הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

נקודת מבט גיסונג
ה

שעה הייתה שעת לילה מאוחרת.
מינהו ואני הסתובבנו לבדנו במסדרון הרחב, לבושים בפיגמות או לפחות בסוג כלשהו של פיגמות. לבשתי את מכנס הפיגמה האדום המשובץ שקיבלתי לחג המולד ומינהו היה לבוש בתחתונים בלבד, כמו תמיד. אני לא יודע מה עבר על מינהו ברגע בו נתקלנו אחד בשני בכניסה לחדרו, אך הוא נראה חרד. הוא חרק את שיניו והביט בי בעיניים כהות, בוערות וממוקדות, לא מסיר את מבטו ממני אף לא לרגע אחד. ניסיתי לנחש על מה חשב לעצמו כשהסתכל עליי בצורה כה ארסית, ובאותו הרגע בו שאלתי את עצמי זאת, קיבלתי את התשובה.

מינהו התקדם לעברי. הוא תפס במפרק ידי ומשך אותי אחריו אל תוך חדרו החשוך. הוא הושיב אותי על המיטה והניח את כפות ידיו על כתפיי, מוּרֶה לי להישאר ישוב כשנישק אותי והחדיר את לשונו הסקרנית אל תוך פי, מנחש מה אכלתי קודם לכן. "שתית יין ואכלת... שוקולד מריר?" שאל מינהו בגבות מורמות ואני הנהנתי בתגובה. "לא הצלחתי להירדם אז פינקתי את עצמי." מינהו פער את עיניו בהתנשאות. "לזה אתה קורא פינוק?" אמר וגיחך מינהו כשהסתכל עליי בסלידה. "אתה רוצה לקבל פינוק אמיתי?" הוא שאל והרים את סנטרי באגודלו ובאצבעתו המורה, לא מותיר לי ברירה אלא להביט הישר אל תוך עיניו שבהו בי חזרה במבט רציני. בלעתי את רוקי בלחץ. חששתי ממנו אך באותה נשימה רציתי בו עד כדי שיגעון. כנראה שמבט עיניי אמר הכל, כיוון ולא הספקתי להגיב ומינהו כבר הפיל אותי על מיטתו והתמקם מעליי. "אני אראה לך מה זה פינוק אמיתי." מינהו תפס את מכנסי הפיגמה האדומים שלי ומשך אותם ממני יחד עם הבוקסר שלבשתי. מיד לאחר מכן תפס את שתי רגליי והרים אותן מעלה. הוא הניח אותן על כתפיו וקיבל זווית מושלמת אל איברי המוצנעים. הרגשתי חשוף יותר מאי פעם ולא יכולתי לעצור את עצמי מלצרוח עליו. "ח-חכה רק ר-רגע..!" צעקתי ומיד ניסיתי להסתיר את איברי מפניו. "הפוזה הזאת מביכה מדי..." אמרתי והמשכתי לנסות להסתיר את איברי, אולם מינהו תפס והעיף את ידיי אשר הסתירו את איברי המוצנעים מעיניו הצמאות. "זה לא שלא ראיתי אותך ככה כבר בעבר." הוא אמר ונישק את הרגל שלי, גורם לי לרעוד מהתחושה המדגדגת של נשימתו החמה על עורי החשוף. "זה לא משנה." משכתי בכתפיי. "הדרך בה אתה רואה אותי כשאני ככה... זה מביך יותר משאני יכול לשאת." הטתי את ראשי אל הצד בבושה, מנסה להימנע מכל קשר עין איתו. "גיסונג..." הוא קרא בשמי בקולו העמוק וליקק את אצבעתיו לפי שנגע בכניסה לישבני. "האצבעות שלך קפואות-" אמרתי והשתנקתי במקומי כשדחף אצבע אחת פנימה. "תירגע ותשתדל להתרגל." אמר ונישק את הרגל שלי שוב. "אני מכניס עוד אחת." הודיע ואני הנהנתי. קימרתי את גבי ונאנחתי בלחש כשהרגשתי את אצבעתיו ממשיכות את דרכן פנימה לתוכי. "אהמ!" גנחתי. אף על פי שהיינו בחדר לבדנו, ניסיתי למתן את גניחותיי כמה שרק אפשר למרות תחושת האצבעות שגרמה לי להרגיש מוזר בכל פעם מחדש כששכבנו. עם כל מאמצי במטרה להשתיק את גניחותי, מינהו נגע בנקודה אקראית בתוכי שגרמה לי לזנק ממקומי ולגנוח. צמרמורת מענגת עברה בי והלהיטה כל חלק בגוף שלי, שהתרגש מהמגע המענג בנקודה האקראית. משהו נפעם בתוכי מההרגשה הטובה שנבעה מאותן הנגיעות בנקודה והפה שלי לא יכול היה לשלוט בעצמו. פלטתי גניחות בצלילים גבוהים כל כך, כאלו שמעולם לא ידעתי שיכולתי להפיק. "לא ידעתי שאתה יכול להגיע לגבהים האלו." אמר מינהו וציחקק. "כל יום לומדים משהו חדש עליך." עצמתי את עיניי, אך יכולתי להרגיש את חיוכו של מינהו כשדיבר. החיוך המעצבן הזה שלו רק גרם לי להאדים עוד יותר. "ת-תפסיק. אל תזיז כלום. אני מרגיש שאני-!" דבריי נקטעו כשמינהו לחץ על אותה הנקודה שוב בחוזקה רבה יותר מהפעמים הקודמות. השתנקתי במקומי בבהלה. דמעות נקוו בעיניי ואיברי דלף כשפי פלט גניחות מעומעמות מהצמרמורת שעברה בגופי. אם הוא ימשיך ללחוץ על אותה נקודה, אני אגיע לשיא שלי אפילו מהר יותר ממה שחשבתי שיקח לי.

"אתה כבר עומד לגמור? זה לא מוקדם מדי?"

"א-אם תפסיק לגעת בנקודה הזו, אולי אני-"

"איזו נקודה? זאת?" שאל בערמומיות ונגע שוב פעם באותה הנקודה הרגישה שגרמה לי לרעוד. לא רציתי להודות בפניו בכך, אבל ככל שהמשיך לגעת באותה הנקודה, כך הרגשתי עונג גדול יותר עד שגמרתי.

משום מה, הרגשתי עלוב על כך שהגעתי לשיא שלי כל כך מהר הלילה, אבל האצבעות שלו, האצבעות היפות שכל כך אהבתי, גרמו לי להרגיש טוב עד שלא יכולתי לשלוט בעצמי.

"פאק, גיסונג..." מינהו קילל בקולו העמוק וניער את אצבעותיו כשהוציא אותן ממני. מעולם לא חשבתי שאיברי יכול לעמוד שוב רק בגלל קללה, אבל כשמינהו אמר משהו בקולו העמוק בסיטואציות כאלו, איברי נעמד בתוך שנייה. ברוב הפעמים רציתי לקבור את עצמי מבושה בכל פעם שזה קרה, אבל עכשיו, שמחתי מכך שאיברי עמד ככה מולו, כיוון ומינהו נראה גאה במה שגרם לי להרגיש.

בזריזות וללא מילים מיותרות, מינהו הפשיל את תחתוני הבוקסר שלו מטה וחשף את אותה הבליטה שהרתה בתחתוניו עוד לפני שבכלל עשינו משהו. איברו עמד ופעם, מחכה בקוצר רוח מהעומד לקרות. "גיסונג." אמר מינהו את שמי והעביר יד בתוך שיערי הצבוע לכחול. הוא נישק את המצח שלי ולאחר מכן עבר לנשק את שפתיי. הוא הניח שובל נשיקות רטובות על קו הלסת שלי ומשם ירד ישירות אל הצוואר שלי. משם המשיך אל עצם הבריח עד שהגיע אל הפטמה שלי וצבט אותה כשהוא מביט בה ונושך את שפתו התחתונה כשעשה זאת. "שמעתי שיש אנשים שרגישים מאוד כשנוגעים בהם כאן. מעניין אם אתה אחד מהם..." הוא אמר בשקט וחייך כששפשף את אגודליו בחוזקה על פטמותי, חוקר כל אחת מהן בסקרנות. "אה... היונג, ת-תפסיק." התפתלתי והתנשמתי בכבדות מהמגע שלו בפטמות שלי, שמשום מה היו רגישות כל כך. "תפסיק...! אני לא יכול-" מינהו התקרב אל צווארי ומצץ אותו, משאיר סימן עליו בזמן שהוא צובט את פטמותי הרגישות. גנחתי בשל מגעו וידעתי כמה מרוצה הרגיש מעצמו, כיוון והתחיל לשחק בפטמותי. הוא צבט אותן, משך אותן ושפשף אותן. נאנקתי מהתחושה שהמגע גרם לי וגניחותי נשמעו בכל רחבי החדר. "מינהו! פאק, מינהו היונג!" גנחתי בצווחות וזה צחקק. הוא הביט בי בחיוך מאוזן לאוזן כשראה את הריר שנזל מפי במתיקות עקב גירוי היתר שהרגשתי. "אתה ממש רגיש כאן, גיסונג."

"תפסיק! אני עומד לגמור..."

"שוב?" שאל מינהו וגיחך. הוא הניח את פיו על הפטמה שלי וליקק אותה במסירות. גופי התעוות והרגשתי חולשה ברגליי. נשכתי את שפתי התחתונה ומנעתי מעצמי לגנוח שוב.

"אני לא מאמין ששוב גמרת. וואו, האני, אתה כל כך רגיש." רעדתי כששמעתי את קולו הצרוד של מינהו בתוך אוזניי. "לא גמרתי אפילו פעם אחת. אולי אני צריך להיכנס לתוכך בתור עונש על זה שגמרת בלעדיי?"

"ת-תעשה מה שאתה רוצה." יכולתי לראות את ההלם על פניו מתגובתי. בדרך כלל הייתי מקלל אותו בכל פעם שהיה מנסה להחדיר את איברו לתוכי, אבל הפעם רציתי אותו עד כדי כך שהותרתי לו לעשות כרצונו בי.

"בסדר."

מינהו תפס באיברו ומיקם אותו מול כניסתי. ללא התראה, הוא דחף אותו פנימה כמעט בשלמותו. פערתי את פי בהלם. הרגשתי כי מינהו הגיע לחלק הכי פנימי בתוכי בתוך שניות ספורות וחשבתי שאני עומד להתעלף.

"אה!" צווחתי. "אתה כל כך עמוק-"

"נכון." השיב. "תראה, אני ממש כאן." אמר ונגע בבליטה שבבטן שלי. פתחתי את פי בשביל להגיב על הדבר, אבל ברגע בו מינהו אחז במותניי ודחף את עצמו לתוכי קדימה ואחורה, איבדתי את המילים לחלוטין.
כל מה שיכולתי לומר, אם באמת אפשר לקרוא לזה כך, היו מלמולים לא מובנים שנאמרו תוך כדי גניחות. "אה... מינהו! אתה יותר מדי... המפ!" גנחתי ותפסתי את סדיני המיטה.

"גיסונג..." הוא גנח את שמי. "אני כמעט שם.."

"ג-גם אני..." אמרתי בשקט.

מינהו דחף את עצמו עמוק לתוכי. הוא גמר בתוכי ואני גמרתי על עצמי כמה שניות אחריו בפעם השלישית להערב והרגשתי שכוחותי אזלו לגמרי מגופי. באנחה כבדה, צנח מינהו לצידי וחייך בזמן שאני הבטתי בו בפנים עייפות. "אלוהים, אני כל כך עייף..." מלמלתי לעצמי ופיהקתי. "מן הסתם. גמרת כל כך הרבה פעמים." אמר מינהו והעביר לי את נייר הטואלט. לקחתי אותו מידיו והשפלתי את עיניי. האידיוט הזה... גמרתי כל כך הרבה פעמים בגלל שהוא לא יכול לשלוט בעצמו כשהוא לידי.

"אין סקס בשבילך למשך חודש, חתיכת אידיוט."

"מ-מה?! למה?!" השתולל מינהו ואני הסתכלתי עליו במבט עצבני. "מה שתגיד. רק אל תבקש ממני "לעזור לך" כשתצטרך."

"בחיים לא ביקשתי ממך לעזור לי! אני עושה את זה בעצמי! חתיכת אידיוט! דפוק! בן זונה!"

"לא משנה כמה תקלל אותי וכמה תכחיש, אתה לא יכול בלעדיי."

"פפפ. מה שתגיד. עכשיו תהיה בשקט, אני מנסה לישון." אמרתי ועצמתי את עיניי בשביל לנסות להירדם, אולם לאחר כמה רגעים בודדים של שקט, מינהו טפח על כתפיי והפריע למנוחתי. "האני." הוא קרא בשמי ונישק את הכתף שלי. "בוא נעשה את זה שוב. רק עוד פעם אחת!" התחנן. "לא." "בבקשה?"

"לא. תבטיח לי שלא נעשה את זה שוב או שלא אתקרב לכיוונך למשך השבוע הקרוב."

עיניו של מינהו נפערו לרווחה בבהלה. "אוקיי אוקיי! אני מבטיח."

***

- כמה דקות לאחר מכן

"אה... א-אמרתי בלי... סקס."

"הבטחות נועדו כדי להפר אותן."

"פאקינג אידיוט. תשכח ממני למשך כל השבוע הזה. אני לא הולך אפילו להסתכל לכיוון שלך! ובטח שלא לחבק אותך כשאתה מבקש ממני! אה..." גבי התקמר כשמינהו הכניס את איברו עמוק יותר לתוכי. ככל שהשניות עברו, הרגשתי שכל דחיפה שלו נעשית עמוקה יותר. אחרי מקודם, לא יכולתי להודות בפניו בכך, אבל אהבתי את הדרך בה הכניס את איברו לתוכי באגרסיביות.
פאק. אהבתי את זה כל כך.

כרכתי את זרועותיי סביב צווארו של מינהו וזה לפתע נעצר מלהמשיך בשביל להביט בי.

"מה?" שאלתי והרמתי את גבותיי. "כלום. אתה רוצה שאפסיק?" הוא שאל והסתכל עליי. "לא גמרת וגם אני לא." אמרתי ומינהו חייך, מנשק את שפתיי בעדינות. "אתה משהו מיוחד, האן גיסונג." מינהו שוב זז. כל מה שיכולתי לשמוע היה את הגניחות של שנינו וקול עור מצליף בעור. "אני עומד ל-" לא הפסקתי לומר ושנינו גמרנו יחד. מינהו הוציא את איברו המטפטף מישבני בעדינות ואני הרגשתי את נוזלו המטפטף בתוכי.
"אז... אני עדיין יכול לקבל חיבוקים, נכון?"

"פאקינג אידיוט חרמן."

"גם אני אוהב אותך."

📎 : השיר לפרק זה ↷

- הפרק הבא לפי סדר הבקשות: צאן וסאונגמין. בקשות נוספות לפרקים יתקבלו בשמחה! 🫶🏻