הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

לאחר יום ארוך, סונגמין החליט להתקלח באמבטיה הגדולה. הוא נכנס אל חדר האמבטיה ופשט את בגדיו, מחכה שהמים ימלאו את האמבט בזמן שעמד בתוכה, רואה את המים הזורמים ממלאים אותה.

כשהמים הגיעו לגובה הרצוי, סונגמין עמד לסגור את הוילון ולהתיישב באמבטיה, אולם היונגין נכנס אל החדר והפריע לו.

היונגין עמד ובהה בסונגמין הערום מכף רגל ועד ראש עומד באמצע המקלחת. הוא העביר את מבטו על סונגמין עד שהגיע לעיניו והביט הישר לתוכן. סונגמין קימט את גבותיו בבלבול. הוא לא הצליח להבין מה היונגין רוצה ממנו.

"מה אתה רוצה?" שאל סונגמין את היונגין אשר חייך והתקדם בצעדים קטנים אל כיוון האמבט. "אני יכול להצטרף אליך?" שאל הבוגר והצביע על האמבטיה כשמבט מתחנן על פניו.

למרבה המזל, סונגמין הסכים, והיונגין לא חיכה רגע אחד. הוא פשט את בגדיו והעיף אותם לכיוון סל הכביסה, מקבל מבט מעוצבן מסונגמין. "אני אכניס אותם אל תוך הסל אחר כך, אני מבטיח." אמר היונגין והתיישב בתוך האמבט, נותן למים החמים לשטוף את גופו.

סונגמין הסתכל על היונגין מלמעלה ונאנח. הוא התיישב מיד אחרי הבוגר והסתכל עליו.

"מה אם מישהו מהבנים יכנס בטעות ויראה אותנו מתקלחים יחד?" סונגמין הביט אל הדלת, חושש מכך שהיונגין לא נעל אותה לאחר שנכנס.

"אף אחד לא כאן." השיב הבלונדיני והעביר יד רטובה במים בשיערו. "כולם הלכו?" היונגין הנהן וסונגמין הרגיש הקלה. עבר זמן מאז שהיונגין והוא היו לבד בבית בסיטואציה כזו.

"רוצה שאחפוף לך את השיער?" שאל היונגין ונישק את לחיו של סונגמין, אשר השיב בשלילה לשאלתו של היונגין. אף על פי שהיו באמבטיה, להתקלח היה הדבר האחרון שסונגמין רצה לעשות עכשיו. הוא התקרב אל פניו של היונגיו ונישק את אפו. היונגין מצמץ בבהלה. הנשיקה על אפו הייתה מחווה מוזרה מסונגמין, מחווה שלא היה רגיל אליה כלל. "סונגמין?" הצעיר לא הגיב. הוא הביט מטה אל המים כשסומק ורדרד צבע את אוזניו.
"הכל בסדר?" שאל. סונגמין נאנח והניח את ראשו בשקע צווארו של היונגין שישב מולו.

הוא לא ידע כיצד לבקש מהיונגין לגעת בו.
הוא היה ביישן כשזה הגיע לנושא הזה, אף על פי ששכבו בעבר. "אתה מרגיש טוב?" סונגמין השיב בצליל מעומעם. "אתה רוצה ש-" ידו של סונגמין אשר נגעה חלושות בבטנו השרירית של היונגין העבירה מסר ברור לבחור הבוגר. היונגין חייך חיוך צדדי וגיחך כשהבין למה הצעיר נעשה מובך כל כך. "בסדר. בוא נעשה את זה. אני גם במצב רוח לזה עכשיו." סונגמין פער את עיניו. הוא שמח, אבל הוא לא היה מסוגל לומר זאת. זה הביך אותו להודות בכך. אבל איכשהו, היונגין הבין. הוא תמיד הבין.

"אתה צריך שאכין אותך?" שאל היונגין ונישק את אזור עצם הבריח של סונגמין אשר הנהן לשלילה. "אתה בטוח? מזמן לא שכבו." "זה בסדר. אני מוכן." היונגין פער את עיניו בהלם. "למה אתה מתכוון ב'אני מוכן'? אל תגיד לי ש-" סונגמין קפץ ממקומו והסתיר את פניו בידיו. לחיו היו סמוקות וליבו דהר בחזהו. הוא הרגיש כה חשוף כשאמר משהו אישי שכזה. "פ-פשוט תתחיל-" "אתה הכנת את עצמך בשביל זה?" היונגין נדחף לדבריו של סונגמין. "ז-זה באמת משנה עכשיו?" שאל הצעיר בקול רועד. "כן." השיב היונגין ברצינות מחמירה. הוא היה כמהה לדעת מה עשה סונגמין לקראת היום. המחשבה על כך לא הרפתה מראשו. "בבקשה, אל תגרום לי לספר. אני לא רוצה לעשות את זה. ז-זה מביך מדי."

"אבל אני רוצה לדעת. אני חייב לדעת." סונגמין נחר בבוז והניד בראשו. "לא." אמר וקם מהאמבטיה בהפגנתיות. "אם תגרום לי לדבר על זה אני מבטיח לך שאלך מכאן עכשיו ואעזוב אותך עם הזקפה הטיפשית שלך לבדך." אמר סונגמין והיונגין מיד תפס בזרועו והחזיר אותו בחזרה אל תוך האמבטיה. "בסדר בסדר, אני מבטיח שאפסיק לשאול שאלות."

סונגמין ישב בין רגליו של היונגין והביט בו בציפייה. בדרך כלל סונגמין היה לוקח פיקוד ואומר להיונגין מה לעשות כדי שידע בדיוק איך לספק אותו, אולם הפעם היונגין לקח את המושכות ולסונגמין זה לא הפריע.

ההפך - הוא אהב את זה.

היונגין התחיל בנשיקות עדינות על צווארו של סונגמין עד שהגיע אל כתפו והשעין את שפתיו עליה. הוא הכניס את ידו אל תוך המים והעביר אותה על איברו של סונגמין, נוגע בו בעדינות.

סונגמין תפס בכתפיו של היונגין וגנח בשקט. מגע כף ידו של היונגין באיברו הייתה דבר אשר התגעגע לחוש בו. הוא רצה לגנוח בחוזקה רבה יותר, אך הוא היה צריך לשלוט בעצמו. אחד מהבנים עלול לחזור ולשמוע אותו ולרוץ הישר אל חדר האמבטיה ולראות את שניהם.

הוא לא יכול היה לתת לזה לקרות. הוא היה חייב לשלוט בדחף שלו להגביר את קולו בכל פעם שהרגיש את הרצון לפרוק נבנה בתוכו.

היונגין העביר מבטו אל סונגמין, אשר עצם את עיניו והתרגל למגעו העדין של הבוגר באיברו. פניו היו מעוטרות בצבע אדום בהיר ופיו היה פעור לרווחה; מתנשם בכבדות וגונח בשקט.

שיערו הרטוב של סונגמין אשר היה משוך לאחור יחד עם פניו הסמוקות באדום והמאמץ הניכר שלו לשמור את קולו לעצמו היה מראה מפתה עבור היונגין, אשר החזיק את עצמו מלעשות משהו קיצוני, אשר יגרום לסונגמין להיפגע. הוא אהב אותו כל כך, אבל ברגעים כמו אלה, הוא רצה לשבור את סונגמין, עד שיאבד את היכולת ללכת. אבל סונגמין שנא סוג כזה של סקס, הוא שנא שהיונגין משתמש בכוח. לכן, היונגין למד איך למממש את רצונותיו מבלי לפגוע בסונגמין; הוא התגרה בו. הוא ידע שסונגמין בחיים לא יודה בכך, אך הוא אהב את ההתגרויות של היונגין בו בזמן ששכבו. הוא אהב שהוא מביא אותו עד לקצה וגורם לו לעשות משהו מטורף כדי לגרום לו להגיע לשיאו כשגל טירוף מענג שוטף אותו.

היונגין תפס בידו של סונגמין וכיוון אותה אל איברו. סונגמין פקח מעט את עיניו כשהרגיש את ידו נוגעת באיברו הזקוף של היונגין, אשר עמד במיוחד בשבילו. "תיגע בו." פקד היונגין על סונגמין. תוך כדי שהיונגין המשיך לגעת באיברו, סונגמין שפשף את איברו של היונגין בדיוק בדרך בה אהב. היונגין פלט גניחות חלושות אל תוך אוזניו של סונגמין וזה הרגיש שהוא עומד לאבד את עשתונותיו.

היונגין לעומת זאת, היה הרבה יותר ממוקד מסונגמין. הוא שיחק בו בכוונה, גונח באוזניו ונוגע בידו החופשית במקומות שידע שיגרמו לסונגמין להיות קרוב יותר. ובדיוק ברגע בו רצה להגיע לפורקן, היונגין הפסיק לגעת בו. סונגמין נאנח באכזבה. הוא הסתכל על היונגין בעיניים דומעות כשעלה מעליו והרגיש את איברו הפועם בכניסתו. "ר-רגע, בעדינות..." הוא אמר ונאחז בכתפיו של הבוגר, טוחב את ציפורניו אל תוך עורו בחוזקה. "זה מרגיש מוזר, כל המים וה... רגע..." סונגמין לא היה יכול לחשוב בהיגיון. ככל שאיברו של היונגין המשיך להיכנס לתוכו, מילותיו התבלבלו.

"אתה כמעט שם." אמר היונגין והעביר ידו בשיערו השחור והיפה של סונגמין, אשר זהר תחת אור המנורה שהאירה עליו.

כשהכניס סונגמין את היונגין בשלמותו לתוכו, הוא התנשם בכבדות ורעד. "ר-רגע אל תזוז."

"אני לא זז." אמר היונגין ונישק את החזה של סונגמין שהיה מול פניו. "הירכיים שלך זזות מעצמן." סונגמין פער את עיניו וניסה להסתכל מטה, אבל הוא לא הצליח לראות דבר בתוך המים. נוסף על כך, ראייתו הייתה מעורפלת מהתחושות שהציפו את גופו. הוא ניסה להתמקד ולהבין מה גופו עושה, אך לא הצליח.

"אני יכול לזוז עכשיו?" שאל היונגין וקטע את מחשבותיו של סונגמין. סונגמין השיב בהנהון.

עברו כמה שניות וסונגמין גנח בשקט כשהרגיש את איברו של היונגין פוגע בנקודה מסויימת בתוכו, אשר גרמה לזרמים לעבור בעמוד השדרה שלו. עבר זמן מאז שקיימו יחסים, לכן כל תזוזה של היונגין בתוכו הרגישה כאילו עמד להגיע לקצה שלו. סונגמין רצה לגנוח, אבל הוא לא רצה שקולו ישמע. הוא היה מובך בכל פעם שגנח בקול, לכן הוא נשך את שפתו התחתונה וניסה לעצור כל גניחה שרצתה לצאת מפיו.

כשהיונגין שם לב שסונגמין נושך את שפתו, הוא העביר את אצבעתו וטפח עליה. "תפסיק לנשוך את השפה שלך. אתה תפצע את עצמך." סונגמין הניד בראשו לשלילה. הוא לא רצה שגניחותיו הגבוהות ישמעו בחלל.
היונגין ידע זאת. הוא ידע כמה מובך היה סונגמין ברגעים כמו אלה. היונגין המשיך לגעת בשפתו של סונגמין עד שזה פתח מעט את שפתיו והכניס את אצבעתו אל תוך פיו, גורם לו למצוץ את אצבעתו תוך כדי שהמשיך לזוז בתוכו באיטיות.

כשהיונגין שוב פגע בנקודה רגישה בתוך סונגמין, סונגמין נשך את אצבעתו וגרם להיונגין למשוך את אצבעתו מפיו וליילל בכאב.

"אאוץ'." אמר היונגין וניער את אצבעתו הכואבת. הוא הסתכל עליה וראה את סימן הנשיכה שהמשיך להיצבע באדום.

"אני מצטער." אמר סונגמין וליטף את לחיו של היונגין, אשר הסתכל ישירות אל תוך עיניו. "אתה חייב להפסיק להיות מובך מלגנוח. זה רק אני פה איתך. אין לך ממה להתבייש." סונגמין משך בכתפיו. "אני מנסה, אבל הראש שלי... אני לא יכול לעצור אותו מלחשוב על כמה מביך זה." עיניו של סונגמין התמלאו בדמעות. "אני חושב שאני זה שצריך לבכות." אמר היונגין וניער את אצבעתו הכואבת. סונגמין משך באפו והצמיד את שפתיו אל היונגין לנשיקה. הוא טחב את לשונו אל תוך פיו של היונגין בזמן שידיו של הבוגר תפסו בישבנו והזיזו אותו כנגד איברו במהירות.

סונגמין גנח אל תוך פיו של היונגין וזה הרגיש סומק עולה ומכסה את שפתיו. הוא לא האמין למה ששמע והרגיש. גנחותיו של סונגמין נשמעו בתוך פיו והיו הדבר הכי מקסים שאי פעם שמע. הגניחות הללו גרמו לליבו לפעום במהרה ולדמו לגעוש בטירוף בעורקיו. הוא הרגיש שהוא עומד לגמור רק מעצם קולו היפה של סונגמין אשר גנח בתוך פיו.

"היונגין... אני..." היונגין קימט את גבותיו. "גם אני." אמר. הוא זז עוד כמה שניות בתוך סונגמין עד ששניהם גמרו באותו הזמן.

השניים קמו ממקומם והתחבקו, נותנים למי האמבטיה להישטף אל תוך הביוב.

"תודה." אמר סונגמין וקבר את פניו בשקע צווארו של היונגין. היונגין חייך וליטף את שיערו הרטוב של הבחור הצעיר. הוא נישק את צווארו ושיחרר את חיבוקו, מה שגרם לצעיר להביט בפניו.

"אין על מה." אמר היונגין חייך אליו בחיבה.

📎 : השיר לפרק זה ↷