הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם. הקריאה באחריות הקורא.

אחרי יום עבודה קצר, החליטו היונגין ופליקס להיפגש בביתו של פליקס כדי ללמוד למבחנים הקרבים באוניברסיטה שלהם.

בדרך חזרה מהעבודה פליקס התכתב עם היונגין והחליט לחכות לו בכניסה לבית שלו. הוא שאל אותו כמה זמן יהיה עליו לחכות לו וזה השיב כי הוא יהיה אצלו בתוך כמה דקות.

פליקס יכול היה להיכנס לביתו ולחכות לחברו בפנים, אולם משום מה, העמידה הממושכת בשמש החמימה גרמה לו להרגיש טוב. מבלי ששם לב, היונגין הופיע על ידו כשהוא שעון על רגליו ומתנשף בכבדות. "הגעתי... בדיוק בזמן." אמר תוך כדי שהתנשף. "היונגין!" קרא פליקס בשמו של חברו בשמחה. "לא היית צריך למהר לכאן." הוא הניח יד על גבו של חברו וליטף אותו כדי להרגיע את נשימותיו הכבדות. "כמובן שהייתי צריך. הבטחתי שאגיע בזמן, לכן הגעתי." היונגין הביט בפליקס ברצינות. הצעיר הרגיש את לחיו מתחממות כתוצאה מהמבט הרציני של היונגין בו. "בוא, היכנס." אמר פליקס וכחכח בגרונו. הוא הסתובב קדימה כדי להתחמק מקשר עין מביך עם היונגין ופתח את שער הכניסה לביתו, מורה לחברו להיכנס לביתו אחריו.

***

ברגע שפתחו את ספרי הלימוד, השניים למדו ברצינות. הם שקעו בתירגול החומר, עד שפליקס הרגיש שהוא אינו מסוגל יותר לפתור תרגילים. הוא נשען על ידו ובהה במחברת שלו תוך כדי שחשב לעצמו דברים ושירבט ציורים. מעניין מה היונגין חושב. האם הוא גם מרגיש מוזר לשבת ככה ביחד, בשקט? ליבו של פליקס דפק בחוזקה כשהעביר מבט מהיר על היונגין ובחן אותו. אני תוהה אם אני היחיד שמרגיש ככה.

"פליקס." היונגין קרא בשמו של הצעיר וגרם לו לקפוץ במקומו. "כ-כן?" פליקס הרגיש את פעימות ליבו מתגברות מהבהלה הפתאומית. "לגבי אתמול..." התחיל לומר. "הדרמה שצפינו בה הייתה מאוד מעניינת." אצבעותיו של היונגין התקרבו לאצבעות של פליקס והתחככו בהן. "אני ארצה לצפות בדרמה הזאת שוב יחד איתך." אצבעות ידיו הארוכות של היונגין תפסו בעדינות כמה מאצבעותיו של פליקס ושיחקו בהן. "אני אשמח." השיב הצעיר כשהוא מביט באצבעותיו של היונגין משחקות בשלו. הוא לא הבין מדוע היונגין מדבר לפתע על הדרמה המוזרה מאתמול. כל מה שהיה בה היה רק נשיקות ורגעים קיטשים.

"היונגין... מה אתה עושה?" שאל הצעיר וצחק כשהיונגין תפס את הטבעת שעל אצבעתו.

"אני חושב שאני זה שצריך לשאול את השאלה הזאת." השיב היונגין, אך הדבר שאמר היה מוזר. הוא נגע בפליקס בצורה פלרטטנית שכזו והוא זה שאמור לתהות מה קורה כאן? פליקס טלטל את ראשו מצד לצד. הוא לא רצה למלא את ראשו במסקנות מוזרות לגבי מה שקורה כאן. הוא נאנח וחזר להישען על ידו הפנויה.

"לא התקדמת בקושי בתירגול." אמר היונגין לפתע, גורם לפליקס להשתנק במקומו.
"אם תמשיך ככה, לא תסיים את התירגול שלך להיום." "אני אסיים אותו!" צעק הצעיר הבלונדיני והעיף את ידו של היונגין ממנו.
"אם תפסיק להתעסק באצבעות שלי ותמשיך לעשות את התרגילים שלך בעצמך, אולי אני אצליח להתרכז..." אמר ושרבב את שפתיו.

***

שעה עברה ופליקס סיים את כל התרגילים. הוא התמתח ושחרר את גופו מהישיבה המייאשת שהרגישה כאילו נמשכה כנצח. "סיימת די מהר בשביל מישהו שנראה שבקושי עבד."

"השתדלתי לסיים מהר כי רציתי לגמור עם זה. אני שונא ללמוד." הוא קם ממקומו והתקדם לכיוון מיטתו. "אחרי כל הלמידה הנוראית הזאת, הגיע הזמן למנוחה." אמר הצעיר המנומש ונפל על מיטתו הרכה. "ברצינות? בקושי עשית משהו ואתה כבר הולך לנוח?" פליקס לא הגיב. הוא עצם את עיניו ונרדם תוך שניות בודדות.

"אתה כזה מוזר..."

***

לאחר זמן לא מוגדר, פליקס התעורר. הוא פקח את עיניו מעט ושפשף אותן. "מה השעה..." מלמל תוך כדי שפיהק. "עכשיו תשע בערב, יפהפייה נרדמת." אמר היונגין בקול ישנוני. ידיו הארוכות עטפו את גופו הצנום של פליקס. "סוף כל סוף התעוררת." אמר היונגין וליטף את שערו הבלונדיני של הצעיר. "כל כך קשה להעיר אותך כשאתה ישן, פליקס." פליקס גמע את רוקו באגרסיביות ולא ידע כיצד להגיב למתרחש. הוא לא ידע איך לעזאזל הגיע לסיטואציה בה היונגין שכב יחד איתו במיטתו וישן איתו. הוא לא ידע מה קורה ונלחץ מכך.

"גם אתה נרדמת?" שאל פליקס.

"רק לקצת."

שקט שרר בין השניים, מלבד דפיקות ליבו המואצות של פליקס שנשמעו כמו תופים ישירות באוזניו. הוא חשש שהיונגין עלול לשמוע אותן, לכן הניח את ידו על החזה שלו וניסה להרגיע את עצמו בנשימות עמוקות.

"היי פליקס" קרא היונגין בשמו של הצעיר ברכות. הוא תפס בעורפו והצמיד אותו אליו.

פליקס לא ידע מה עליו לעשות. הוא נלחץ מהקרבה הפתאומית שהתרחשה בינו לבין היונגין, אולם נלחץ עוד יותר מכך שהיונגין היה עלול לשמוע את דפיקות ליבו כשקירב אותו עוד יותר אליו.

"אני רוצה לנשק אותך..." אמר היונגין לפתע, גורם לתחושת הלם לאפוף את גופו של הצעיר שבין זרועותיו. היונגין הביט אל תוך עיניו החומות והנוצצות של פליקס ובחן את מבטן בו. מלבד הסומק שנראה על לחיו של פליקס, היונגין לא הצליח לקרוא את תגובתו. "אני יכול?" הוא שאל והצמיד את מצחו למצח של פליקס. פליקס חיכה כמה שניות עד שענה. הוא הסתכל על היונגין ובחן אותו. האוזניים של חברו היו סמוקות בצבע אדום ושפתו התחתונה רעדה בחשש. ליבו החסיר פעימה כשהבין שגם היונגין, שבדרך כלל תמיד בטוח במעשיו, היה לחוץ מהסיטואציה האקראית שהתרחשה ביניהם.

"גם אני רוצה לנשק אותך." השיב, גורם להיונגין הברונטי להסמיק מתגובתו החיובית.

היונגין לא חיכה רגע אחד נוסף. ברגע ששמע שגם פליקס רוצה לנשק אותו, הוא קירב את פיו לשפתיו של פליקס והניח אותו עליהן. השפתיים התפוחות של היונגין הרגישו נעימות כל כך על שפתיו של פליקס. הוא התמכר לתחושה של שפתיו של היונגין על שלו, אשר עטפו את שפתיו בשלמותן ברכות והעמיקו את נשיקתן כשהשניות עברו.

"תוכל לפתוח את הפה שלך קצת יותר בשבילי?" אמר היונגין והצביע על פיו, מראה לפליקס כיצד לפתוח את הפה שלו. "ככה?" שאל ועיקם מעט את ראשו. "כן, בדיוק ככה." ענה והכניס את לשונו אל תוך פיו. עיניו של פליקס התגלגלו לאחור. הוא חשב שהוא עומד לאבד את עשתונותיו מהנשיקה הכוחנית שהיונגין העניק לו. הוא גנח אל תוך פיו של היונגין כשהרגיש את לשונו חוקרת את פיו בסקרנות. פליקס מעולם לא התנשק בצורה הזאת; זה הרגיש לו מוזר, ועם זאת, כל כך טוב. הוא הרגיש מסוחרר מהנשיקה ולכן פקח את עיניו בשביל להביט בהיונגין. הוא נאנח בקולניות כשהיונגין מצץ את לשונו ונשך את שפתו התחתונה לפני שניתק את שפתיו ממנו.

"השפתיים שלך כל כך רכות. הן מרגישות מדהים." הוא אמר ונישק את אחורי אוזנו.

"אהמ..." גנח פליקס כשהרגיש את ידו של היונגין בתוך חולצתו, מלטפת את בטנו השרירית החשופה ומטפסת אל החזה שלו. "ר-רגע, תעצור...!" פליקס התחיל לצחוק. הליטופים של היונגין היו מדגדגים עד שלא יכול היה להפסיק לעצור את צחוקו. "היונגין...!" תוך כדי שצחק, הרגיש פליקס את איברו הקשה של היונגין מבעד למכנסי הטרינג האפורים שלו.

"עומד לך רק בגלל נשיקה?" שאל פליקס והיונגין הנהן בביישנות. "ברצינות?" היונגין שירבב את שפתיו והשפיל את מבטו. "אני-" דפיקה נשמעה על דלת חדרו של פליקס וקטעה את דבריו של היונגין.

"רק רגע!" פליקס קפץ ממיטתו ופתח את הדלת. "היי, נונה. מה רצית?" שאל פליקס כשחיוך רחב על שפתיו. "הבאתי לכם חטיפים. תאכלו קצת לפני ארוחת הערב." פליקס חייך ולקח את מגש החטיפים מידה של אחותו. "הם נראים נהדר. תודה, נונה!"

"דרך אגב, פליקס." פליקס הרים את גבותיו והביט באחותו בתהייה. "איפה היונגין?"

"הוא ישן על המיטה שלי. אחרי כל כך הרבה לימודים גם הוא צריך לנוח." השיב הבלונדיני וגירד בעורפו. אחותו הגדולה של פליקס הזיזה אותו מעט וראתה את היונגין שוכב על המיטה של אחיה הקטן כשהוא מכורבל בשמיכתו.

"הבנתי. אז אני לא אפריע." אמרה והלכה.

פליקס נכנס בחזרה אל החדר וסגר את הדלת מאחוריו. הוא לקח חטיף אחד מן המגש ואכל אותו בהנאה תוך כדי שהתקדם לכיוון מיטתו. "נונה הביאה חטיפים." אמר פליקס ונשען לצד היונגין. הוא בהה בו מכורבל בתוך השמיכה במבט עגמומי, עד שהחליט לאזור אומץ ולשאול את הברונטי את מה שרצה.

"מה אתה הולך לעשות לגבי זה?" שאל פליקס והצביע על מכנסיי הטרינג של חברו. היונגין טלטל את ראשו מצד לצד וחייך חיוך נוגה. "אל תדאג לגבי זה. זה ירד בקרוב." אמר היונגין והתמתח במקומו. פליקס השפיל את מבטו וכיווץ את שפתיו. הוא הרגיש לא נעים עם עצמו, כיוון והוא היה הסיבה לכך שאיברו של היונגין הגיב בצורה הזו. לכן החליט הצעיר הבלונדיני להציע עצה שהפתיעה אפילו אותו.

"אם תרצה, אוכל לעזור לך."

היונגין פער את פיו בהלם. "אל תגיד דברים שאתה לא מתכוון אליהם." הוא העביר ידו בשיערו החום ועבר להביט אל הצד. "מי אמר שלא התכוונתי למה שאמרתי ברצינות?" אמר פליקס וקימט את גבותיו בכעס. "אז תהיה רציני ותעשה את זה." ענה היונגין ברצינות מחמירה. פניו התמלאו בסומק אדום עז כשפליקס קם מיד ממקומו, התיישב בין רגליו והפשיל את מכנסיו. הוא גמע את רוקו בלחץ כששחרר את איברו העומד של היונגין מתוך תחתוניו ונחשף אליו במלוא הדרו.

ליבו של היונגין דפק כמו משוגע. האם זה באמת בסדר לתת לפליקס לעשות את זה? שאל את עצמו בחשש.

"פליקס." קרא היונגין בשמו של חברו, אשר קפץ במקומו כששמע אותו קורא לו תוך כדי שבהה באיברו העומד מולו. "אל תכריח את עצמך לעשות את זה." פליקס הניד את ראשו מצד לצד. "אמרתי שאעזור לך. אז אני אעשה את זה." היונגין לא יכול היה לעצור את ליבו מלדפוק במהירות מטורפת כשראה את פליקס מביט באיברו ותופס אותו באצבעותיו הקטנות.

"אני מניח שזה בסדר לעשות את זה ככה..." אמר פליקס לעצמו ושפשף את איברו של היונגין מעלה ומטה. "פליקס..." היונגין תפס בסנטרו של פליקס והרים אותו באגודלו ובאצבע המורה. הוא הטיח את שפתיו בשלו ונישק אותו. "ר-רגע, היונגין..." פליקס תפס באיברו של היונגין תוך כדי שזה נישק את שפתיו וגרם לו לאבד מיכולותו לענג אותו.

ידו אשר תפסה באיברו של היונגין רעדה. "ח-חכה רק רגע, אני לא מצליח להזיז את היד-" דבריו נקטעו כשהיונגין תפס בגופו והפיל אותו על החזה שלו. הוא הסתכל עליו בעיניים נוצצות וליטף את שפתו התחתונה עם אגודלו. "אם תעשה את זה עם הפה שלך, זה ירגיש טוב יותר." אמר ופליקס לא הגיב. הוא הביט אל תוך עיניו הקטנות של היונגין וצלצל אל תוכן.

"זה אומר שלא תעשה את זה?"

פליקס הניד בראשו מצד לצד. "זה לא שאני לא אעשה את זה, זה פשוט שאני לא יודע איך. מעולם לא עשיתי דבר שכזה." אמר פליקס ומיקם את פניו מול איברו של היונגין. "אל תאשים אותי אם אעשה את זה גרוע." אמר ופתח את פיו. תחילה, ליקק את כיפת איברו של היונגין בעדינות, אולם כבר מפעולה זו היונגין התכווץ בעונג.

לאחר מכן, פליקס הכניס מעט את איברו של היונגין אל תוך פיו. הוא מצץ אותו בעדינות, נזהר לא לתת לשיניים שלו לגעת באיברו. "תכניס אותו עמוק יותר..." אמר היונגין וכך עשה פליקס. הוא הכניס את איברו עמוק יותר לתוכו וגרם להיונגין לגנוח בעונג. "כן בדיוק שם! זה מרגיש כל כך טוב..." לא עבר הרבה זמן והלסת של פליקס החלה לכאוב. הוא הוציא מעט את איברו של היונגין מפיו ולחץ את לשונו על כיפת איברו בחוזקה. היונגין גנח בקולניות ועיוות את פניו. "בדיוק שם..." הוא מלמל. "אתה עושה את זה כל כך טוב, אני מרגיש שאני עומד לגמור." אמר היונגין ורעד כשתחושת צמרמורת עברה בעמוד שידרתו. "באמת?" שאל פליקס תוך כדי שהמשיך לענג את היונגין. "אל תדבר בזמן שאתה עושה את זה!" צעק היונגין. כל גופו התעוות. הוא הרגיש שהוא קרוב לשיא שלו יותר מתמיד. "פליקס..." הוא גנח את שמו של הבלונדיני, שלפתע הכניס את איברו עמוק אל תוך פיו. היונגין לא יכול היה לעצור את עצמו. הוא צעק לפליקס שהוא עומד לגמור, אך זה לא הוציא את איברו מהפה שלו. להפך, פליקס רק הכניס את איברו עמוק יותר, בולע את כל נוזלו של היונגין אשר ניתז בתוכו.

"יש לזה טעם כל כך מוזר..." אמר פליקס והוציא את לשונו מחוץ לפיו. "למה בלעת את זה?!" "המיטה הייתה יכולה להתלכלך אם לא הייתי-" היונגין זינק על פליקס וקטע את דבריו בנשיקה.

"באמת היה לזה טעם מגעיל?"

"אל תשאל את זה. זה מוזר." השיב והזיז את היונגין ממנו. הוא התיישב על קצה המיטה בזמן שהיונגין לבש בחזרה את בגדיו.

"שנאת את זה?" שאל היונגין לפתע ופליקס הרים את גבותיו מעלה. "למה אתה מתכוון?"

היונגין גירד את עורפו. "שנאת את מה שקרה בינינו עכשיו?" הבוגר חיכה לתשובה, אולם הצעיר ישב בשקט ולא אמר דבר. הוא בהה בידיו ושיחק עם הטבעת שהייתה על אצבעתו.

"אם שנאת את זה, לעולם לא אעשה דבר כזה שוב. אני מבטיח." היונגין השפיל את מבטו ארצה. הוא פחד שעשה משהו שגוי ופגע בפליקס, אך זה שינה את מחשבתיו בנושא ברגע שהגיב. "לא שנאתי את זה..." ליבו של היונגין לזנק בחזהו. "זה הרגיש טוב גם בשבילי."

"אני בתול, ככה שבכל מקרה הייתי חווה את זה בפעם הראשונה עם מישהו מתישהו. אז... אני שמח שהפעם הראשונה הייתה איתך."

"אה? אתה לא מתלוצץ, נכון?"

פליקס הניד את ראשו מצד לצד והשמיע צליל מעומעם. "אני לא מתלוצץ. זה הרגיש נכון."

היונגין שתק. הוא פחד שפליקס משקר לו כיוון וחשש להגיד את האמת בפניו. אולם תוך כדי שחשב היונגין לעצמו ומיהר להסיק מסקנות, פליקס אמר דבר שגרם לליבו להחסיר פעימה.

"הייתי שמח אם הפעם הראשונה שלי גם הייתה איתך."

כשאמר זאת, היונגין הרגיש כאילו פצצה הוטלה בתוך גופו והתפוצצה. הוא היה המום ממה ששמע ולא ידע כיצד להגיב. כל מה שעשה היה לבהות בחברו בעיניים פעורות.

"כל כך מפתיע אותך לשמוע שאני אשמח לשכב בפעם הראשונה איתך?" היונגין הנהן בראשו. "אין לך מישהו שאתה מחבב כדי לשכב איתו בפעם הראשונה? למה שתרצה לשכב דווקא איתי?"

"כי אני לא אוהב אף אחד אחר מלבדך."