"בספינה שתשוט בים, או אז יבוא הרגע המושלם, בו שתי ילדות ימהרו להגיע, ולהן שעון שמעביר בזמן: לא לבדן הן יבואו, כי עם חצויים נוספים יגיעו: ואת המהופנטים אשר תקועים בחוף יחדיו הם יצילו."מיקה וואלדס הבת של ליאו המפורסם במחנה החצויים יוצאת למסע החיפושים שלה. האם תציל את המצב בעזרת חבריה או שהמצב רק יעשה גרוע יותר?…
פאנפיק לכ ו ל הסדרה של גורלו של אפולו עם כל הספויילרים הכוללים, עם כמה שינויים קטנים מצידי.(כמו למשל אני מכחישה את מה שקרה לג'ספר ואני מוסיפה דמויות משלי כדי שזה לא יהיה גניבה מהגאון ריק)…
טוב אז...החלטתי ללמוד לכתוב באנגלית בדרך מיוחדת, בדרך שאני אוהב.אתם לא חייבים לקרוא...אני סתם רוצה להשתפר באנגלית כדי שאולי יום בהיר אחד אני אוכל לקרוא את כל מה שלא תירגמו בפרסי ג'קסון (מי שלא יודע, לך להיות המום ולבכות בוויקפדיה.) בתקווה.אבל בעיקרון הקטעים יהיו פה בסגנון הארי פוטר(:כוכבים כמובן יתקבלו בשמחהותגובות גם הן(:קטע לדוגמא מהספר: ".It's happening," said one Faye at thursday's official fairy assembly ahead of the weekend. .".Humans are beginning to become acquainted with us. We must prepare for the worst."."".I agree," said the head of the Fairy Council, and nodded his head" ".But I also think it's worth showing at least trust at first for the girl who will come to save us."".The pi who spoke at first looked up to the ceiling. "Of course you'll think so."".We owe ancient humans a great debt.".Said the head of the council harshly to the simple pye.".That's why you're on the verge of being out of our Benard gathers."Brand muttered to himself things he now dared not say out loud to the head of the assembly .and then breathed deeply and nodded."And now that we're back to ourselves," said the head of the council and turned" to all the fairies again. "We must welcome Amelia."…
ספר על פיות ועל גורל, ואיך הכל תלויי בחבורת נערים אחת.נו, הדברים הרגילים. התחלה, אמצע, סוף. או לפחות ככה הנערים חושבים בהתחלה.הם באים לבית הספר בסך הכול כדי ללמוד לשלוט בכוחות העל טבעיים שלהם ובכנפיים שלהם, אבל מגלים בסופו של דבר שקורה בפנימיית קסם הרבה, הרבה יותר מרק ללמוד לעוף ומלקבל חיים קסומים. בגלל שסכנה מאיימת על פנימיית קסם ועל עולם העל טבעיים כולו. למה דווקא עכשיו מנהלת פנימיית קסם נעלמת כאילו שהאדמה בלעה אותה?מי רוצה אותה, ולמה?איך כל זה קשור לעולם הקודם שלהם, לאנושיים?…
("וואן" "שוט"- קטע קצר אחד למי שלא יודע)(הסברתי כי אני נותנת לקרוא את הספרים שלי גם לא לתולעי ספרים אלא לפשוט חברים שלי...) כאן אני אכתוב פריקות, כשתהיה לי השראה, וסתם רעיונות לסיפורים שאולי בעתיד אני אכניס או אהפוך אותם לספר ופאנפיקים לספרים שונים. הוואנשוטים יהיו לרוב לפרסי ג'קסון וכל מה שקשור אליו, ולספרים פחות מוכרים שאני רוצה לעשות להם מקום כאן.יכול להיות שאני אהפוך את הפריקות או את קטעי ההשראה לממש ספרים..אז כל הזכויות שמורות לי, (ולריק ריירדן כמובן) אל תיקחו מפה שום דבר בבקשה):לאלה שגולשים כאן דרך קבע- לתת לקטעים כוכבים ותגובות לא יהרוג אותכם, אני מבטיחה(:חוץ מזה, אני מקווה שתהנו(:הדסטורי^_^…
לרוני יש סוד: (טוב, כמה סודות.) והסוד הזה מלחיץ אותה נורא. כל חייה, או לפחות מאז שהיא זוכרת את עצמה, רוני שומעת קולות לא הגיוניים שבאים אליה כמו משום מקום. זה כאילו שהיא שומעת מוזיקה באוזניות, אבל כשהיא בלי אוזניות בכלל. ובאופן משונה, הקולות האלה דווקא עוזרים לה לתפקד בחיים; היא יודעת בזכותם מה האנשים סביבה הולכים לעשות בעוד רגע, או מה החיה האהובה עליה רוצה שהיא תעשה בשבילה באותו רגע, או מה הנערה שהיא מחבבת חושבת עליה... אבל הכל מסתבך כשיום אחד יצור מעופף אוסף את רוני אל חבורת נערים שמלאה בסודות כשלה להפתעתה, וכאילו שזה לא מספיק, אותה החבורה טוענת שיש להם גורל משותף, אפילו כשהיא בכלל לא מכירה את החבורה. מה הוא אותו גורל? ואיך הוא קשור לקולות שרוני שומעת? אוולין מפחדת. לפני כמה לילות היה לה חלום מלחיץ בטירוף - שבו משהו נורא קרה לחבריה. איך היא אמורה להיות איתם כל הזמן ולהסתיר תוך כדי מידע כזה מפניהם? ואם מפלצות ועולמות נסתרים מעין אנושית רגילה קיימים במציאות, האם גם החלום שלה עלול להתגשם?…
מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאתם צריכים להציל את העולם ממשהו נורא?אריאל וחבריו לכיתה חולמים אחד אחרי השני חלומות נוראיים ואחרי פגישה רגילה זה עם זה מגלים שהם מגלים להם מסר חשוב:הסבתות והסבים שלהם מסתירים מהם משהו. והוא גדול ונורא.…
המלחמה נגמרה. אך לכולם נדמה שהחיים הקשים רק התחילו. הם רגילים להילחם ולמסעות חיפושים- כיצד יתמודדו עם העולם הרגיל ועם כוחותיהם והמפלצות, שלא מפסיקות להריח אותם לעולם?הערת הכותבת:מי שרוצה נבואה וכל זה, זה לא המקום, אני חוששת. אני ממש הולכת לעשות את החיים הרגילים שלהם, כי זה ממש מסקרן אותי. אולי תהיה נבואה קטנטנה, אבל זהו. זה יהיה לאיזה שתי שניות בערך. מצטערת. אולם יש מלא פאנפיקים עם נבואות אבל, אתם יכולים לחפש ולקרוא אותם(:…
רודפים אחריך מפלצות? אתה רואה יצורים? יש לך הפרעות קשב וריכוז או דיסלקציה או בעיות עם מספרים? כאן מקומך!מדריך לחצויים מתחילים שהרגע גילו את האמתולנו, בני התמותה האומללים- ספר/פאנפיק/מדריך זה יכול לעזור לכתיבת פאנפיקים, לכל מי שצריך ריענון בזיכרון(אהמ אהמ, אני מאשימה את יונו.) אבל מתעצל לקרוא שוב את כל הספרים.תהנו!הערה: הספר הזה נכתב בהומור. אין לקחת שום דבר ברצינות##קרדיט לריק ריירדן על העולם הנפלא הזה#…
כן עושים מלא כאלה אבל גם אני רוצהההההאה ואני כותב את זה כשאני ממש מפחד כי אני בבית הומופובי אז הצילו.…
כי משעמם ליוראיתי שהרבה עושים את זה ואני לקויית למידה ולא ראיתי אף ספר על זה, אז החלטתי לעשות בעצמי כי למה לאמוזמנים להציץ לעולמנו ולככב לי את הפרקים^-^סיימתי בית ספר אז אעשה מה שאני זוכרת ומהחיים שלי...אם מישהו לקויי למידה, ורוצה שידעו על זה משהו, הוא מוזמן לכתוב לי בתגובות ואשתדל לעשות על זה פרק!…
אוקיי אז...אני מזהירה...קראתי את הפרקים הראשונים של אפולו החמישי באנגלית ככה שיש לי כבר כמה פרטים עליו וגם פרטים עליו מוויקיפדיה, ככה שמי שלא רוצה ספויילרים הפאנפיק הזה לא בשבילכם, אני פשוט כבר מתפוצצת מבפנים ואני חייבת לכתוב פאנפיק לפחות.…
מישהי המציאה את זה כאן והיא אישרה לי לעשות את זה גם. תהנו!זה פאנפיק למיתולוגייה היוונית, אפרודיטה כותבת יומן אישי.…
סבי היה טיטאן הים נראוס , וסבתי הייתה טתיס, טיטנית ואלת מים. ואני?אני, הודיה המסכנה שרק רצתה להמשיך בחייה הרגילים מאוד, ותודה ששאלתם, בישראל, התגליתי כבת תטיס בשנייה הראשונה בה כף רגלי דרכה במחנה החצויים. תטיס, לכל מי שהרים גבה בשאלה עכשיו, היא אלת השלום. בגדול, די נדפקתי.לפעמים הדרך היחידה לגרום לכולםן להבין שזה שאת הבת של מישהו לא אומרת שאת חייבת להיות כמוהו, היא לצאת אל מסע מטורף בעקבות הקסם שלו. וזה בדיוק מה שקורה לי, אלואיז דרק, כשהכול התחיל להסתבך מבחינת האלים ובני התמותה. אוף, הייתי מוכנה לעשות הכול כדי להמשיך לישון לנצח כמו כול שאר האחים שלי למחצה בביתן חמש עשרה.…
אז זה רעיון שלקחתי מהפורטל של הארי פוטר הישראליאבל החלטתי לעשות כזה משלי אבל הקרדיט לרעיון למי שעשה את זה ראשון שם(או ראשונה או שניהםן אין לי מושג)והחלטתי לעשות כזה משלי כי קראתי כל ספר לפחות אלף פעמים (אולי חוץ ממה ששייך לאפולו, בינתיים) אז חשבתי לעצמי בשעמום הקורונה כמו מה שקרה עם שאר הספרים שלי שגורמים מחשבה, למה לא לנצל את הידע שיש בי לטובה?כן עוד ספר שסביר להניח שלא יהיה גמור אף פעם…
'יש חמישה נערים שמשנים צורה לזאב, ינשוף, לביאה, חתולה ועטלף. יחד הם חזקים הרבה יותר מכל אחד לחוד.'בחנתי את היומן שלי במבט מהורהר במה שכתבתי עד עכשיו. מצויין. מה הלאה?היססתי כשכתבתי ביומן שלי את ההמשך והעט הוורוד שלי רעד בהתאם לדפיקות ליבי.עכשיו אנחנו יוצאים למצוא את האוצר והתרופה.החלטתי. 'אף אחד מאיתנו הוא לא מי שהיה לפני כן. 'סגרתי את העט.הערת הכותבת:לא בעד הקהילה הגאה?עופו מפה על הטיל הקרוב ביותר לכוכב פוסידון(נפטון, נו) ותטבעו שם. ותמסרו ד"ש לאחים של כירון על הדרך, בבקשה. תודה.…
כשאמא שלי אמרה לי שאני חצוייה, רק הנהנתי בהסכמה מוחלטת. ' כל החיים שלי קרו לי דברים מפחידים ומוזרים שלא היו לי להם הסבר.' חשבתי בעוד הבטן שלי מתהפכת בעצבנות.כשאמא שלי אמרה שאני צריכה ללכת למקום בטוח בשביל אנשים כמוני, רק משכתי בכתפיים בהבנה.מצויין. חשבתי. אז מעכשיו אולי יעלמו קצת המפלצות המפחידות שלא הפסיקו לרצות כל יום לאכול אותי לארוחת בוקר, צהריים וערב. אה, וחלק רצו לאכול אותי גם כארוחת לילה.אבל כשגיליתי עולם שלם של מפלצות וכשהייתי צריכה לצאת למסע חיפושים מסוכן.... טוב, זאת כבר הייתה בעייה.אז תמיד רציתי לכתוב סיפור על בת האדס. אז הנה לנו!בת האדס מגיעה לראשונה אל מחנות החצויים, ובוא רק נגיד שהולך להיות מעניין.יופיעו כאן דמויות מקוריות משלי שהמצאתי במהלך כתיבת כל מיני פאנפיקים כדי שזה לא יהיה גניבה מריק ריירדן.אני מקווה שתהנו!(:וכמובן שאשמח מכם לכוכבים ולהערות והארות.…
כי משעמם לי נורא בסגר אז אפתח כמה ספרים שגורמים מחשבה במהלכו. ובינתיים אני מבינה דברים מעניינים, אז חשבתי לעצמי, למה לא לשתף אותם עם העולם כאן?קרדיט ענק לספר ' קסם הרשימה - חלומות צריך לצעוק! ' על ההשראה לרעיון הספר הזה.אז אני מקווה שתהנו(:הערה חשובה:הספר הולך להיות רציני, לא ציני או בצחוק, אין בו כל כוונה להעליב אף אחד.ת, אז אם זה קורה בטעות, דעו שלא התכוונתי. תודה ולהתראות…
"זה בקשר לאמא שלך," שמעתי אותו אומר. קפאתי שוב. על אמא הוא אף פעם לא הסכים לספר לי. "אני...היא לא מה שאת חושבת שהיא." "נוטשת?" שאלתי והוא הצליח לצחוק בקול רועד. הוא נתן לי יד. "לא. ג'וליה, היא..היא....הייתה מדהימה. מקסימה. ממש מכשפת, אם אני יכול להגיד את זה עליה." הוא השתתק. "אני...אני לא יודע איך להגיד לך את זה. אבל הגעת לגיל שצריך, ואני, אם להודות באמת, לא רוצה להסתיר את זה יותר ממך גם. ג'וליה, את...את לא אנושית." אזהרה! אם אתם נגד הקהילה הגאה הסיפור לא בשבילכם.פאנפיק לדם האולימפוס.…
אכתוב כאן דברים.אני צליאקיתוהגיע הזמן שישמעו גם אותנוזה ספר כמו אחד שכבר יש לי בפרופיל( ' דברים שרק לקויי למידה יבינו' )אני מקווה שתשכילו ושתהנו(:…