הפרק מכיל תוכן בוגר, סמאט.
ראו הוזהרתם! הקריאה באחריות הקורא.

שניהם קראו זה בשם של זה כשנתקלו אחד בשני במסיבה בהפתעה. הם היו המומים מההתקלות הלא צפויה, וידעו שברגע שיהיו לבדם ויניחו ידיהם זה על זה, שום דבר בעולם לא יוכל לעצור אותם.

היונגין וצאנגבין נכנסו לביתו של צאנגבין בסערה, טורקים בבעיטה את דלת הכניסה ופושטים את בגדיהם תוך כדי שהלכו בסרבול אל חדרו של צאנגבין. כשפתחו את דלת החדר, שניהם נעצרו כאחד מלפעול בשביל להסדיר את נשימותיהם. הם הביטו ישירות לתוך עיניו של השני, וברגע מתואם, זרקו עצמם על המיטה תוך כדי שנישקו אחד את השני בלהט.

היונגין התנשף בכבדות תוך כדי הנשיקות. הוא לא יכול היה להירגע מהנשיקות הלוהטות שצאנגבין העניק לו, לכן לפני שעמד לעשות משהו נוסף, היונגין עצר הכל והביט בצאנבין. חיוכו של הבוגר היה כמו חומר הרגעה שהתפוגג בגופו ושלח תדרים מרגיעים לכל קצוותו. היונגין חייך בחזרה אל שחור השיער והעביר יד בשערו החלק ומלא הברק.

היונגין העביר מבטו על גופו של צאנגבין ונשך את שפתו התחתונה כשהבחין בשרירי הבטן שהחלו להיווצר בבטנו של צאנגבין כתוצאה מהאימונים המפרכים שהתחיל לעשות לאחרונה. גופו נראה כל כך מרשים, עד כדי כך שהיונגין לא יכול היה להסיט ממנו את מבטו.

"לא אמרו לך שזה לא מנומס לבהות?" אמר צאנגבין ונישק את גב ידו של היונגין תוך כדי שהביט בעיניו החומות והנוצצות. "ולך לא אמרו שזה לא מנומס לתת לאנשים לחכות?" צאנגבין צחקק בשובבות. הוא העביר את ידו בשערו ועלה מעל היונגין ששכב על המיטה.

כמו ליטוף, צאנגבין העביר את שפתיו על צווארו של היונגין בעדינות, עד שכיסה אותו בנשיקות רטובות. לשונו העבירה שביל רטוב מקו הלסת שלו עד לעצם הבריח הבולטת שלו.

"האמ..." גנח היונגין. הוא אהב את הנשיקות שצאנגבין העניק לו והרגיש את איברו מתקשה.

"צ-צאנגבין..." היונגין גנח את שמו של הבוגר.

צאנגבין ידע שהוא צריך להפסיק, אבל הוא לא יכול היה לעצור את עצמו. היה בו רצון בלתי מוסבר לסמן את היונגין בכל מיני מקומות בפלג גופו העליון. הוא ידע שהיונגין יתעצבן כשיראה את הסימנים הרבים עליו, אבל לא היה לו אכפת. הוא רצה להוכיח לעולם, ובעיקר להיונגין, שהוא שלו.

"אתה נראה כל כך יפה ככה." אמר צאנגבין בגאווה והיונגין הרים את גבותיו בתהייה.

"מה זאת אומרת?" שאל הצעיר בחשש. "תסתכל על הצוואר שלך." היונגין הזיז את צאנגבין שהיה מעליו וקם מהמיטה. הוא הביט במראה שהייתה על הארון שמולם ועיניו התרחבו כשראה את כמות הסימנים שעל גופו.

"מה לעזא- צאנגבין! כמה היקים עשית לי?!" היונגין החוויר כשראה את הכמות העצומה של הסימונים על גופו. הוא גנח בעצבים ונגע בקצות אצבעותיו בהיקי הגדול שעל צווארו.
"אין סיכוי שאני אוכל להסתיר את זה מבלי להראות מגוחך! לעזאזל איתך, צאנגבין! אולי תחשוב לפני שאתה עושה משהו?"

"סליחה. לא יכולתי לשלוט בעצמי." צאנגבין גירד את עורפו. הוא לא יכול היה שלא לצחקק כשראה את היונגין הערום רוטן בעצבנות מול המראה. "אתה חמוד." היונגין גלגל את עיניו.

"אולי תזיין אותי במקום לבלבל במוח?" צאנגבין צקצק בלשונו. "עוד לא התחלנו שום דבר ואתה כבר מדבר איתי על לזיין אותך?"

"ההיקים האלה הם שום דבר מבחינתך?"

צאנגבין פתח את פיו אבל מיד שתק כשראה כמה לחיו של היונגין התלהטו כשהעביר את עיניו לאורך גופו. "חתיכת אידיוט." מלמל היונגין בטון כועס. "תפסיק לבהות בתחת שלי ותעשה אותי כבר."

"אתה אוהב שמזיינים אותך?" אמר צאנגבין בהתגרות והיונגין גלגל את עיניו. "בן זונה" אמר היונגין בלחש והביט בבוגר בעצבנות. "מי שמדבר." גיחך צאנגבין. הוא הסתכל על היונגין שעדיין עמד מול המראה והתקדם לעברו. הוא סובב אותו כך שפניו היו מול שלו והביט בעיניו. היונגין בלע את רוקו באגרסיביות כשצאנגבין התכופף מטה.

לפני שהספיק לומר משהו, צאנגבין הכניס את איברו של היונגין בשלמותו אל פיו.

בהלה תקפה את היונגין ושפתו רעדה. עיניי העגל שלו הביטו בעיניו של צאנגבין בחשש.

זו הייתה הפעם הראשונה שמישהו מצץ את איברו. היונגין היה רגיל לעשות זאת לאקסים שלו, אבל אף אחד מהם לא עשה זאת לו. לכן כשצאנגבין הכניס את איברו לפיו בשלמותו בפעם הראשונה, היונגין איבד את זה לגמרי. הוא תפס בשיערו של צאנגבין כשהרגיש את רגליו מתחילות לרעוד. תחושת העונג שעברה בכל קצוות גופו הייתה מטורפת. הוא הרגיש לחץ באיברו, כאילו עמד להתפוצץ בכל רגע - מה שאכן קרה. היונגין גמר בפיו של הבוגר תוך פחות מחמש עשרה שניות, גורם לצאנגבין לחייך חיוך מרוצה.

דמעות מעטות זלגו להן על לחיו של היונגין. צאנגבין הביט בצעיר דומע, אך לא אמר דבר. הוא נישק את הלחי שלו והוביל אותו בחזרה למיטה.

עיניו של צאנגבין בערו.

המראה של היונגין על מיטתו היה יפהיפה וגרם לליבו לפעום במהירות בחזו.

צאנגבין התרגש רק מעצם העובדה שקיבל את הזכות לגעת בהיונגין. הוא אהב אותו במשך כל כך הרבה זמן וחיכה לרגע הזה.

השניים הביטו אחד בשני למשך כמה שניות. המבטים שלהם אחד בשני היו מלאי אהבה, עד כדי שהיה אפשר לחוש ברגש זה באוויר.

הם רצו אחד את השני נואשות ולא יכלו לחכות עוד שנייה נוספת.

צאנגבין הטיח את שפתיו על היונגין. הוא פקח מעט את עיניו כדי להביט בידיו אשר טפסו אל פניו ותפסו אותן בצורה שממנה צאנגבין לא יכול היה להשתחרר.

לאחר נשיקה של בערך חצי שנייה ללא נשימה, צאנגבין התכופף מטה ונישק את החזה של היונגין, שנשך את שפתו התחתונה והסמיק כשראה את הבוגר יורד מטה לכיוון מפשעתו עם נשיקותיו האיטיות והלוהטות.

צאנגבין הרים את ראשו מעלה ותפס את חומר הסיכה שהיה על השידה ומרח מעט ממנו על שתיים מאצבעותיו, מסמן להיונגין שברגע זה המסיבה האמיתית מתחילה.

"אני עומד להכניס אותן. בסדר?" שאל צאנגבין והיונגין הנהן.

צאנגבין דחף באיטיות את אצבעותיו פנימה, וזה קימר מעט את גבו והשמיע אנקה. "בעדינות... זה כואב" אמר היונגין תוך כדי שדמע מעט.

עבר זמן מאז שהיונגין קיים יחסי מין, לכן תחושת אצבעות בתוכו הייתה מעט לא נעימה.

הוא זז באי נוחות כשהאצבעות של צאנגבין עדיין נעו בתוכו. "אל תזוז כל כך הרבה. אני לא רוצה להכאיב לך בטעות." אמר והיונגין הנהן. הוא השתדל לא לזוז, אבל אז הרגיש מן עקצוץ במורד גופו. הוא פלט גניחה גבוה ודמעה ירדה במורד לחיו. "זה מרגיש טוב כשאני נוגע בך כאן?" היונגין נשך את שפתו התחתונה והנהן במהירות. ראשו נזרק לאחור כשהבוגר לחץ על אותה הנקודה מספר פעמים. "ה-היונג, בבקשה תפסיק ל-לגעת בי שם, או ש-" מותניו של היונגין זזו קדימה ואחורה ללא שליטה רצונית.

אמנם היונגין אמר לבוגר שיפסיק לגעת בו שם, אך גופו רצה ההפך ממנו. תחושת העונג המעקצצת שהרגיש הייתה טובה מדי, וגופו אהב את התחושה הזאת. הוא רצה עוד, אבל לא רצה להגיע לשיאו ככה. הוא ידע שצאנגבין יצחק עליו אם זה יקרה כך.

"תוציא אותן..." אמר, אולם צאנגבין הכניס אצבע נוספת. הוא ידע כמה טוב הרגיש היונגין כשנגע באותה נקודה כשראה איך גופו הגיב.

"צאנגבין!" צעק היונגין ופער את עיניו. היונגין היה קרוב, וצאנגבין, אשר ידע זאת, רק רצה שזה יגיע. הוא רצה לגרום להיונגין להגיע אל נקודת השיא שלו, לצפות בו כשיגמור מאצבעותיו. "צאנגבין, א-אני-!" היונגין קימר את גבו ותפס בידו של צאנגבין כשגמר.

היונגין התנשם בכבדות.

"וואו.." צאנגבין ניגב את אצבעותיו. "אני בשוק שבאמת גמרת ככה." היונגין גלגל את עיניו בזלזול. "אל תרגיש יותר מדי מיוחד. עבר זמן מאז שעשיתי את זה, ככה שאני רגיש יותר."

צאנגבין חייך והנהן. "בטח. מה שתגיד."

"למה אתה מחכה?" היונגין שירבב את שפתיו והביט הצידה בביישנות. "תכניס אותו." אמר והצביע על איברו הזקור של צאנגבין.

"אתה בטוח?" שאל כדי לוודא והיונגין הנהן.

צאנגבין לקח נשימה עמוקה ובלע את רוקו בלחץ. הוא נשען על ברכיו ותפס ברגליו של היונגין, פותח אותן ומניח אותן את כתפיו. היונגין רעד. הוא לקח נשימה עמוקה כשצאנגבין הכניס את איברו פנימה, מנסה לא לבכות. "הכל בפנים?" שאל הצעיר וצאנגבין השיב באישור. "אני יכול לזוז?" "באיטיות" היונגין הרגיש כאילו קירותיו הפנימים נקרעים כשצאנגבין החל לזוז בתוכו. הוא ידע שזה רק עניין של זמן עד שיתרגל, אך תחושת המלאות הייתה קשה מנשוא. "אתה הדוק, היונגין. תנסה להירגע קצת." צאנגבין ליטף את שיערו הנעים של היונגין ברכות וזה משך באפו כשחש במגע המלטף הנעים.

"צאנגבין היונג..." היונגין גנח בשקט כשצאנגבין התחיל לנוע קצת מהר יותר.

"המפ!" היונגין גנח במקצב שחזר על עצמו. אף כי איברו של צאנגבין הכאיב לו תחילה, כעת הוא התחיל להנות מההרגשה שלו בתוכו. הוא הרגיש את תחושת העונג שלו עולה על תחושת הכאב בהדרגה כשצאנגבין פגע בנקודה הנכונה. "צאנגבין..." גנח היונגין. הוא חפן את ידיו בתוך המצעים ופער את פיו.

"האמ!" גניחותיו הרמות של היונגין הלהיטו את צאנגבין. הוא סובב את היונגין אל הצד והרים אחת מרגליו כדי לקבל כניסה רחבה יותר אל תוך הצעיר. עיניו של היונגין רשפו מכאב אך גם מעונג. הוא הסיט את מבטו אל עבר המראה שעל הארון, בוהה בעצמו ובצאנגבין שוכבים דרך ההשתקפות.

צאנגבין מיד שם לב שהיונגין בהה בהשתקפות של שניהם וצקצק בלשונו. "אתה אוהב לצפות בעצמך ככה?" היונגין לא ענה. הוא רק נשך את שפתו התחתונה בחושניות.

לפני כמה דקות הוא בכה בתמימות, ועכשיו הוא בהה בשניהם ככה, מחוברים כאחד, תוך כדי שהוא נושך את שפתיו בגסות מהמראה שמוצב מולו. "אתה מרגיש טוב לראות אותנו ככה?" היונגין חייך. הוא הרים את מבטו מהמראה והביט בצאנגבין בתחמנות.

"כן." ענה בכנות תוך כדי שהביט ישירות לעיניו של צאנגבין. הבוגר לא יכל שלא לגחך.

"הו באמת?" חיוך צדדי נמרח על פניו.

צאנגבין תפס בגבו של הצעיר והרים אותו, כך שפניו של היונגין היו מול שלו. הוא העביר יד בשערו המבולגן והזיז את השיער שהתקבץ על מצחו מכוסה הזיעה של היונגין והטיח את עצמו בתוכו תוך כדי שחייך ואמר, "אז אני אתן לך מופע שלא תוכל לשכוח." היונגין הביט אל תוך עיניו של צאנגבין, פער את פיו וגנח.

"קדימה. תן לי את המופע הכי טוב שלך."

-
השיפים שביקשתם לפרקים הבאים:
היונגין וסונגמין, היונגין וצאן, מינהו וגיסונג.
* הפרקים לא בהכרח יצאו בסדר הזה.