הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם! הקריאה באחריות הקורא.

שניהם חזרו באמצע הלילה מהבר, שיכורים לגמרי. מאז שהשתנשקו בסמטה האחורית, הם עצרו את עצמם במשך כל הנסיעה במונית והעלייה במעלית. כשהגיעו לפתח דירתו של מינהו ונכנסו פנימה, השניים נמרחו אחד על השני כאילו אין מחר.

מינהו הצמיד את גיסונג אל הקיר הלבן והמחוספס. הוא השחיל את ידו אל תוך חולצתו של גיסונג תוך כדי שנישק את צווארו. גיסונג פער את פיו וגנח חלושות מהנשיקות. ליבו פעם בחוזקה ולחיו האדימו. ידיו הקרות של מינהו על עור חזו החשוף והחם היו הניגוד המושלם כדי לגרום לו לצמרמורת מידית.

"מינהו היונג..." גנח גיסונג את שמו של בן זוגו, וזה נישק את שפתיו בלהט כששמע את אהובו קורא לו. הוא טחב את לשונו אל תוך פיו של הצעיר וסקר אותו בפעם המי יודע כמה.

לא משנה כמה פעמים התנשקו, כל נשיקה שחלקו הרגישה טוב יותר מהקודמת לה. הרגשות של השניים תמיד הוצתו מחדש בכל רגע אינטימי כזה שחלקו.

"מינהו..." גנח גיסונג אל תוך פיו של בן זוגו. "פאק, גיסונג..." מינהו ניתק את הנשיקה כששובל רוק מנצנץ מחבר בין פיותיהם. "אם תמשיך לגנוח את שמי ולהתסכל עליי ככה, אני לא בטוח שאוכל לעצור את עצמי היום." גיסונג הטה את ראשו אל הצד, שירבב את שפתיו והביט במינהו בעיני כלכלב. "אל תעצור." אמר, "אני רוצה שתמשיך."

וכך, מצא את עצמו גיסונג כורך את רגליו סביב מינהו, אשר הוביל את השניים לספה שבסלון.

מינהו זרק את גיסונג על הספה והוריד את חולצתו מעליו. הצעיר עקב אחרי מעשיו של מינהו וניסה להוריד גם הוא את חולצתו, אך האלכוהול הרב שצרך גרם לו לעשות פעולה פשוטה כל כך בסרבול. הוא ניסה להוריד את החולצה הארוכה והצמודה שלו, אך שרוולי החולצה נתקעו על זרועותיו ונמנעו מלרדת.

"תשאיר את החולצה שלך ככה." אמר מינהו כשראה את גיסונג מסתבך. "זה יכול להיות די לוהט לשכב איתך כשהידיים שלך כלואות ולא יכולות לגעת בשום דבר." גיסונג פער את עיניו והשתנק במקומו. הסומק האדום שנח על לחיו התפשט עד קצוות אוזניו למשמע הדברים הללו. "א-אתה... אתה באמת חושב ככה?" שאל גיסונג ובלע את רוקו בלחץ. "כן," הנהן מינהו. "רק תדמיין את עצמך ככה..." מינהו נשך את שפתו התחתונה. זקפתו עמדה דום רק מעצם המחשבה על הסיטואציה הזו.
"לעזאזל עם זה, בוא נעשה את זה." מינהו תפס בזרועותיו הכלואות של גיסונג והניח אותן מעל ראשו. הוא הוריד את המכנס והתחתון של גיסונג כאחד, ומיד לאחר מכן הוריד את שלו. הוא התחיל להעביר נשיקות על יריכו של גיסונג, אשר רעדו בעונג מכל מגע קליל של שפתיו בהן.

כשמינהו עבר לנשק את כיפת איברו של גיסונג, זה קפץ ממקומו וגנח. הוא ניסה להרחיק את מינהו, אבל מינהו לא נסוג. הוא הכניס את איברו של גיסונג במלואו לפיו, גורם לגיסונג להגיע לצלילים שלא ידע שקיימים בו. גיסונג לא היה מסוגל לשאת שום סוג כזה של התגרות כשכמות האלכוהול שבגופו גם ככה גרמה לו לאבד את ראשו, ומינהו ידע זאת; הוא ידע שגיסונג שנא לאבד שליטה. אבל היום, מינהו לא יכול היה לעצור את עצמו. עבר זמן רב כל כך מאז ששניהם היו שיכורים, מלאי אנדרלין ומרץ ונזזקים. השילוב הזה היה שילוב שמינהו לא יכול היה לעמוד בפניו. הוא עשה מה שבראש שלו, גם אם זה ידע שהדבר לא היה נוח לגיסונג. כי הרי, הוא ידע שבסופו של דבר, גיסונג יודה לו על הסקס המדהים שעשה איתו, כמו כל פעם מחדש.

"מינהו- אה... מינהו!" גיסונג גנח. "ת-תעצור, אני עומד ל-" מינהו גיחך. אין מצב שהוא הולך לעצור. לא עכשיו, כשגיסונג עוד רגע עמד להגיע לפורקן. גיסונג הביט במינהו בכעס למשך כמה שניות וזה צחק מפניו עד שגמר בתוך פיו, והבעת פניו מלאת העונג הייתה הדובדבן שבקצפת שגרם למינהו להשתכנע שלא משנה מה גיסונג יגיד אחר כך - זה חד וחלק היה שווה את זה.

המבטים של גיסונג תוך כדי סקס היו הדבר האהוב על מינהו בכל העולם כולו. היה משהו במבט מלא העונג שגרם לליבו של מינהו להשתגע בחזו. משהו בעיניו הנוצצות ומלאות הדמעות, אשר נבעו מעונג טהור, גרמו לו להרגיש פרפרים בבטן. הוא אהב לראות את המבט שהוא עצמו גרם לגיסונג לעשות יותר מכל. המבט הזה העביר במינהו תחושת אושר פתאומית, כמו זו שמרגישים כשזוכים בפרס מפתיע או זוכים בתחרות...

"אמרתי לך לעצור- וואו!" מינהו לא הקשיב לגיסונג. הוא משך את רגליו והניח אותן על כתפיו, תוך כדי שישר את מבטו אל עיניו הנוצצות של הצעיר. "אתה צריך שאכין אותך לקראת זה?" אמר מינהו בחיוך צדדי זחוח והצביע על איברו העומד. "ל-לא," אמר גיסונג בגמגום, "אני לא צריך שתכין אותי לכלום." גיסונג הושיט את ידיו הכלואות קדימה וניסה להסתיר את פלג גופו התחתון ממינהו כמה שרק יכל. "מה אתה עושה?" מינהו תפס בזרועתיו הכלואות של גיסונג ומנע מהן לזוז. "זו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותך ככה." גיסונג שירבב את שפתיו. הוא לא ויתר על הניסיון להסתיר את גופו, אבל זה היה בלתי אפשרי כשידיו היו כלואות בתוך שרוולי החולצה והוחזקו על ידי מינהו.

"תפסיק עם זה." אמר מינהו בשובבות וצחקק. הוא נישק את הלחי של גיסונג וזה עצם את עיניו כשהרגיש את הנשיקה הרכה על עורו. "אתה לא רוצה שאסתכל?" שאל מינהו והעביר את ידו בשיערו החום של גיסונג. הצעיר הנהן והביט אל הצד.

מסיבה כלשהי, גיסונג היה ביישן כשהיה שיכור. הוא תמיד נבהל והובך מכל דבר שנגע לאינטימיות. בפעם הראשונה, זה היה מוזר למינהו, כיוון וגיסונג היה ההפך המוחלט כשאלכוהול לא היה חלק מהסיטואציה. אבל ברגעים כמו אלה, ששתה עד רמה שלא הצליח לעמוד ישר, היו הרגעים שגיסונג איבד את הביטחון שלו. הוא הרגיש חסר שליטה ופחד להביך את עצמו. ולמרות שגיסונג שנא את זה, מינהו אהב את זה. הוא אהב את ההתנהגות ההפוכה שלו, שהייתה כמו משב רוח מרענן.

"אם אתה לא רוצה שאסתכל מטה, אתה צריך לוודא שיהיה לי מה לראות למעלה." אמר מינהו ותפס בסנטרו של גיסונג, "וזה אומר שעליך להביט בי בכל רגע מבלי להסיט מבט, או שאני אסיט בטעות את עיניי מטה. הבנת?"

גיסונג נשך את שפתו התחתונה והנהן. הוא ציחקק כשמינהו התקרב לפניו ונישק את אפו ומשם ירד אל שפתיו ונישק אותו עמוקות.

מבלי שהברונטי שם לב, מינהו התמקם בכניסתו. הוא חיכה לרגע בו גיסונג ינתק את שפתיו ממנו, ונכנס אליו בשיא הכוח כדי לשמוע את הגניחה החנוקה שיצאה מגבולות שפתיו כשנכנס לתוכו בעודו מחוסר מאוויר.

גיסונג הרגיש את מינהו עמוק בתוכו והוא לא יכול היה לעצור את עצמו מלהגיב בהתאם לכך. הוא צעק וגנח בקולניות את שמו של מינהו תוך כדי שעיניו התגלגלו לאחור.

לרגע אחד ההיגיון שלו נכנס אל התמונה וניסה להשתלט על המצב ולמתן את תגובתיו, אבל נשיקותיו של מינהו המלוות בלשונו, גרמו למוחו להתרוקן מכל מחשבה כזו או אחרת.

מינהו נהנה יותר מאשר יכול היה לתאר במילים כשראה את ראשו של גיסונג נזרק לאחור ואת פיו נפתח לרווחה, גונח את שמו שוב ושוב בקולי קולות. מינהו התקרב אל הברונטי והעביר נשיקות על סנטרו ולאורך צווארו תוך כדי שדחף את איברו פנימה בקצב מסחרחר.

"מינהו, אני-!" מינהו קימט את גבותיו. "גם אני, אני גם עוד רגע שם." אמר בקול צרוד. היה לו קשה להחזיק את עצמו כשהסתכל על הבעת פניו של בן זוגו, אבל מה ששבר את קש הגמל היה שגיסונג ישר את מבט עיניו אל מינהו.

מינהו גנח יחד עם גיסונג והשניים הגיעו לפורקן בהפרש של כמה שניות אחד מהשני.

"גיסונג..." לחש מינהו את שמו של הצעיר, שפער את עיניו ופיו והתנשף בכבדות. הוא היה כל כך שיכור מכדי להגיב משהו מחוכם כמו בדרך כלל. "זה הרגיש כל כך טוב." אמר וחייך, "אבל אני עדיין עצבני עליך." גיסונג הצביע על מינהו ושירבב את שפתיו. הוא צחק כשראה את מינהו מביט בו במבט מגוחך. "תשתוק כבר," אמר מינהו, "או שאקח ממך גם את האפשרות להשתמש ברגליים שלך." גיסונג התפקע מצחוק ונפל על צד גופו ישירות על הספה השחורה. הוא נשך את שפתו התחתונה כשהביט בשרירי הבטן המשורטטים של מינהו ואמר, "נראה אותך."

- הפרקים הבאים (לא יעלו לפי הסדר הזה):
היונגין וסונגמין, פליקס ומינהו, היונגין וצאן.