הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

"אני אוהב אותך." לא היה לגיסונג מושג למה הוא הרגיש בצורך לומר לו את זה אבל המילים הצטברו בגרון שלו בכל פעם שהביט בו.

עיניו בערו. "גם אני אוהב אותך."

"באמת?"

"באמת."

אף אחד מהם לא ידע מי נע קודם. הכול היה מטושטש. מינהו היה מעל גיסונג. שפתיהם התנגשו וגיסונג קרס על גבו כשגופו של מינהו נחת עליו בכבדות.
המגע גרם לשניהם לגנוח בקול רם.
גיסונג שילב את אצבעותיו בתוך שיערו של מינהו, כרך את רגליו סביב מותניו והשיב לו בנשיקה נזקקת. הוא הצמיד את יריכו ונענע את מותניו כלפי מעלה. גיסונג רצה לצלול אל תוך מינהו, לא משנה איך. הוא הכניס את לשונו לפיו ונישק אותו בכל הכוח. מינהו גמל לגיסונג בגניחה עמוקה שכולה שביעות רצון.
גיסונג הרגיש את מינהו נוקשה בין רגליו, מתחכך ומשתפשף באבריו, גורם לצעיר לגנוח ולהתקרב אליו יותר.

המחשבות של מינהו הטשטשו כאשר גיסונג גנח באוזניו. ידיו נדדו על כל גופו של הצעיר. הוא הכניס את ידו תחת חולצתו הדקה וליטף באצבעותיו את גבו. "אתה כל כך נעים."
ידו הגיעו לכל פינה בגופו הזעיר של גיסונג - לרגליו, למותניו, לשיערו, לפניו. הוא נגע בכל מקום חוץ מהמקום היחידי שגיסונג היה זקוק שיגע בו.

גיסונג הרגיש את הלהיטות והתשוקה הגוברת בגופו ולא יכל לעמוד בכך. הוא התחרפן תחת מגעו של מינהו ונהפך למרושל. גופו רעד מתחושת הלהיטות והוא הרגיש שהוא מתמכר לה כיוון ונהנה ממנה. הוא הרגיש פרצי עונג מעקצצים בגופו אשר הציפו אותו בכל פעם שהתחכך בו מינהו.

הצעיר התענג על תחושת הלהיטות שחש כלפי מינהו, ובתוך כל הרגע הזה, נגע גיסונג בחלק הקדמי של מכנסיו. ידו של גיסונג נרעדה כאשר ידו באה במגע עם זקפתו של מינהו.

"לא. אל." מינהו גנח. הוא הצמיד את ראשו אל ראשו של גיסונג. "לא היום. אתה עייף." גיסונג נאנח. "כואב לך?" אמר גיסונג אל תוך שפתיו של מינהו. "כואב לי כל כך. אתה הורג אותי, גיסונג." הוא גנח וטמן את ראשו בשקע צווארו של הצעיר. "יש לך ריח כל כך טוב." מינהו נשך ושאב את עור צווארו של גיסונג והעביר עליו נשיקות חמות ורטובות עד שהגיע אל שפתיו של גיסונג וחזר לנשק אותו.

גיסונג לא יכול היה לשאת בזה יותר.
לא עוד.

הוא הכניס את ידו אל תוך החולצה של מינהו ושרט את עור גבו כשלשונותיהם התנגשו אחת בשנייה. מגע אצבעותיו של גיסונג גרם למינהו לחוש את אותה תחושת העקצוץ המענגת שהרגיש גיסונג בעצמו. הוא הצמיד אותו עמוק לתוך המזרן ונע עליו בכוח כשידו הגדולה נדדה אל רגליו של גיסונג.

הוא אחז בחוזקה בירך החשופה של גיסונג. המגע בין ידו הקרה לירך החמה גרמה לגיסונג להשתנק. הוא לא ידע אם הוא מתחרט שדווקא היום לבש את המכנסיים הקצרים האלה. אצבעותיו של מינהו ננעצו בעורו של גיסונג עד שנכנסו אל תוך המכנס שלו. הוא הרגיש את ידו על שולי תחתוניו ולרגע קט הבוגר היסס מלהמשיך.

גיסונג רצה לבכות. הוא רצה את מינהו כל כך, לכן מרוב תסכול תפס בידו ונתן לו את האישור לגעת בו. מינהו לא היה זקוק לעידוד נוסף. הוא הכניס את ידו אל תוך המכנס של גיסונג ותפס באיברו מבעד לתחתוניו.

"אתה כל כך קשה." אמר מינהו ללא בושה וגרם לצעיר להסמיק. הוא הוציא את ידו ממכנסיו ואמר, "אני רוצה להפשיט אותך." אמר מינהו וגיסונג הנהן. הוא לא דחה את מינהו כאשר שחרר את שרוכי מכנסיו והוריד אותם מעליו.

הוא נישק את יריכו הפנימיות של גיסונג ומצץ אזורים מסויימים בהם, משאיר סימנים כדי להוכיח לעצמו שגיסונג שלו.

גיסונג התחיל להרגיש את הלחץ באברו גובר ככל שמינהו המשיך למצוץ את יריכו. הוא החל לגנוח. מינהו צחקק לעצמו והחליט להתגרות בגיסונג עקב גניחותיו הרועמות. הוא החל לנשק את איברו מעל תחתניו, אשר היו צמודים והפכו את הבליטה שלו לכזו שאי אפשר שלא להבחין בה.

"אתה מתגרה בי?" שאל גיסונג בקול עמוק.

מינהו הסתכל עליו בחיוך מבלי לשבור את קשר העין שביניהם כשהוא מלקק את איברו של גיסונג מעבר לתחתוניו וגורם לצעיר להתפתל מעט תחתיו.

מינהו תפס בתחתון הבוקסר של גיסונג וזה הרים את ירכיו כדי שמינהו ימשוך אותם מעליו. כשהתחתון כבר לא היה חלק מהמשחק, איברו של גיסונג יצא לחופשי וגרם לצעיר להיאנח בהקלה.

"אתה כבר כל כך... קשה." אמר מינהו לפני שהניח את ידו על איברו של גיסונג ונישק אותו. "פאק, מינהו- ברור שאני קשה. ואני בטוח שגם אתה." עם המילים האלה, גיסונג כופף את ברכו כלפי מעלה והתחכך בבליטה במכנסיו של ​מינהו, מה שגרם למינהו לגנוח ולהרכין את ראשו מעט לאחור.

כשחשב שגיסונג הפסיק להתחכך בו, הוא חזר להביט קדימה, אבל גיסונג עדיין לא עצר את עצמו מלהתחכך. הוא היה זקוק לו יותר מדי והוא לא יכול היה לעצור את עצמו.

הבוגר חייך ונישק את שרירי הבטן של גיסונג ולאחר מכן חזר אל פניו ונתן לו נשיקה עמוקה.

"עכשיו תורי." אמר גיסונג והחליף את עמדותיהם. לעומת מקודם, כשגיסונג שכב בין רגליו של מינהו, עכשיו גיסונג עמד מעליו. "אתה כל כך יפה." הוא אמר לפני שנתן למינהו נשיקה על הלחי. הוא משך במהירות את מכנסי הטרנינג והבוקסר של מינהו בבת אחת, מה שגרם למינהו להתנשף בכבדות מהאוויר הקר והפתאומי שפגע באיברו. הצעיר הסמיק כשראה את איברו הזקור של בן זוגו בעיניו הגדולות והתמימות. פיו נרעד מעט, גורם למינהו לצחקק מתגובתו. "אתה מתרגש- אה-" דבריו של מינהו נקטעו על ידי גיסונג. הוא החל לנשק את יריכו עד שהגיע לבסיס איברו העומד ונישק אותו בעדינות ובאיטיות. הוא ליקק את איברו ונשק לו רק כדי לעורר אותו עוד יותר. הדבר היה יעיל במיוחד כדי לעורר את איברו של מינהו ולגרום לו לפעום בארסיביות, כיוון והוא יילל בשקט תוך כדי שניסה לדכא את הגניחות שלו.

"אנחנו צריכים להיות בשקט או שישמעו אותנו." אמר גיסונג ובתגובה מינהו גנח וגרם לגיסונג לשים לב לאיברו שנראה והרגיש כאילו הוא עומד להתפוצץ. לאחר שליקק את הזין של מינהו כמה פעמים, גיסונג התרומם למעלה בכדי להביט במינהו. "אני חושב שהכנתי אותך מספיק בשבילי." הוא אמר בשובבות ומינהו הנהן. הוא הרים את גיסונג והשכיב אותו על גבי המיטה.

הוא הכניס את אצבעותיו לתוך פיו של גיסונג כדי שימצוץ אותן לפני שיכניס אותן לתוכו בשביל להכין אותו לעומד לבוא.

מינהו גנח בשקט. התחושה של לשונו של גיסונג אשר ליקקה את אצבעותיו בלהיטות והרוק שציפה אותן גירו אותו היטב. הוא משך את אצבעותיו החוצה ופיו של גיסונג נפער לרווחה כשרוקו זלג במורד פיו וחוט רוק חיבר בין לשונו לאצבעותיו של מינהו.

"אתה נראה כל כך טוב כשאתה מגורה." אמר מינהו לפני שהניח את אצבעותיו היישר בתוך כניסתו של גיסונג, נוגע מעט בחור ישבנו לפני שהוא מחליק אצבע אחת פנימה.

"אה..." גיסונג נאנח בקול רם. התחושה של אצבעתו של מינהו בתוכו הרגישה טוב מאוד. בייחוד אחרי שלא הרגיש משהו בתוכו במשך כל כך הרבה זמן.

מינהו לא ביזבז רגע. הוא הכניס והוציא את האצבע שלו באיטיות ובהדרגה הכניס אצבע אחר אצבע עד שהכניס אל תוך גיסונג כשלוש אצבעות כשהצעיר מייבב וגונח תחתיו.

"אתה מרגיש שאתה מוכן?" שאל מינהו וגיסונג הנהן נואשות. לפני שעמד להוציא את אצבעותיו, מינהו עיקם אותן והתחיל לדחוף אותן אל הנקודה הרגישה של גיסונג, מה שגרם לו לעקם את גבו ולגנוח את שמו של מינהו בקול.

"הא- מינהו היונג-"

הגירוי שיגע את גיסונג. אצבעותיו הארוכות של מינהו מעולם לא הצליחו לגרום לו להרגיש טוב כמו עכשיו. "זה בסדר. אתה בסדר." אמר מינהו ונישק את לחיו של גיסונג. מינהו הוציא את אצבעותיו מגיסונג וקיבל ממנו גניחה חזקה הישר אל תוך האוזנים שלו. הוא חשב שהוא עלול לגמור רק מלשמוע את גיסונג גונח ככה אל תוך אוזניו. "האני..." הוא אמר בשקט כשהביט אל עיניו הדומעות של בן זוגו. מינהו שילב את אצבעותיהם אחת בשנייה בכוח הרב ביותר שיכל כשהכניס את איברו הפועם לתוכו. באחיזה החזקה שלו, הוא ניסה להעיר את גיסונג שנראה עייף מאוד מכל המתחרש.

קרה בעבר שגיסונג היה עייף אך נואש לשכב עם מינהו. הבעיה הייתה שתחושת העייפות גרמה לו להיכנס למצב אופוריה ולא להגיב בקושי מלבד גניחות ויבבות. "פאק, תמיד היית כזה גדול?" קילל גיסונג כדי לשמור על ערנותו. "כואב לך?" שאל מינהו בדאגה. "לא... לא לזה התכוונתי... אני פשוט מרגיש כל כך מלא... וטוב..." מינהו הנהן והתחיל לזוז מעט בתוך גיסונג. הוא החל לגנוח מעט כשקירותיו הפנימיים של גיסונג נצמדו על איברו. "פאק- אה- היונג... מינהו היונג!" גנח גם גיסונג.

מינהו החל להגביר את קצב התזוזה שלו בהדרגה. הוא הוציא את איברו כמה שיכל לפני שהכניס אותו בחזרה פנימה לתוכו וגרם לגיסונג לבכות מעט.

"הבייבי שלי כבר בוכה?" שאל מינהו כשהתנשם בכבדות. הוא הרגיש שהוא מתקרב יותר ויותר אל פורקן. גיסונג התכווץ תחת מינהו. הוא ידע שהוא לא יהיה מסוגל להחזיק את עצמו עוד.

"אלוהים- מינהו! פאק- עמוק! מממ-" דבריו של גיסונג נקטעו בכל פעם שמינהו פגע בנקודה הרגישה שלו בצורה מושלמת וזה הוציא אותו מדעתו. הזין שלו דלף והוא עמד להגיע לשיאו.

"תמשיך להגיד את השם- מממ.. שלי."

"מ-מינהו מ-מינהו מינהו-!" גיסונג חזר על שמו שוב ושוב כשדמעות ירדו מעיניו על צד פניו. ראיתו החלה להיטשטש והוא בקושי הבחין בפניו של מינהו. הוא התייפח ויילל ולא יכול היה להפסיק. הוא בעצמו תהה למה בוכה כל כך הרבה.

בכי במהלך יחסי מין היה נורמלי עבור גיסונג, אבל הוא מעולם לא התייפח לכן מינהו עצר את עצמו בדאגה. הוא חשש שהוא פוגע בגיסונג כיוון ובכה כל כך הרבה.

"שיט גיסונג, אתה בסדר? פגעתי בך? אני מצטער שלא שמתי לב." אמר מינהו במהירות בזמן שמחה את דמעותיו של גיסונג בעוד גיסונג המשיך לבכות אל תוך ידיו של מינהו.

"לא, אתה לא פוגע בי. אני פשוט.. זה מרגיש טוב, אני מבטיח שלא פגעת בי. זה פשוט ש-" גיסונג התבלבל בדבריו, הוא ידע מה רצה להגיד אבל מילותיו התבלגנו בגלל שהיה עייף. "ששש... זה בסדר. הבנתי למה אתה מתכוון." גיסונג משך באפו. "אתה יכול להמשיך, זה בסדר." הוא אמר והרים את מבטו אל מינהו שהניד את ראשו לשלילה.
"לא. אתה צריך לנוח. אני אסיים איתך ונסיים להיום."

"חכה, לא-"

גיסונג ניסה להתווכח על כך עם מינהו, אך מינהו קטע את דבריו. "גיסונג, זה מעייף אותך. נמשיך את זה בפעם אחרת, בסדר?" מינהו לחץ את ידו של גיסונג וחייך אליו ברכות. "אבל עוד לא גמרת." גיסונג מחה, אבל מינהו נענע את ראשו לשלילה בשנית. "אני יכול לגמור בכוחות עצמי. תן לי לטפל בך הלילה." גיסונג לא התווכח יותר ומינהו לקח זאת ככניעה.

בזהירות, יצא מינהו מתוך גיסונג.

אלוהים, הוא היה כל כך קשה וכל כך קרוב אבל גיסונג עמד בראש סדר העדיפויות שלו ולכן הצורך שלו לגמור לא עניין אותו.
מכיוון שגם גיסונג היה קרוב מאוד, לא לקח לו יותר מדי זמן עד שהוא הגיע לשיאו בפיו של מינהו, שבלע בשמחה את כל נוזלו.

"אני אכין לנו אמבטיה. תשתדל לא להירדם עד שאני חוזר, בסדר?" אמר מינהו. הוא לקח את בגדיו ועמד ללבוש אותם, אך גיסונג עצר בעדו.

"לא." הוא אמר ודחף את מינהו בחזרה למיטה. "אני לא הולך לתת לך לגמור בכוחות עצמך. לא כשאני עוד מסוגל לגרום לך לגמור בעונג." מינהו בלע את רוקו בלחץ. המראה העייף והנואש של גיסונג אשר עמד ערום מעליו גרם לליבו להחסיר פעימה. "פאק, גיסונג." הוא אמר בשקט ונשך את שפתו התחתונה כשהצעיר מיקם את עצמו על איברו והטיח את עצמו עליו. "אה..." גנח גיסונג בשקט. הוא ניסה להתרגל שוב לתחושת איברו של מינהו בתוכו. הוא נשען לאחור ונאחז ברגליו של הבוגר, שנאנח גם הוא ככל שגיסונג המשיך להזיז את מותניו על איברו. "א-אני לא הולך לתת לעשות את זה ל-לעצמך לבד. אני רוצה ל-לראות אותך גומר י-יחד... איתי." גיסונג עצם את עיניו, מנסה להתרגל לתחושת הכאב והעונג שהציפה אותו בשנית, בזמן שמינהו הסתכל עליו בסקרנות.

"אה... מינהו..." ככל שהשניות עברו גיסונג גנח את שמו של הבוגר יותר ויותר. הוא הרגיש טוב עם עצמו כשהגניחות המלוות בשמו התחילו להתחזק ולעלות לטונים שונים כשגיסונג התחיל לזוז במהירות על איברו.

"אתה כל כך יפה מהזווית הזאת." אמר מינהו ונשך את שפתיו עקב המראה המגרה של גיסונג. הוא לא חשב לעצמו שאהובו יהיה עוד יותר יפה מבדרך כלל מהזווית הזאת, כשהוא רוכב עליו ככה ומתענג מהתחושה של איברו בתוכו. הוא היה מהופנט לכל דבר קטן שעשה גיסונג. הוא רצה לראות עוד מאהובו היפה בזווית הזאת. הוא תפס את מותניו של גיסונג והחל להזיז את העניינים מהר יותר בעצמו. "מינהו! בבקשה, תהיה קצת יותר עדין- אה-" גיסונג הרגיש מסוחרר. הוא הזיע, שיערו הצבוע בחום נדבק למצחו ודמעות מרירות היו בעיניו. כשמינהו ראה אותו ככה עיניו נפערו. הוא איבד את עשתונותיו לחלוטין כשראה כמה גיסונג חסר אונים. "גיסונג..-" גנח מינהו. כשגיסונג שמע את גניחתו של מינהו, הוא פקח את עיניו והביט בפניו של הבחור שמתחתיו שהיה אדום כולו. "א-אתה מסמיק." אמר גיסונג למינהו וחייך. הוא אהב את הפנים של מינהו, שנראו יפות עוד יותר עם הצבע האדום עליהן. "איך אני לא אסמיק? אם היית רואה את עצמך מהזווית הזו... פאק. היית מתחרפן." הוא אמר והרגיש את קירותיו הפנים של גיסונג סוגרים על איברו. הוא עצם את עיניו ושחק את שיניו. "גיסונג תירגע. אתה הורג אותי. אתה כל כך הדוק."

"ה-היונג..." גיסונג פער את פיו לרווחה כשמינהו המשיך להזיז את מותניו על איברו למרות הכל. "אני חושב שאני שוב עומד ל..." מלמל גיסונג חלושות כשידיו אחזו בחוזקה ברגליו של מינהו. "גם אני." אמר מינהו בחיוך כשהוא ממשיך לגרום לגיסונג להזיז את מותניו עליו בזמן שאיברו עדיין בתוכו. הוא לא ציפה ששנייה לאחר מכן גיסונג יגמור עליו. "פאק, אני מצ-" דבריו נקטעו בפתאומיות כשהרגיש חום מצטבר בתוכו. הוא פער את עיניו כשהבין שגם מינהו גמר.

הוא גנח בשיבעות רצון.
זה גרם לו להרגיש טוב עם עצמו.

הוא הצליח לספק את מינהו במהירות שלא ציפה לה. הוא חייך לעצמו בערמומיות אבל החיוך נמחק לו במהירות כמו שעלה לפניו כשהחל להרגיש תחושת ריקנות מחרפנת כשמינהו יצא ממנו.

אך לא רק הוא הרגיש כך.

למרות שהיה עייף בעצמו באותו פרק זמן, מינהו הרגיש מגורה. הוא רצה להמשיך לראות ולהרגיש עוד מגיסונג. אבל הוא ידע כמה עייף וכמה נתן מעצמו בשבילו, לכן החליט שהגיע הזמן לעצור. גם ככה הם המשיכו רק כי גיסונג התעקש. הוא לא הולך לגרום לו להתעלף מעייפות רק בגלל שהוא מרגיש קצת נזקק.

"גיסונג..." קרא מינהו בשמו של הצעיר חלושות. הוא הרים את ראשו שהיה בתוך הכרית עליה הניח את ראשו והביט בבן זוגו. "תודה." אמר מינהו לגיסונג. הוא הסתכל עליו בבלבול. "למה אתה מתכוון בתודה?"

"תודה שחשבת עליי למרות שכל זה היה יותר מדי בשבילך."

📎 : השיר לפרק זה ↷