נעצרת ליד דלת , זות שהייתה ליד למחסן , היא הסתכלה סביב , היא הוציאה את טליון מהחולצה שלה , זה היה טליון מזהב , טליון שמש "רפונזל אמא שלי לעד " אמרה והדלת נפתחה "כנס מהר " אמרה ונכנסתי , היא נכנסה אחרי סוגרת את הדלת , הייתה מולנו חומה , מעוד גבוהה , לפחות 6 מטר גובהה , היה שער באמצע החומה , נגשנו לשער ,היו בוא שתי חיילים , כמו אלה מהאגדות "תיה שאן " אמרה והם פתחו את השער "בוא " אמרה ואני כמו כול הזמן הזה בערך מיליתי פקודות , נכנסתי אחריה , הייתי בשוק ,המקום הזה היה ענק , היה שם מבנה גדול שהיה נראה די ישן "ברוך הבא לפנימייה ביבידי בובידי בו " אמרה ,מה לעזאזל??!!!!!