הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

מינהו תמיד היה ידוע בתור הילד השקט.
למרות איך שזה נשמע, זה לא היה דבר רע מבחינתו. זה שהוא תמיד היה לבד לא אמר שהוא תמיד היה בודד. למעשה, הוא העדיף להיות לבד רוב הזמן; הוא היה מובך בקרב אחרים והיה לו כישרון להפוך את הדברים למוזרים בקלות. הוא היה מגושם בדבריו ולא ידע להתרועע טוב במיוחד. התנהגותו המשונה הובילה להיות הבעיה האמיתית בחייו; הוא היה מקור הבדיחה של כולם בבית הספר.

להפתעתו, העובדה שהוא היה בדיחה מהלכת לאנשים מעולם לא גרמה לו להפוך לקורבן לבריונות. הוא מעולם לא הוכה או אויים, אבל הוא עדיין היה קורבן בסופו של יום. בנות חשבו שהוא מוזר, בנים חשבו שהוא עדין מדי. אבל אז, הוא היה שם.

תחילה, שניהם לא דיברו הרבה אחד עם השני. פליקס שאל אותו פעם אחת אם הוא יכול לשבת יחד איתו באותו השולחן בספרייה, ובשלב מסוים שניהם הבינו שהם קוראים את אותו ספר. הם התחילו לדבר זה עם זה, להיפגש בספרייה, ובסופו של דבר החליפו מספרי טלפון כדי לספר ​​לאחר על דברים מעניינים שעברו במהלך היום. כששניהם הבינו שהם מתכוונים להירשם יחד לאותה אוניברסיטה ואפילו עמדו להתקבל יחד, משהו השתנה ביניהם. מינהו נעשה נועז יותר במעשיו; הוא הביע באופן רשמי את העניין הרומנטי שלו בפליקס במהלך ארוחת הצהריים בקפיטריה במהלך הסמסטר השני. ההתוודות באה לפליקס בהפתעה, אבל היא לא הייתה לא נעימה - פליקס התחיל לפתח רגישות מסוימת כלפי מינהו במשך כבר כמה שבועות קודם לכן, וזה נתן לו סיבה לתת לרגשותיו לפרוח. ככל שהוא התחיל להכיר אותו יותר עם הזמן, כך פליקס התעניין בו יותר; מתחת לכל הסוודרים הגדולים והמשקפיים העגולים שלו, היה בחור צעיר שדווקא נהנה להתאמן ולהתאגרף בזמנו הפנוי ולצפות ביחד עם פליקס בסדרות מצוירות. הוא אהב את איך שפליקס היה כל כך נלהב לגבי נושאים מסוימים, מסוגל להשתגע ולהיות עצמו בנוכחותו של מינהו ולעולם לא לפחד מכך שישפוט אותו.

כשהתחילו לצאת, דברים החלו להשתנות לאט לאט עבור שניהם.

מינהו עבר שינוי חיצוי גדול וזה היה מוזר, איך שנהפך פתאום לנושא החם ביותר באוניבסיטה; אנשים התעניינו בו ודיברו עליו יותר מהרגיל. אבל זה לא שהוא פתאום הפך להיות שונה. הוא עדיין היה אותו הבחור שקט כמו תמיד, אבל עכשיו נראה כאילו בנות רצו למשוך את תשומת ליבו יותר מהרגיל וזה עיצבן מעט את פליקס.

מוקף בבנות, מינהו שם לב שפליקס נכנס אל הקפיטריה. הוא קם ממושבו, לקח את האוכל שלו והלך לכיוון פליקס - היחיד שהיה לצידו, אפילו כשהיה רק ​​אותו הילד השקט שכולם שנאו. למרות שפליקס התעצבן על מינהו, הוא מעולם לא נסוג ממנו, לא משנה איזו שמועה מוזרה הפיצו עליו.

פליקס תמיד היה שם בשבילו, ולכן מינהו השביע את עצמו להיות שם גם בשבילו תמיד.

מינהו זכר את הפעם הראשונה שגילה את התעניינותו הרומנטית והמינית שלו בפליקס, אחרי שהיה בדירה שלו לכמה ימים כשצינור המים בדירה של פליקס נהרס, והכריח אותו לעבור להתגורר בביתו עד השלמת השיפוצים. הוא הציע לפליקס שיכבס את הבגדים שלו אצלו, ושהוא יוריד את בגדיו בביתו ברגע שיתייבשו, כי בכל מקרה הבתים שלהם לא היו רחוקים אחד מהשני. פליקס הסכים וחייך אל מינהו בשמחה לפני שעזב.

אך זה לא נגמר שם. מינהו זכר שמעד בטעות על הג'ינס שלו שהיה בערימת הכביסה שנשא, מה שהוביל לכך שהפיל את כל הערימה על הרצפה יחד עם הבגדים של פליקס ושלו על הקרקע. התחתון השחור והמיוחד, בעל מסגרת התחרה של פליקס, היה מונח על הרצפה בצורה כאילו הזמין אותו לבהות בו. עיניו לא היו מסוגלות להסיט את מבטן מהבגד השערורייתי של פליקס. הוא הרים את הבגדים ואת תחתוני התחרה של פליקס ונשא את הכל לחדר האמבטיה שלו, שם עמדה מכונת הכביסה שלו - מוכנה לסיבוב נוסף של בגדים לניקוי.

מינהו זכר במדויק את האופן בו הרגיש הבד השחור לאורך איברו כאשר שכב על מיטתו, נגע בעצמו ודמיין את פליקס בלי שום דבר מלבד תחתוני התחרה השחורים והשערורייתיים שלו במבט מלא תשוקה.

מאז אותו היום, פליקס עשה עם מינהו הרבה יותר מהפנטזיה שמינהו דמיין לעצמו - מהפעם הראשונה ביחד על הספה בסלון שלו ועד לסקס מהיר במטבח לפני שהיו צריכים לתפוס את האוטובוס לאוניברסיטה. עם הזמן שעבר, פליקס יכול היה לחוש את צומת הלב שקיבלו מהאנשים שסביבם, שכנראה הבינו שבין השניים הייתה אהבה אמיתית ואמון חזק.

***

מינהו צפה בפליקס המנומנם אוכל לאיטו, בקושי מסיים את הארוחה שלו לפני שהניח את ראשו על השולחן כשעיניו עצומות. מינהו מיד שם את ידו מתחת לראשו של פליקס לפני שזה הספיק להניח אותו על השולחן. זה היה מן הרגל אוטומטי, בדיוק כמו האופן שבו ידו הושטה אל ראשו ואצבעותיו עברו בעדינות בשיערו של הצעיר המנומנם. "נשארו לך רק עוד שתי הרצאות." הוא אמר בשקט תוך כדי שפליקס יילל. "אמרתי לך לא להישאר ער עד מאוחר. אתה אף פעם לא מקשיב לי." מינהו ציחקק. הוא סיים את הארוחה שלו לפני שנשען לאחור במושבו, צופה בפליקס מתיישב בחזרה גם כן. "אני באמת קרוב ל-" פליקס שילב את אצבעותיו זו בזו כדי להראות חזותי יותר. "-לדלג על ההרצאות האלו." אמר פליקס ומינהו משך בכתפיו. "אני לא אמא שלך. אני אני לא אכריח אותך להמשיך לעבוד אם אתה לא רוצה." אמר מינהו ופליקס נאנח. "אל תגיד את זה! אתה אמור לשכנע אותי לעבוד! להיות קול ההיגיון שלי כשאני לא רוצה ללמוד!" פליקס צעק אך מינהו חייך אליו בחיבה בתגובה. הוא סידר את משקפיי הראייה שלו והסתכל בשעון היד שלו. "לא." אמר מינהו ורכן אל פליקס. "אני זה שזוכה לאהוב אותך..." אמר הבוגר והצמיד נשיקה על שפתיו של פליקס. "לראות אותך עירום ולשכב איתך. מעבר לזה, אני לא אמור לעשות כלום." הוא מוסיף בחוצפה לפני שהוא עוזב את השולחן, מצחקק מהאופן שבו פליקס נהיה אדום מעצבים. מינהו חשב שזה חמוד להקניט אותו ככה; הוא אוהב לראות אותו מבולבל וביישן. זה היה מתוק בעיניו.

***

"אני אוהב את אלה מאוד." אמר מינהו כשאצבעותיו התגרו מעל בד התחרה בתחתוניו השחורים של פליקס, ממש על יד המקום הרגיש שלו. מינהו מאוד אהב את התחתונים האלו של פליקס. הם היו הטובים ביותר מבחינה ויזואלית; העיצוב, האופן שבו ישבו על גופו היפה של פליקס, האסתטיקה שלהם; אלו היו התחתונים הטובים ביותר בעיניו.

"אתה אה-" פליקס התנשף כשמינהו התחיל לנשק אותו לאורך בטנו, רגע לפני ששפתיו הגיעו לשולי התחתונים שלו ומצצו את האזור שמתחת לפופיק שלו. "אתה אומר את זה על כל זוג תחתונים שלי." פליקס אמר וצחקק. מינהו התעצבן וחיקה את צחוקו של פליקס תוך כדי שחייך אליו בשטניות. "ממש לא." ענה. "התחתונים הכחולים הכהים האלה שאתה שם כל כך משעממים." הוא דיבר כנגד עורו של פליקס, רגע לפני שהאצבעות שלו סוף סוף מצאו את דרכן מתחת לבד הדקיק של תחתוני התחרה השחורים שלו. "אבל רק בגלל שאמרת שהם נוחים לך, אני מניח שאני אסבול אותם בשבילך." מינהו משך בכתפיו ורכן שוב פעם למעלה, מושך בזהירות את התחתונים של פליקס במורד רגליו בצורה חושנית.

"אני לעולם לא אצליח להבין את האובססיה שלך לתחתונים שלי." פליקס ציחקק ומינהו הסתכל עליו. "אני לא אובססיבי אליהם כי הם רק חפץ," הוא הסביר. "זו העובדה שאני יכול לראות אותם עליך." אמר. "מותר לי להוריד אותם ממך." מינהו ממלמל כשהוא מוריד את התחתונים מפליקס לחלוטין. ידיו משוטטות לאורך גופו לפני שהוא מניח את רגליו של פליקס על כתפיו וממקם את פניו מול איברו העומד. "אני אוהב אותם ואת איך שאתה נראה בהם. התחתונים השחורים האלה גורמים לישבן שלך להיראות כל כך יפה." מינהו צחקק. הוא הכניס את איברו של פליקס במלואו אל תוך פיו והזיז אותו למעלה ולמטה בהדרגתיות תוך כדי שפליקס רעד בעונג. בעוד שמינהו הוא לא אחד שמדבר יותר מדי, הוא בהחלט ידע איך להשתמש בפה שלו על פליקס. מהנשיקות הפשוטות שהוא נתן, להתמזמזויות הרבות ועד למצבים כאלה. הוא ידע איך לגרום לפליקס להינמס, להנעים את זמנו ואיך להרוס אותו בקשיחות והנאה בו זמנית.

היה ברור שהגניחות המרובות שיצאו מפיו של פליקס לא עניינו את מינהו כלל כיוון והוא פיסק את רגליו של פליקס והכניס כשתי אצבעות אל תוך כניסתו תוך כדי שהמשיך למצוץ את איברו. עיניו של מינהו התבוננו בסקרנות בצורה בה פליקס קימר את גבו על המיטה, נתון לחלוטין לחסדיו. נראה היה שגם לא היה למינהו אכפת שרגליו של פליקס חפרו בתוך גבו ברגע שגמר בפיו. כל מה שעשה היה רק להפסיק את מעשיו בזמן שצחקק על פליקס המתלונן.

"מי ידע שיש לך פה כזה מטונף-" פליקס התגרה בחיוך כשהעיף את שיערו של מינהו אשר כיסה את עיניו בזמן שזה רכן מעלה מעל פניו בשביל לתת לו נשיקה בפה פעור, בלי להתבייש בטעם של פליקס שעדיין נשאר על לשונו. "זה רק בשבילך." הוא זימזם וצחק בזמן שהושיט יד לקופסת הקונדומים שנחה על השידה. מינהו הביט בפליקס תוך כדי שזה הושיט יד והעביר אותה בשיער שלו.

"אתה צריך להאריך את השיער שלך." אמר פליקס. "זה ייראה כל כך טוב." הוא מלמל בזמן שמינהו התקשה בפתיחת עטיפת הקונדום. "אז אני כנראה לא צריך לעשות את זה." אמר מינהו. "מציקים לי כל כך הרבה לגבי המראה שלי. לפעמים אני רוצה לחזור לתקופה שבה הייתי בלתי נראה לכולם רק בשביל לקבל את השקט בחיי בחזרה." רטן מינהו לפני ששם את הקונדום על איברו.

"אוי נו, אתה נהנה מתשומת הלב." אמר פליקס ושם את זרועותיו סביב צווארו של מינהו כשהוא מיישר את עצמו.

"אני לא." התווכח מינהו, מתקרב עם ראש איברו לתוך כניסתו של פליקס. "תשומת הלב היחידה שאני צריך היא ממך, נקודה." אמר מינהו לפני שרכן לנשק את פליקס שוב פעם, דוחף את איברו פנימה עד הסוף וגורם לפליקס למשוך אותו קרוב יותר אליו.

"טוב, אתה-" נשימתו של פליקס נעתקה כשמינהו התחיל לזוז, שפתיו התרוצצו על קו הלסת של הצעיר ונישקו אותו בעדינות. "אין ספק שיש ל- לך את-" פליקס התנשף. הוא לא הצליח להוציא משפט שלם מפיו כשמינהו נשך אותו מתחת לתנוך האוזן שלו ודחף את עצמו לתוכו עוד יותר.

"תפסיק לדבר על זה." העיר מינהו והגביר את הקצב. "כל עוד אתה עדיין מסוגל לדבר, אל תדבר על זה."

כמה רגעים לאחר מכן באותו הלילה, לפליקס לא היה מזל כלל. הוא איבד את היכולת לדבר אחרי כל אותם הדברים שמינהו עשה לו כיוון ולא הפסיק לנסות לדבר על כמה שמינהו אוהב את צומת הלב החדשה שקיבל, אף על פי שצומת הלב היחידה שאי פעם רצה לקבל הייתה צומת הלב של אהובו, ליי פליקס.

📎 : השיר לפרק זה ↷

הפרק הבא: מינהו והאן.
בקשות נוספות יתקבלו בשמחה!